מידע כללי: התרופה משלבת שני חומרים פעילים, משככי כאב ומאלחשים, בתוך גליצרין. הגליצרין גורם לריכוך השעווה באוזן, מאפשר זמן מגע מירבי בין החומרים הפעילים לבין רקמת האוזן, סופח לחות מהרקמות, וכך תורם לסביבה פחות ידידותית למחוללי הזיהום. לפנאזון פעילות נוספת של נוגד דלקת. הטיפות אינן מיועדות לטיפול בזיהום עצמו, אלא להקלה סימפטומטית. יעיל לטיפול ב: שיכוך כאבי אוזניים. התרופה מיועדת להקלת הכאב בדלקת חריפה של האוזן התיכונה ומבוא השמיעה החיצון . הנחיות חשובות: התרופה מיועדת לטיפול קצר: 2-3 ימים. החמרה במצב או היעדר שיפור מחייבים פניה לרופא. מתי אסור להשתמש בתרופה: במקרה רגישות, אלרגיה לחומרים הפעילים או למרכיבי התרופה האחרים. במקרה רגישות לסוגים דומים אחרים של מאלחשים מקומיים. בנטילת תרופות המשמשות לטיפול בזיהום חיידקי או סוכרת ממשפחת ה-"סולפונאמידים". במקרה בו עור התוף מנוקב. דגשים למשתמש • במקרה החמרה או היעדר שיפור תוך 2-3 ימים של טיפול, יש לפנות לרופא. • לא לשימוש לעיתים קרובות או לתקופה ממושכת. (אלא בהוראת רופא).
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טיפות לאוזן, לשימוש חיצוני בלבד.
תדירות וזמן נטילה
יש לטפטף לתוך תעלת האוזן, כמות מספקת למילוי תעלת האוזן, 3-4 פעמים ביום.
יש להמשיך בטיפול יום-יומיים נוספים.
יש להטות את הראש, ולהמתין במצב זה מספר דקות. ניתן לסגור עם מעט צמר גפן (לא לעומק האוזן).
יש ליטול מנה מייד כשנזכרים, ולקחת את המנה הבאה בזמן הרגיל.
הפסקת התרופה
אפשרית בכל זמן.
מינון עודף
במקרה בליעה יש לפנות לחדר מיון בצירוף האריזה.
אחסון
עד ל-25 מעלות צלזיוס.
אזהרות
תזונה
אין השפעה.
אלכוהול
לא צפויה השפעה.
נהיגה
לא צפויה השפעה.
הריון
בטיחות לא הוכחה. יש להתייעץ עם רופא טרם השימוש.
הנקה
בטיחות לא הוכחה. יש להתייעץ עם רופא טרם השימוש.
תינוקות וילדים
ללא שינוי.
קשישים
ללא שינוי.
דווח לרופא במקרה של
תגובה אלרגית, החמרה או היעדר שיפור למרות שימוש.
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
התרופה נסבלת היטב.
במקרה של תופעות לוואי הבאות יש להפסיק נטילת התרופה: גירוי, פריחה, או דלקת מקומיים. תופעות לוואי בשכיחות שאינה ידועה: התפרצויות עור ותגובות רגישות יתר, גירוד, אי נוחות ו/או כאב סביב תעלת האוזן.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לשימוש בתרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה.
בייחוד תרופות ממשפחת סולפונאמידים. משמשות לטיפול בזיהום חיידקי או סוכרת. בליעה בטעות של התרופה עלולה להשפיע על חילוף חומרים (מטבוליזם) של תרופות המפורקות על ידי אנזימי כבד.
השפעת שימוש ממושך
הטיפול אינו מיועד לשימוש ממושך.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
התגלו לי קשריות בבלוטת התריס שפירות ברוך השם. גודל האונות תקין ובדיקות הדם תקינות. האם אצטרך רק מעקב? האם קשריות אלו יכולות להעלם להתמוסס או לחילופין לגדול?
שלום וברכה קשריות בתריס בדרך כלל לא נעלמות הן יכולות לשנות את הגודל כלפי מעלה ולעיתים אף כלפי מטה אבל לרוב לא נעלמות ולכן מעקב בדרך כלל מתחילים ביקורת אחת לחצי שנה או שנה ואז אם רואים שאין שינוי משמעותי בגודל אפשר פעם בשנתיים עד חמש שנים בהצלחה
שלום וברכה בניקור שעשיתי באונה שמאלית התקבל דם קולואיד חופשי דליל, לימםוציטים בקבוצות(חלקם ארטיפקטים)וקבוצות של פוליקולים שלמים בגדלים שונים. קשר קולואידי שפיר עם Lymphocytic thyroiditis Bethesda II
המידע שאמרת כמובן מוסיף. אבל עדיין חסרים פרטים את אומרת שיש לך קשרית TIRADS4 וניקור הדגים רקמת תירואיד שפירה ותאי דלקת. חשוב לציין מה הגודל של הקשרית והאם היא גדלה מלפני שנתיים. והאם יש בלוטות לימפה.ֿ אני מציע לפנות לרופא.ה אנדוקרינולוג.ית או א.א.ג להערכת הקשר ומישוש הצוואר. בהצלחה ומקווה שאת מוצאת נחמה אחרי מותו הטראגי
הוסף תגובה
דלת בבלות התריס
Yaara04/03/2024 | 17:34
הבן שלי חלה בגידול בבלוטה עבר כריתה ורדיואקטיבי וחזר לו כשנה אחרי כלוקמיה שכתוצה מכך נפטר, לאור הממצאים של הבדיקות עליי בביקורת תקופתית, אציין כי ניקור שעשיתי לפני כשנתיים פלוס היה ללא שום חשד ופה ביה חשד לטרייד 4
עקב אי נוחות באה והולכת בצוואר ביצעתי אס צווארי ובתוצאותיו רשום קשריות היכולה להתאים לtgdc triads 3 ולהגיע לאס נוסף בעוד כחצי שנה. בדיקות דם של בלוטת בתריס תקינות. לחוצה ממש אשמח לדעת מה המשמעות? תודה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
בהמשך לציסטה בבלוטת המגן
חוששת28/02/2024 | 18:56
תודה ד"ר. רק דבר אחד לא מובן לי עדיין. ביצעתי לפני הרבה שנים ב- 2016 2 אס צוואר ובלוטת תריס ושם לא הופיעה ציסטה כזו, כיצד זה יתכן שלא הופיעה אז אם זה שריד עוברי? ושוב תודה.
כשיש חשד לציסטה תירוגלוסית יש כמה אינדיקציות לניתוח 1. זיהומים חוזרים (מתבטא בנפיחות אודם וכאב מקומי) 2. חשד לממאירות 3. הפרעה אסטטית אם אין לך אף אחת מהבעיות אין סיבה לנתח. אפשר להסתפק במעקב באופן אישי במצב הנוכחי לא הייתי מבצע ביופסיה (ניקור עם מחט) והייתי מסתפק בלחזור על אולטראסאונד עוד חצי שנה אבל יש רופאי א.א.ג - ראש צוואר שהיו ממליצים על ביופסיה בגלל החשד (המאד נמוך) לממאירות. אם במהלך החצי שנה הציסטה תגדל או שתסבלי מנפיחות בצוואר או כאבים ממוקמים לצוואר מרכזי עליון. אני ממליץ לכרות את הציסטה (מבוצע ביחד עם כריתה של חלק אמצעי של עצם ההיואיד (עצם הלשון)) בהצלחה
הוסף תגובה
בהמשך לשאלה
חוששת26/02/2024 | 21:06
תודה רבה על המענה המהיר רשום סובמנטלי קו אמצעי הודגם תהליך נוזלי בגודל סמ יכול להתאים לTGDc. לא ברור לי אם מדוהר ב 1 סמ או שהמבפר הושמט. תודה שוב
אני לא בטוח שאני מבין את התשובה שקיבלת. להבנתי הם מציינים שיש ציסטה שיכולה להיות ציסטה תירוגלוסית בצוואר. חסר לי גודל וחסר לי מיקום. מבחינת לחץ - אפשר להוריד את סף הלחץ כי הסיכון לסרטן בלוטת התריס בתיראדז 3 אינו גבוה. מאידך אם אכן יש לך ציסטה תירוגלוסית (ורובם שפירות) והיא יחסית גדולה ייתכן והיא זו שגורמת לך לאי נוחות ולכן יש מקום לדון על כריתת הציסטה (יש שיבצעו ביופסיה לפני כן) לצורך כך מציע לך לפנות לרופא/ת א.א.ג ולדון איתה/ו בהצלחה
היי קיבלתי הפנייה לאולטרסאונד צוואר רקמות רכות ובלוטות צוואר עקב הממצא הבא: "בלוטת מגן נמושה קצת נוקשה ולא אחידה משמאל, ללא קשר בולט".. מה זה אומר? האם יש סיבה לדאגה?
שלום וברכה בעבר כשלא היו אמצעי דימות הרופא התבסס על מישוש בלוטת התריס כיום לא ניתן להפריד את הבדיקה הפיזיקלית מהדימות בדיקת מישוש הצוואר הינה מאד סובייקטיבית ולכן אני ממליץ להמתין לבדיקת האולטראסאונד. בהצלחה
שלום, בעבר עברתי ניתוח לכריתת 3 בלוטות הפאראתירואיד בהצלחה עקב היפרפלזיה. במשך כמה שנים של מעקב רמות הpth היו תקינות. בשנתיים האחרונות ההורמון הpth החל לעלות בהדרגה וכרגע עומד על ערך של 92. אני מניחה כי הבלוטה היחידה שנוצרה החלה להפריש רמות גבוהות של ההורמון. האם במקרה כזה מבצעים ניתוח נוסף? אני חוששת מאד להישאר ללא בלוטה אחת אפילו. מה עושים אם הבלוטה נמצאת בתוך בלוטת התריס? והאם קיים קשר בין רמות גבוהות של ההורמון להשמנה? תודה!
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה מה עדיף היפרפאראתירואידיזם (רמות גבוהות של PTH) או היפופאראתירואידיזם (רמות נמוכות של PTH) כשיש היפרפלזיה של כל בלוטות יותרת התריס?
התשובה לשאלה בכותרת היא שתלוי בעיקר כמה ההיפרפארא קשה אבל ברמות סבירות כלומר שרמת הסידן לא מטפסת יותר מדי עדיף לדעתי היפרפארא כי היפופאראתירואידיזם והיפוקלצמיה (סידן נמוך) גורמת ליותר סבל. לעצם השאלה לא ציינת מה רמת הסידן. אם הסידן בטווח הנורמה ואין לך תסמינים קשים של היפרפארא אנימהסכים איתך ושעדיף לא ללכת להרפתקה ניתוחית.ֿ באופן תיאורטי (לא במקרה שלך) אם בלוטת יותרת התריס נמצאת בתוך בלוטת התריס משהו שקורה מדי פעם אז לפעמים צריך לכרות את בלוטת התריס מאותו צד יחד עם הפאראתירואיד. לגבי הקשר בין היפרפאראתירואידיזם והשמנה ראו שלאנשים עם היפאפראראתירואידיזם יש יותר שומן בגוף. העניין שלא ברור האם PTH או סידן מוגברים גורמים ליותר שומן או שלהיפך רמות שומן גבוה גורמות לעליה ב PTH וסיכון יותר גבוה להיפאפראתירואידיזם (אולי דרך לפטין שעולה כשעולה רקמת השומן בגוף) בהצלחה