חיסון פעיל נגד כלבת (Inactivated Rabies Virus)
מידע נוסף
שמות מסחריים
החיסון הפעיל כנגד כלבת מורכב מנגיפי כלבת מוחלשים, שהודגרו בתרבית תאים ממקור של עופות. בעת מתן החיסון הפעיל, הגוף מייצר נוגדנים נגד כלבת ותימנע התפתחות המחלה.
החיסון הפעיל משמש לשתי מטרות:
1) מניעת מחלת הכלבת טרם חשיפה לכלבת. מיועד לאנשים בסיכון להידבק בכלבת כמו עבודה עם בעלי חיים, וטרינרים, ומטיילים לארצות הנגועות בכלבת.
2) מניעת התפתחות מחלת הכלבת, לאחר החשיפה לכלבת, כמו לאחר נשיכה או מגע מחיה החשודה כחולה בכלבת. החיסון ניתן בסדרת הזרקות אל שריר הזרוע, כאשר פרוטוקול ההזרקות נקבע על ידי הצוות הרפואי ותלוי במטרת החיסון (מניעתי או לאחר החשיפה), חומרת הנשיכות לאחר החשיפה ומצבו החיסוני של האדם.
החיסון הפעיל משמש לשתי מטרות:
1) מניעת מחלת הכלבת טרם חשיפה לכלבת. מיועד לאנשים בסיכון להידבק בכלבת כמו עבודה עם בעלי חיים, וטרינרים, ומטיילים לארצות הנגועות בכלבת.
2) מניעת התפתחות מחלת הכלבת, לאחר החשיפה לכלבת, כמו לאחר נשיכה או מגע מחיה החשודה כחולה בכלבת. החיסון ניתן בסדרת הזרקות אל שריר הזרוע, כאשר פרוטוקול ההזרקות נקבע על ידי הצוות הרפואי ותלוי במטרת החיסון (מניעתי או לאחר החשיפה), חומרת הנשיכות לאחר החשיפה ומצבו החיסוני של האדם.
תוכנית חיסונים
כל מספר שנים/חודשיםתופעות לוואי
תופעות לוואי קלות של אודם נפיחות וכאב באזור ההזרקה, אך ייתכנו גם תגובות מקומיות יותר בולטות. ייתכן חום, כאבי ראש, התנפחות של בלוטות הלימפה, עייפות, ארתריטיס, הפרעות במערכת העיכול וכן תופעות אלרגיות כלליות. נדרש טיפול רק במקרים קשים. לעיתים נדירות ביותר דווח על פגיעה עצבית ושיתוק.אופן נטילת החיסון
החיסון ניתן בהזרקה לשריר העליון בזרוע (דלטואיד) ובילדים בהזרקה לשריר הירך. אין להזריק לשריר העכוז. אין לתת במתן תוך ורידי.הכנה לפני החיסון
לאחר חשיפה לכלבת יש לנקות במים ובסבון ולחטא היטב את אזורי הפציעה והנשיכה. ניקוי וחיטוי מפחיתים משמעותית את התפתחות מחלת הכלבת.תחילת השפעת החיסון
תוך שבועמשך השפעת החיסון
החיסון נותן מענה חיסוני עד שנתיים. מומלץ לבצע ניטור הדם לבדיקת רמת הנוגדנים כל 6-12 חודשים לאנשים בסיכון (מטיילים לארצות אנדמיות, וטרינרים, עבודה עם בעלי-חיים)תדירות החיסון
1) בהתוויה של חיסון מניעתי, מניעת מחלת הכלבת טרם החשיפה מתן 4 מנות חיסון של 1 מ"ל ביום 0, 7, 21 ו-28. באוכלוסיה בסיכון מומלץ לבצע מדידת רמות הנוגדנים בדם כל 6-12 חודשים, ומומלצת מנת דחף כל שנתיים.2) בהתווית נגד כלבת לאחר החשיפה, קיימות מספר אפשרויות למהלך החיסון, כתלות ברמת ומידת החשיפה וכן ברמת החיסוניות של האדם. א) אנשים שלא חוסנו בעבר, או בעלי חיסון חלקי ורמות נוגדנים נמוכות: מתן 5 מנות חיסון, כאשר מנת החיסון הראשונה תינתן סמוך ככל האפשר לעת הפציעה / נשיכה.
תדירות מתן מנות החיסון: ביום 0, 3, 7, 14, 28. לחילופין, ניתן לתת שתי מנות חיסון ביום 0 (כל מנה בזרוע אחרת), מנה ביום 7 ומנה נוספת ביום 21. במקרי פציעה חמורים ופציעות מרובות ונרחבות, יש להוסיף ביום 0 עוד מנת חיסון (שתינתן בזרוע השנייה) סה"כ 6 מנות חיסון.
ביום 0, סמוך לעת הנשיכה / הפציעה מומלץ לתת את החיסון הפעיל בשילוב עם החיסון הסביל נגד כלבת. אם החיסון הסביל אינו זמין למתן מיידי, ניתן לתיתו עד היום ה-7 מעת מתן החיסון הפעיל, אך לא יאוחר מכך.
באנשים שחוסנו בעבר כנגד כלבת, לאחר חשיפה לכלבת (נשיכה, פציעה מבעל חיים החשוד בכחולה בכלבת) ינתנו שתי מנות חיסון ביום 0 וביום 3.
לא נדרש מתן משולב של החיסון הסביל כנגד כלבת. ג. אנשים עם מערכת חיסונית מדוכאת יקבלו 6 מנות חיסון, 2 מנות ביום 0, מנת חיסון ביום 3, 7, 14, 28 . מומלץ לבצע מדידת רמת נוגדנים בדם ביום ה- 14 והלאה בכדי לבדוק את הצורך במתן של מנות ההמשך. החיסון הסביל יינתן מוקדם ככל האפשר מעת החשיפה, עדיף בשילוב עם המנה הראשונה של החיסון הפעיל.