מחקר ישראלי חדש קובע כי חלב עיזים מפוסטר מסייע לילדים החולים במחלה נגיפית בחלל הפה

המחקר נערך על ידי ד"ר אורית הדר מבית החולים לילדים של בריטיש קולומביה בקנדה וד"ר דן מירון מהמרכז הרפואי העמק בעפולה.

הרקע למחקר
מקורות מסורתיים שונים, בני זמננו וקדומים יותר, הפליגו בשבחי חלב העז כמזור לתחלואה המערבת את חלל הפה. חלקם הדגישו את חשיבות השימוש בחלב טרי, היישר מעטין העז, ויש אשר ציינו שהחלב יעיל יותר כשניתן לפעוטות, הסובלים מכיבים בפה או ממחלת הפה והגפיים, לעומת מבוגרים. שיטת טיפול זו שכיחה ומקובלת בקרב שכבות אוכלוסיה רבות, יתכן בשל המצאי המוגבל של תרופות או טיפולים אחרים, אשר יכולים להקל על סבלו של הפעוט ולעודד אותו לשתות ולאכול. מאידך, מרבית הציבור והרופאים מודעים לסיכון הטמון בשימוש בחלב עיזים שאינו מפוסטר, בין השאר האפשרות לחלות בברוצלוזיס, שהיא מחלה זיהומית  ממושכת וקשה , הדורשת טיפול אנטיביוטי ארוך. לכן יש איסור כיום לצרוך חלב שאינו מפוסטר.

ד"ר אורית הדר מבית החולים לילדים בריטיש קולומביה, בקנדה וד"ר דן מירון, מהמרכז הרפואי העמק בעפולה ערכו מחקר לבחינת ההשערה שבאמצעות חלב עיזים מפוסטר, לעומת חלב בקר מפוסטר, הניתנים לשתיה או שטיפה של הפה למשך יממה, ניתן לקצר את משך הופעת התסמינים ולקל על הכאב הנגרם לילדים, אשר לקו במחלה נגיפית המערבת את חלל הפה. על מנת לבדוק את השערת המחקר נבנה מערך ניסוי אשר ערב רופאים במרפאות ילדים באזור הצפון, ומטופליהם. אוכלוסיית הנבדקים כללה ילדים מגיל שנה ועד שבע שנים, אשר פנו לקבלת טיפול רופאי לאחר שחלו במחלת חום והתלוננו על כאבים בפה וחוסר רצון לאכול. כל הנבדקים קיבלו הסבר מפורט על המחקר מהרופא שבדק את הילד, והביעו את הסכמתם להשתתף במחקר בעל פה ובכתב. ילדים, אשר נכללו במחקר, נבדקו על ידי הרופא המטפל בזמן הגיוס למחקר ושלושה עד ארבעה ימים אחר כך. כל ילד קיבל לביתו בקבוק חלב ללא פרטים מזהים על פניו. הילד נדרש לשתות או לשטוף את הפה בחלב שבבקבוק 4-6 פעמים במהלך היממה ובתום 24 שעות, להשליך את החלב לפח. החלב שהיה בבקבוק נבחר אקראית בין חלב פרה לחלב עיזים, ורק החוקר הראשי היה מודע לתוכנו של הבקבוק.

במהלך הביקור הראשוני (במהלך הגיוס למחקר) נאספו נתונים קליניים ואפידמיולוגים וכן בביקור חוזר כעבור 24-72 שעות מתום הטיפול. בנושף נאספו גם בעזרת שאלונים, דיווחי הערכה  של ההורים על מצבו הכללי של הילד ביום הטיפול, נתונים כמותיים לגבי צריכת נוזלים וחום גוף ביום הטיפול וכן התרשמות ההורים ממידת המועילות של הטיפול בחלב. סוג החלב הניתן לכל נבדק נבחר אקראית, וההורים, כמו גם הרופא, לא ידעו באיזה סוג חלב הם טיפלו.

60 ילדים השלימו את המחקר ונתוניהם נאספו ונותחו סטטיסטית. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות מבחינת נתונים דמוגרפים או היקף המחלה ביום הגיוס, כלומר מידת חום הגוף, מידת הצחיחות (התייבשות) והממצאים בבדיקת רופא.

נמצא כי לגבי ילדים אשר טופלו בחלב עיזים דיווחו ההורים על שנוי משמעותי יותר בהרגשה הכללית בילדם במהלך היממה של הטיפול (p=0.04) ואכן אותם ילדים נזקקו פחות לתרופות להקלת חום או כאבים, בהשוואה לחבריהם בקבוצה שטופלה בחלב בקר (P=0.09). הבדלים אלו נמצאו משמעותיים סטטיסטית. כמו כן נמצא כי ילדים אשר טופלו בחלב עיזים, שתו והסכימו לאכול יותר מאשר חבריהם בקבוצה המקבילה. הבדלים אחרונים אלו בין שתי הקבוצות היו קרובים אך לא משמעותיים מבחינה סטטיסטית (p=0.12;p=0.08). בדיקה חוזרת על ידי רופא הילדים, 24-72 שעות מתום הטיפול, לא העלתה הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות מבחינת משך החום והיקף הממצאים בחלל הפה בין שתי הקבוצות, אם כי הילדים ששתו חלב עיזים סבלו מעליה מתונה יותר במעלות חומם לעומת חבריהם ששתו חלב בקר.

לאור ממצאים ראשוניים אלו, והמדגם הסטטיסטי הקטן יחסית, הרופאים וההורים העריכו את תועלת הטיפול בשתי הזרועות כבינונית בשלב זה, בין אם הילדים שתו חלב עיזים או חלב בקר. ממצאי המחקר מעידים על נטייה, לשיפור בהרגשה הכללית וההיענות לשתיה ואכילה בילדים, ששתו חלב עיזים במהלך מחלה נגיפית המערבת את חלל הפה.

ד"ר אורית הדר המכהנת כרופאת ילדים ומתמחה בהתפתחות הילד ביחידה להתפתחות הילד של בית החולים לילדים של בריטיש קולומביה, קנדה אשר לפני כן שימשה כ רופאה באזור שומרון וכרופאת ילדים ראשונית במרפאת זיכרון יעקב בקופת חולים מאוחדת הסבירה כי: "אנו סבורים שמדגם גדול יותר של נבדקים (60 ילדים בכל אחת מהזרועות) יכול היה לאושש את הממצאים הראשוניים המתוארים לעיל. אנו משערים, שנוכחות חלב עיזים בחלל הפה מעלה את עמידות הריריות בפני התפשטות מחלה נגיפית, יתכן באמצעות חסימת ההדבקה הבין-תאית או פגיעה ביכולת הנגיף להתקשר לתאים שאינם נגועים ברקמה. עלייה בחסינות המקומית תיתכן באמצעות מספר מנגנונים; הראשון הוא על ידי שיפעול וגיוס חלקיקים ותאים, מתוך המערך החיסוני של הילד למקום הדלקת, והשני הוא על ידי חלקיקים, שקיימים בחלב עצמו. ניסויים בתנאי מעבדה הדגימו יכולת עיכוב של התפשטות נגיף ההרפס בשורות תאים, כאשר אותם תאים גודלו על מצע של חלב עיזים מפוסטר ושאינו מפוסטר, לעומת מצעים אחרים. כמו כן, נחקרת בשנים האחרונות מולקולת הלקטופרין, חומר אשר יכול לעזור לתרופות אנטי-ויראליות ולהוריד משמעותית את הזיהום במחלות כגון הרפס, דלקת נגיפית של הכבד וזיהומים רטרו-ויראליים, כגון איידס, הנגרם על ידי הנגיף HIV. החוקרים מצאו שהלקטופרין ותוצריו מורידים את יכולת הנגיף להתפשט מתא לתא באזור הנגוע".

המחקר הוצג לראשונה בעולם במסגרת הרצאה ביום חמישי 6 במאי 2010 במסגרת הכנס הארצי, תזונה מונעת איחוד כוחות שיערך במרכז הירידים בתל-אביב.

עוד עובדות בריאותיות על חלב עיזים

·     לחלב עיזים יכולת מפתיעה לרפא פצעים ויירלים בפה (אפטות), במיוחד בקרב תינוקות וילדים במחקר שנערך בישראל על ידי המרכז הרפואי בילינסון, משרד הבריאות ואוניברסיטת תל-אביב נחשפו תאים אנושיים הנגועים בווירוס הגורם לפצעים ממשפחת ההרפס לחלב עיזים במטרה לבדוק האם הוא משפיע על התרבות הווירוס או גורם להרס שלו. נמצא כי 60% מכמות הווירוס נהרס מחלב העיזים. עוד נמצא כי החומר הפעיל בחלב תוקף את הווירוס באופן שחוסם אותו מלעבור לתאים אחרים, וממית אותו. גם כאשר מדובר היה בחלב עיזים מפוסטר.

·     חלב עיזים מעורר את המערכת החיסונית כך הסתבר באותו מחקר אשר מצא כי לחלב עזים יכולת לרפא פצעים בפה. החוקרים חשפו לימפוציטים שהם תאי דם לבנים, של בני אדם לחלב עיזים ומצאו כי הוא גורם להם להפריש חומרים המשפיעים על המערכת החיסונית ומעורר אותה לפעילות.

·     חלב עיזים תורם לעליה בספיגת הסידן, מינרל החיוני לבניית העצמות בקרב ילדים, ומניעת הידלדלות של העצמות (אוסטיאופורוזיס) בקרב מבוגרים. הוא מכיל לפחות 10% יותר סידן מאשר חלב פרה. כוס חלב עיזים מספקת כ- 30% מהקצובה היומית של סידן למבוגרים. מנתונים של מחקרים ראשוניים חדשים עלה כי יעילות ספיגת הסידן טובה יותר בחלב עיזים לעומת חלב פרה .

·     חלב עיזים פועל נגד הידבקות מחיידקים העלולים לגרום לזיהומים ופגיעה עצבית במהלך מחקר חדש, שנערך במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת אוסאקה שביפן, נבדק לראשונה ריכוז של רכיבים שומניים ייחודיים, הנקראים גנגליאוזידים, המצויים בסוגי חלב שונים. רכיבים שומניים אלו נבדקו בדגימות של חלב עיזים, חלב אם וחלב פרה ונבחנה יכולת השפעתם על נטרול פעילות הרעלנים, של חיידקים מזן ויבריו - כולירה ובוטולינום, העלולים לפגוע במערכות שונות בגוף כגון מערכת העיכול ומערכת העצבים המרכזית וכתוצאה מכך לגרום לנזקים נוירולוגים קשים, אשר עשויים להביא לזיהום, הרעלה ובמקרים קשים אף לשיתוק ומוות. מניתוח תוצאות הבדיקות שנערכו, נמצא, כי חלב העיזים הינו היחיד בעל יכולת השפעה המנטרלת את חיידק הבוטלינום. מעבר לכך, חלב העיזים הראה יעילות של 100% בנטרול חיידק הויבריו כולירה, לעומת חלב האם שגילה יעילות של 93% בלבד.

·     חלב עיזים נוח לעיכול והתהליך מושפע מהרכבו הייחודי. בזכות העובדה כי לחלב עיזים מבנה כדוריות שומן קטנות המכילות יותר חומצות שומן קצרות ובינוניות מאשר בחלב פרה, מתנהל תהליך העיכול בצורה קלה יותר. הדבר יכול להשפיע על הרגשה טובה ועיכול נוח יותר, במיוחד בקרב אנשים הסובלים מבעיות עיכול שונות.

·     חלב עיזים תורם לרכיבים החיוניים לגדילה של ילדים ובני נוער הוא מהווה מקור מיטבי לחלבון בעל ערך ביולוגי גבוה, החשוב לבניית רקמות הגוף ולגדילה תקינה של ילדים ובני נוער. בכל ארוחה ובכל תזונה מאוזנת חשוב לכלול מקור חלבוני ומוצרי חלב עיזים יכולים, כאמור, להוות גיוון טעים ובריא בבחירת מוצרי החלבון לארוחות השונות. חשוב לציין כי מחקרים מדעיים מצאו כי במקרים של אלרגיה לחלבון החלב, לא נמצאו הבדלים ברמות האלרגיה בחלב פרה מול חלב עיזים.

·     מצוי גם במגוון מוצרי חלב דלי שומן ומומלץ גם לסובלים מהשמנה מסתבר כי עד היום מוצרי חלב וגבינות עיזים היו ידועים כמזון אנין, אך גם בעלי ערך קלורי ואחוזי שומן גבוהים המהווים מקור דאגה לאנשים השומרים על תזונה בריאה. נכון להיום, המצב שונה וניתן למצוא מגוון מוצרי חלב עיזים בעלי כמות שומן נמוכה. הדבר מאפשר גם לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם, השמנה ובעלי גורמי סיכון למחלות לב להוסיף לתזונתם הקבועה, מגוון של מוצרים, כמו לדוגמא גבינות עיזים , בעלות 5% אחוזי שומן בלבד, יוגורטים המכילים כ- 3% אחוזי שומן ועוד מוצרים מחלב עיזים מגוונים ודלי שומן אחרים. לתזונה מגוונת במוצרי חלב דלי שומן, יחד עם העשרת התפריט בירקות ופירות וצריכת בשר עוף ודגים דלי שומן, ישנה חשיבות רבה בהשפעה על הפחתת ערכי לחץ דם.