דלג לתוכן

תזונה בגיל השלישי

הגיל השלישי מציג בעיות ייחודיות מבחינה תזונתית. חסרים תזונתיים הרבה יותר שכיחים בקבוצת הגיל הזו (במיוחד במדינות מערביות, בהן חסרים תזונתיים באנשים בריאים בשאר קבוצות הגילאים נדירים מאוד), ומחקרים עדכניים מצאו כי

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 10/08/2011
3 דקות קריאה
האם עלי לאבד משקל?

חשוב להתייחס לכמה מיתוסים שנוצרו לגבי משקל בגיל מתקדם. מספר מחקרים הראו קשר בין ירידה מהירה במשקל ("מהירה"= בסביבות ה-2% ממשקל גוף (טיפה יותר מקילו באדם ממוצע) לחודש) בלי כוונה (=לא כתוצאה מדיאטה) לבין עליה בסיכון לתמותה. ההסבר לממצא הזה פשוט: בדרך כלל ירידה כזו במשקל בלי כוונה מראה על תהליך סרטני או דלקתי קשה, ולכן מהווה "נורה אדומה" מבחינת המצב הבריאותי של החולה.

אך האם המצב ההפוך, של השמנת יתר, הוא מצב רצוי בגיל השלישי?

בפועל, השמנת יתר מסוכנת בגיל השלישי בדיוק כמו בכל גיל אחר, אם לא יותר. השמנת יתר, המוגדרת בדרך כלל כ-BMI (אינדקס גוף-מסה, מדד המחושב כמשקל (בקילו) חלקי גובה (במטרים) בריבוע, וערכיו התקינים נעים סביב 19-25) מעל 30, מגבירה משמעותית את הסיכון למגוון מחלות כרוניות (סכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, ועוד ועוד) גם בגיל השלישי, וירידה הדרגתית ומכוונת במשקל עוזרת להפחית את הסיכון.

הגיל השלישי מציג בעיות ייחודיות גם מבחינה תזונתית. חסרים תזונתיים הרבה יותר שכיחים בקבוצת הגיל הזו (במיוחד במדינות מערביות, בהן חסרים תזונתיים באנשים בריאים בשאר קבוצות הגילאים נדירים מאוד), ומחקרים עדכניים מצאו כי עד לחמישית מן הקשישים סובלים מדרגות שונות של חסרים תזונתיים. הסיבות לכך רבות: שכיחות גבוהה יותר של הפרעות בריאותיות וקוגנטיביות, הגבלה תפקודית, הפרעות בפעילות מערכות הלעיסה, הבליעה והעיכול, אובדן תיאבון ובמקרים קיצוניים גם הזנחה.

במקרה של אובדן משקל

כפי שכבר אמרנו, בעוד שהשמנת יתר חשובה לא פחות כגורם סיכון בגיל השלישי, פעמים רבות קבוצת הגיל הזו מציגה בעיות תזונתיות בצד ההפוך של הסקאלה: אובדן משקל. כל סיפור של אובדן משקל דורש בירור רפואי מקיף, בייחוד במקרים של ירידה מהירה ולא מכוונת במשקל. במקביל יש להתחיל טיפול למניעת ירידה נוספת במשקל ושמירה על משקל וצריכת אבות מזון נורמאלים.

במטא-אנליזה (בדיקה של מחקרים רבים על ידי מומחים בתחום) של יותר מ-55 מחקרים שונים בתחום התזונה, עלו ממצאים חד משמעיים לגבי החשיבות של תוספת תזונתית בצורה של קלוריות וחלבון לקשישים הסובלים מירידה במשקל (מכל סיבה שהיא). כך לדוגמא מחקרים אלו מצאו כי תוספת קלוריות (200-1000 קק"ל ליום, תלוי בצורך) וחלבונים בצורה מרוכזת הקטינה סיבוכים במהלך אשפוז, הקטינה סיכוי לאשפוז בקרב קשישים המטופלים בבית, והקטינה תמותה באופן כללי. כמו כן, המחקרים הראו שיפור משמעותי במגוון מדדים למצב תזונתי (המבוססים על בדיקה פיזיקלית ושאלונים, כמו הMNA), מדדים להפרעות נפשיות כמו דיכאון (GDS וMMT) ועוד.

היות שבכל מקרה הגיל השלישי מאופיין במגוון שינויים (טבעיים או כחלק ממחלות שונות) המקשים על צריכת מזון בנפחים גדולים (שינויים בשיניים ובלסתות מקשים על לעיסה, ירידה טבעית בתיאבון, מצבי חולי שמקשים על הבליעה, קושי בהכנת מזון ועוד) מרבית המחקרים הללו בדקו שימוש בפורמולות מרוכזות העשירות בחלבון וקלוריות, ומוכנות לאכילה בצורה נוזלית, כמו אנשור. מחקרים נוספים הוכיחו כי תמיכה תזונתית באמצעות פורמולות כאלה, בהשוואה לסוגים אחרים של תמיכה תזונתית (האכלה בזונדה, האכלה בגסטרוסטומיה (PEG) והאכלה תוך וורידית (TPN)), שיפרה משמעותית מגוון מדדי תחלואה, ובין השאר: ירידה בקצב ההתדרדרות קוגנטיבית, ירידה בכמות סיבוכים כירורגיים כמו דלקת כיס מרה (כוליציסטיטיס), ירידה בכמות זיהומים ועוד.

קטנים אבל חשובים

בנוסף לצורך בקלוריות וחלבונים, כידוע גוף האדם זקוק למגוון רחב של חומרים, בכמות קטנה יחסית, שנקראים "מיקרו-נוטריאנטים". אחד היתרונות הנוספים של פורמולות מוכנות כתוסף תזונתי הוא תכולה מספקת של אותם מיקרו-נוטריאנטים, שחסר בצריכה שלהם היא הבעיה התזונתית הנפוצה ביותר בגיל השלישית:

ויטמין B12- חסר בויטמין זה נפוץ, בעד ל-20% מהקשישים. חסר בויטמין הזה פוגע במערכת הדם והעצבים, ויחסית קל לתקן אותו באמצעות תוספי מזון אוראליים.

ויטמין D- למרות שמדובר בויטמין מסיס שומן (ולכן בניגוד לויטמינים מקבוצות C ו-B נאגר לתקופות ארוכות בגוף), צורתו הנפוצה דורשת חשיפה לשמש כחלק מתהליך הסינטזה של התוצר הפעיל שלו. מסיבה זו חסר בויטמין יחסית נפוץ (עד לרבע מהקשישים!) ובכל מקרה צריכה מוגברת של הויטמין היא חלק מהמלצות ועדות התזונה בארה"ב ואירופה.

קלציום- סידן דרוש לא רק לתפקוד העצמות, אלא גם לתפקוד מערכת השרירים, המערכת ההורמונאלית ועוד. בגלל חסרים בויטמינים, חסרים תזונתיים והפרעות בריאותיות אחרות, חסר בסידן הרבה יותר נפוץ בקשישים, שמתקשים בצריכה מספקת (כגרם קלציום ביום). בנוסף, עם ההתבגרות יכולת הספיגה של מערכת העיכול לסידן יורדת, כך שמעל לגיל 50 מערכת העיכול מאבדת בהדרגה שליש מיכולת הספיגה (לכן הכמות המומלצת לקשישים היא יותר מ1200 מ"ג של סידן ביום).

סיבות אלו ורבות אחרות יכולות להוות סיבה להמלצה לקבל העשרה תזונתית, בדרך כלל כאמור בצורת פורמולות מרוכזות, עשירות בקלוריות, חלבונים ומיקרו-נוטריאנטים.

לשאלון לבחינת המצב התזונתי לחץ כאן

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר מאהר חג'אזי
ד"ר מאהר חג'אזי גריאטריה
מומחה ברפואה פנימית וגריאטריה, פסיכוגריאטריה, מומחה לקביעת נכות רפואית וסיעודית
ד"ר אלכס סוצקובר
ד"ר אלכס סוצקובר גריאטריה
רופא גריאטר עצמאי
ד"ר דן קרת
ד"ר דן קרת נטורופתיה
מטפל בנטורופתיה ותזונה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו