דלקת בדרכי השתן - מה עושים כשהיא כל הזמן חוזרת?

כוללת את כיס השתן והשופכה. דלקת זו מאופיינת בסימנים של כאב במתן שתן, צריבה ודחיפות במתן שתן. דלקת בדרכי השתן מסוג זה נקראת ציסטיטיס.

השכיחות של דלקת בדרכי השתן בקהילה היא בתינוקות זכרים עד גיל שנה, מאחר והם סובלים יותר ממומים מולדים. לאחר גיל שנה הדלקת שכיחה יותר בנשים, אצלן השופכה (המקטע המקשר בין שלפוחית השתן לפתח יציאת השתן) קצרה יותר מגברים כך שהסיכוי לזיהומים גובר.

דלקת בדרכי שתן היא המחלה הזיהומית הכי נפוצה בנשים, כ-50-80% מהנשים יחוו לפחות דלקת שתן אחת במהלך חייהן. כמו כן נמצא כי דלקת בדרכי השתן היא הגורם השני לצריכת אנטיביוטיקה בקרב נשים.

בגיל המבוגר יותר, דווקא גברים נוטים לסבול יותר מדלקת בדרכי השתן, עקב ירידה בתפקוד של בלוטת הערמונית, דרכה עוברת השופכה בגברים.

כמו כן, בקשישים סימני דלקת השתן מתבטאים בצורה שאינה אופיינית כמו ירידה במצב ההכרה, עייפות וחולשה.
אבחנה של דלקת בדרכי השתן נעשית לרוב על פי התסמינים עליהם מספר החולה ולפי הצלחת הטיפול, אך האבחנה הסופית מאוששת על ידי בדיקות מעבדה.

מי נמצא יותר בסיכון לדלקת בדרכי השתן?

- נשים צעירות עקב ריבוי יחסי מין, מכאן גם המושג honeymoon cystitis- "דלקת שתן של ירח הדבש" האופיינית בנישואים טריים.

- נשים מבוגרות, בתקופת פוסט-מנאפוזה, הן בגלל ירידה ברמת אסטרוגן המגן על הנרתיק, והן בגלל הצטברות נפח שתן שארי.

- קשישים עקב הכנסת קטטר, שמעלה את חדירות החיידקים.

- גורמים גנטיים – חולי סוכרת (בעיקר נשים), בלוטת ערמונית מוגדלת, וגברים שלא נימולו.

- קיום יחסי מין עם פרטנרים מרובים.

מתי ניתן להגדיר דלקת בדרכי השתן כחוזרת?

ההגדרה של דלקת בדרכי השתן כחוזרת היא לפחות 2 זיהומים ב-6 חודשים האחרונים או לפחות 3 זיהומים בשנה האחרונה.

רוב הדלקות החוזרות יהיו כתוצאה מהדבקה של חיידק חדש, ולא כהדבקה חוזרת של אותו חיידק. חשוב מאוד לדעת לאבחן את הסיבה לדלקת החוזרת, מאחר ואם זה אותו חיידק יש צורך בטיפול ארוך טווח ואגרסיבי יותר.

בנשים צעירות אין חשיבות גדולה לאבחן את הסיבה לדלקות חוזרות כי נמצא שאין סכנה להתפתחות סיבוכים של יתר לחץ דם ובעיות כלייתיות כשלא קיימת בעיה אנטומית או תפקודית.

מהן הסיבות לדלקת חוזרת בדרכי השתן?

במחקר שנערך לאחרונה בנשים צעירות עם דלקות חוזרות לא הוכח קשר בין קיום יחסי מין בגיל מוקדם (מתחת לגיל 15), ריבוי פרטנרים והיסטוריה של דלקות בשתן של האם כגורמים לדלקות חוזרות. מה שכן הוכח כגורם לדלקות חוזרים הוא קיום יחסי מין מרובים ושימוש בקוטלי זרע.

כיצד אפשר להימנע מדלקת בדרכי השתן בנשים?

- שתייה מרובה הוכיחה כמורידה את נוכחות החיידקים במערכת השתן.

- במחקרים אחרונים התגלה כי שתיית מיץ חמוציות, גורם לשינוי באיזון החומצי בדרכי השתן ופוגם ביכולת ההישרדות של חיידקים.

- מתן שתן בזמן, ללא התאפקות ממושכת, על מנת שלא ליצור שאריות של נוזלים עם חיידקים.

- שמירה על היגיינה אישית - החלפה יומיומית של התחתונים, ושימוש בתחתוני כותנה מונעים התחממות יתרה של איזור הנרתיק שמהווה סביבה טובה להתפתחות חיידקים.

- שטיפת הנרתיק לאחר קיום יחסי-מין, כך נשטפים החיידקים שהוכנסו בעת מגע מיני.

- ניקוי נכון של הנרתיק לאחר יציאה (מהלך הניגוב מקדימה לאחור), מונע מעבר של חיידקים מהצואה אל איזור השופכה.

- שימוש בקונדום או בגלולות למניעת הריון כאמצעי מניעה, ולא בקוטלי זרע שידועים כגורמים לדלקות חוזרות בדרכי השתן.

בגברים הסיבה השכיחה היא ירידה בתפקוד של בלוטת הערמונית על כן יש לטפל בבעיה זו כדי למנוע דלקות בשתן.

כיצד מתמודדים עם דלקת בדרכי השתן?

- מתן אנטיביוטיקה מתאימה לאחר התייעצות עם רופא, משך הטיפול קצר יותר בנשים לעומת גברים.

- במקרה של דלקות חוזרות ישנן מספר אפשרויות:

אנטיביוטיקה מניעתית - נטילה יומית של אנטיביוטיקה תפחית את הסיכוי לדלקת חוזרת. במידה ויש קשר בין קיום יחסי מין לדלקת בדרכי השתן, נטילת אנטיביוטיקה לפני קיום יחסי המין גם יועיל.

בנשים בגיל הבלות - מתן אסטרוגן מקומי, בצורת משחה נועד להקטין את ההישנות של דלקות חוזרות. בניגוד לכך אין יתרון לשימוש במכשירים תוך נרתיקיים המפרישים אסטרוגן.

בילדים - אין חשש מפני דלקות חוזרות בדרכי השתן מאחר והסיכוי לפתח מחלות כליה כרוניות הוא זעום. ועל כן אין טעם בטיפול מניעתי.

לאחרונה מתפתחים מספר חיסונים למניעת דלקת בדרכי השתן, כך שיש עוד למה לצפות.