כל מה שרציתם לדעת על אירוע מוחי
מה טווח הזמן הקריטי להגעה לטיפול בבית חולים לאחר אירוע מוחי? אילו סוגי שבץ יש ומה ההבדלים ביניהם? האם בכל מקרה תהיה פגיעה תפקודית, והאם בכלל והאם ניתן להשתקם מכל פגיעה? כל מה שרציתם לדעת על אירוע מוחי.
3 דקות קריאה
מה טווח הזמן הקריטי להגעה לטיפול בבית חולים לאחר אירוע מוחי? אילו סוגי שבץ יש ומה ההבדלים ביניהם? האם בכל מקרה תהיה פגיעה תפקודית, והאם בכלל והאם ניתן להשתקם מכל פגיעה? כל מה שרציתם לדעת על אירוע מוחי.
אירוע מוחי הינו אירוע שבו נגרמת פגיעה בזרימת הדם למוח. כתוצאה מפגיעה ברקמת המוח יכולים להופיע חסרים תפקודיים נוירולוגים כמו אובדן הדיבור, חולשה בפלג גוף או גפה, שיתוק מוחלט ועוד. הפגיעה התפקודית יכולה להיות קשה מאוד.
אירוע מוחי מתחלק לשני סוגים - שבץ מוחי ודימום מוחי. 85% מהאירועים המוחיים הם איסכמיים וכ- 15% הם דימומים.
- שבץ איסכמי: בסוג זה של אירוע מוחי, נחסם כלי דם שמספק דם, חמצן ועוד לרקמת מוח באזור מסוים. האזור במוח שאינו מקבל אספקת דם נפגע. החסרים הנוירולוגים מופיעים לרוב בהתאם לאזור הפגוע. כלומר, שאם נפגעה אספקת הדם לאזור האחראי לדיבור או תנועת פלג גוף שמאלי, יפגע כושר הדיבור או ייווצר שיתוק בהתאמה.
החסימה מתרחשת בשל קריש דם מקומי שנוצר בכלי הדם וחוסם אותו או מתסחיף ממקום מחוץ למוח כמו הלב או עורקים גדולים (לרוב עורקי התרדמה בצוואר).
סיבה מרכזית:
הסיבה העיקרית לשבץ איסכמי היא טרשת עורקים בעורקי התרדמה. בטרשת עורקים שוקעים שומנים וכולסטרול בדפנות העורקים ומצרים אותם עד לחסימה מוחלטת. המחלה היא כרונית, מתרחשת לאורך שנים וגורמת למחלות כלי דם ולב. תסחיף מהלב לרוב נגרם כאשר ישנו פרפור עליות או מחלות לב אחרות.
- דימום מוחי: מדובר בדימום מכלי דם במוח. במקרה של דימום ישנו לחץ על רקמת מוחית באזורים שונים הגורם לחסימת כלי דם יחד עם עליה בלחץ התוך גולגלתי. לכן החסרים הנוירולוגים יכולים להיות מגוונים ולאו דווקא קשורים למיקום של הדימום או כלי הדם שממנו פרץ הדימום.
סיבה מרכזית:
הסיבה העיקרית לדימום היא יתר לחץ דם. העלייה בלחץ הדם גורמת לפגיעה בדופן כלי הדם במוח שנקרעת תחת המתח. בנוסף, בגילאים צעירים יתכנו פגמים מולדים בכלי דם שיכולים לדמם ואילו בגיל מבוגר יותר ישנה שקיעה של חומר מסוים (עמילואיד) בדפנות כלי הדם שפוגע בגמישותם ומגביר את הנטייה לדמם, ביחוד אם יש בנוסף יתר לחץ דם. כמו כן, תרופות נוגדות קרישה מדללות את הדם ומגבירות את הסיכוי לדמם.
כיצד אפשר למנוע אירוע מוחי?
אין דרך מוחלטת למניעת אירוע מוחי, אבל ניתן להפחית את הסיכון.
הדרך הטובה ביותר היא מניעה של טרשת עורקים על ידי שמירה על אורח חיים בריא, אכילה נכונה, פעילות גופנית קבועה, הפסקת עישון והגברת מודעות לרמת לחץ הדם, ערכי הסוכר ורמת השומנים בדם.
אנשים עם גורמי סיכון כגון: יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, יתר שומנים בדם וסיפור אישי או משפחתי של מחלות לבביות ואירועים מוחיים קודמים צריכים להיות מודעים הרבה יותר. מומלץ להפסיק לעשן, לשמור על איזון במחלתם על ידי אורח חיים עם דיאטה דלת מלח ושומנים, הגברת הפעילות הגופנית, תרופות מתאימות ומעקב של רופא מטפל.
במקרה של הופעת חסר נוירולוגי כמו הפרעה/קושי בדיבור או בהבנת השפה, נימול, חולשה או שיתוק בחצי גוף או ביד, קושי בהליכה, ראיה כפולה, חסרים בשדה הראיה או בכל העין ועוד, יש לפנות מידית לטיפול רפואי בבית חולים על מנת לשלול אירוע מוחי. חסר תפקודי שחולף תוך זמן קצר משעה עד 24 שעות נקרא אירוע מוחי חולף והינו סימן אזהרה לאירוע מוחי שעלול להתרחש. גם במקרים אלו חשוב לפנות למיון.
על מנת לאבחן אירוע מוחי יש צורך בבדיקה נוירולוגית שלרוב מתבצעת על ידי רופא נוירולוג. לאחר מכן מבוצע CT מוח ללא חומר ניגוד על מנת לראות אם יש ממצאים במוח המתאימים לדימום מוחי או שבץ איסכמי. יש לציין כי לא תמיד יראה אוטם חריף בהדמיה ראשונית, ויתכן שיהיה צורך לחזור על הבדיקה לאחר שלושה עד ארבעה ימים.
חשוב להגיע לבית חולים עד 3.5 שעות (ויש אומרים עד 4.5 שעות) מתחילת אירוע מוחי, שכן אז ניתן לתת תרופה בשם TPA דרך הווריד. תרופה זו ממיסה קרישים ויכולה לפתוח את החסימה של כלי הדם ולשפר את התסמינים הנוירולוגים.
התרופה יכולה לגרום גם לדימום במיוחד לאחר שפרק הזמן הראשוני של עד 4.5 שעות חלף ולכן היא לא ניתנת בתומו. בנוסף, לפני מתן התרופה יש לשקול כל מקרה לגופו ואת מידת התועלת מול הנזק. חשוב לבצעCT מוח לפני מתן התרופה, על מנת לשלול דימום מוחי שיכול להחמיר מאוד אם התרופה תינתן.
הטיפול הינו בגורמי הסיכון שהוזכרו הנ"ל: יתר לחץ דם, סוכרת, הפסקת עישון, הורדת רמות הכולסטרול, הורדה במשקל, פעילות גופנית קבועה ועוד. טיפולים תרופתיים כוללים אספירין או פלוויקס. במהלך האשפוז או בקהילה יש להשלים דופלקס עורקי צוואר ובמקרים מסוימים שבהם ישנו חשד לתסחיפים ממקור לבבי יש צורך באקו לב.
בעת שחרור, לפי מצבו של החולה יש לשקול שיקום בבית או במסגרת מתאימה על מנת לשפר את המצב התפקודי לאחר אירוע מוחי. הדבר יכול בהחלט לשפר את הסיכוי להחזיר את האדם למצב תפקודי דומה לזה טרם לקה באירוע מוחי, או ללמדו להתמודד עם המוגבלויות החדשות בעקבות קרות אירוע מוחי.מאת: קרינה סירקוביץ, מערכת אינפומד
אירוע מוחי הינו אירוע שבו נגרמת פגיעה בזרימת הדם למוח. כתוצאה מפגיעה ברקמת המוח יכולים להופיע חסרים תפקודיים נוירולוגים כמו אובדן הדיבור, חולשה בפלג גוף או גפה, שיתוק מוחלט ועוד. הפגיעה התפקודית יכולה להיות קשה מאוד.
אירוע מוחי מתחלק לשני סוגים - שבץ מוחי ודימום מוחי. 85% מהאירועים המוחיים הם איסכמיים וכ- 15% הם דימומים.
- שבץ איסכמי: בסוג זה של אירוע מוחי, נחסם כלי דם שמספק דם, חמצן ועוד לרקמת מוח באזור מסוים. האזור במוח שאינו מקבל אספקת דם נפגע. החסרים הנוירולוגים מופיעים לרוב בהתאם לאזור הפגוע. כלומר, שאם נפגעה אספקת הדם לאזור האחראי לדיבור או תנועת פלג גוף שמאלי, יפגע כושר הדיבור או ייווצר שיתוק בהתאמה.
החסימה מתרחשת בשל קריש דם מקומי שנוצר בכלי הדם וחוסם אותו או מתסחיף ממקום מחוץ למוח כמו הלב או עורקים גדולים (לרוב עורקי התרדמה בצוואר).
סיבה מרכזית:
הסיבה העיקרית לשבץ איסכמי היא טרשת עורקים בעורקי התרדמה. בטרשת עורקים שוקעים שומנים וכולסטרול בדפנות העורקים ומצרים אותם עד לחסימה מוחלטת. המחלה היא כרונית, מתרחשת לאורך שנים וגורמת למחלות כלי דם ולב. תסחיף מהלב לרוב נגרם כאשר ישנו פרפור עליות או מחלות לב אחרות.
- דימום מוחי: מדובר בדימום מכלי דם במוח. במקרה של דימום ישנו לחץ על רקמת מוחית באזורים שונים הגורם לחסימת כלי דם יחד עם עליה בלחץ התוך גולגלתי. לכן החסרים הנוירולוגים יכולים להיות מגוונים ולאו דווקא קשורים למיקום של הדימום או כלי הדם שממנו פרץ הדימום.
סיבה מרכזית:
הסיבה העיקרית לדימום היא יתר לחץ דם. העלייה בלחץ הדם גורמת לפגיעה בדופן כלי הדם במוח שנקרעת תחת המתח. בנוסף, בגילאים צעירים יתכנו פגמים מולדים בכלי דם שיכולים לדמם ואילו בגיל מבוגר יותר ישנה שקיעה של חומר מסוים (עמילואיד) בדפנות כלי הדם שפוגע בגמישותם ומגביר את הנטייה לדמם, ביחוד אם יש בנוסף יתר לחץ דם. כמו כן, תרופות נוגדות קרישה מדללות את הדם ומגבירות את הסיכוי לדמם.
כיצד אפשר למנוע אירוע מוחי?
אין דרך מוחלטת למניעת אירוע מוחי, אבל ניתן להפחית את הסיכון.
הדרך הטובה ביותר היא מניעה של טרשת עורקים על ידי שמירה על אורח חיים בריא, אכילה נכונה, פעילות גופנית קבועה, הפסקת עישון והגברת מודעות לרמת לחץ הדם, ערכי הסוכר ורמת השומנים בדם.
אנשים עם גורמי סיכון כגון: יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, יתר שומנים בדם וסיפור אישי או משפחתי של מחלות לבביות ואירועים מוחיים קודמים צריכים להיות מודעים הרבה יותר. מומלץ להפסיק לעשן, לשמור על איזון במחלתם על ידי אורח חיים עם דיאטה דלת מלח ושומנים, הגברת הפעילות הגופנית, תרופות מתאימות ומעקב של רופא מטפל.
במקרה של הופעת חסר נוירולוגי כמו הפרעה/קושי בדיבור או בהבנת השפה, נימול, חולשה או שיתוק בחצי גוף או ביד, קושי בהליכה, ראיה כפולה, חסרים בשדה הראיה או בכל העין ועוד, יש לפנות מידית לטיפול רפואי בבית חולים על מנת לשלול אירוע מוחי. חסר תפקודי שחולף תוך זמן קצר משעה עד 24 שעות נקרא אירוע מוחי חולף והינו סימן אזהרה לאירוע מוחי שעלול להתרחש. גם במקרים אלו חשוב לפנות למיון.
על מנת לאבחן אירוע מוחי יש צורך בבדיקה נוירולוגית שלרוב מתבצעת על ידי רופא נוירולוג. לאחר מכן מבוצע CT מוח ללא חומר ניגוד על מנת לראות אם יש ממצאים במוח המתאימים לדימום מוחי או שבץ איסכמי. יש לציין כי לא תמיד יראה אוטם חריף בהדמיה ראשונית, ויתכן שיהיה צורך לחזור על הבדיקה לאחר שלושה עד ארבעה ימים.
חשוב להגיע לבית חולים עד 3.5 שעות (ויש אומרים עד 4.5 שעות) מתחילת אירוע מוחי, שכן אז ניתן לתת תרופה בשם TPA דרך הווריד. תרופה זו ממיסה קרישים ויכולה לפתוח את החסימה של כלי הדם ולשפר את התסמינים הנוירולוגים.
התרופה יכולה לגרום גם לדימום במיוחד לאחר שפרק הזמן הראשוני של עד 4.5 שעות חלף ולכן היא לא ניתנת בתומו. בנוסף, לפני מתן התרופה יש לשקול כל מקרה לגופו ואת מידת התועלת מול הנזק. חשוב לבצעCT מוח לפני מתן התרופה, על מנת לשלול דימום מוחי שיכול להחמיר מאוד אם התרופה תינתן.
הטיפול הינו בגורמי הסיכון שהוזכרו הנ"ל: יתר לחץ דם, סוכרת, הפסקת עישון, הורדת רמות הכולסטרול, הורדה במשקל, פעילות גופנית קבועה ועוד. טיפולים תרופתיים כוללים אספירין או פלוויקס. במהלך האשפוז או בקהילה יש להשלים דופלקס עורקי צוואר ובמקרים מסוימים שבהם ישנו חשד לתסחיפים ממקור לבבי יש צורך באקו לב.
בעת שחרור, לפי מצבו של החולה יש לשקול שיקום בבית או במסגרת מתאימה על מנת לשפר את המצב התפקודי לאחר אירוע מוחי. הדבר יכול בהחלט לשפר את הסיכוי להחזיר את האדם למצב תפקודי דומה לזה טרם לקה באירוע מוחי, או ללמדו להתמודד עם המוגבלויות החדשות בעקבות קרות אירוע מוחי.
האם המאמר עניין אותך?
5 דרכים לשפר את הריכוז
מאת: מערכת אינפומד
19/11/2024
שנת הלימודים האקדמית התחילה ואתם/ן מתקשים להתרכז בשיעורים ובבית? מחקרים רבים מצביעים על כך שאימון היכולות הקוגניטיב...
לכתבה המלאה
טרשת נפוצה : איך אפשר לשמר את היכולות הקוגניטיביות?
מאת: ד"ר רון מילוא, מערכת אינפומד
06/04/2022
עד ל-70% מהחולים בטרשת נפוצה יסבלו גם מהפרעה קוגניטיבית הנובעת מהמחלה ומתבטאת בדרגות חומרה שונות. מדוע מתרחשת פגיעה...
לכתבה המלאה
כדאי להכיר: ארבעה ניתוחים היסטוריים ומדהימים במיוחד
מאת: מערכת אינפומד
18/01/2022
בשנת 1967 בוצעה השתלת הלב האנושי הראשונה בעולם, והשנה, יותר מחמישה עשורים לאחר מכן, הושתל לראשונה לב של חזיר בגופו ...
לכתבה המלאה
נפלתם מהקורקינט ויש לכם זעזוע מוח? הנה משהו שיכול לעזור
מאת: מערכת אינפומד
08/12/2021
מחקר חדש מצא דרך פשוטה ונגישה שעשויה לקצר את משך התסמינים של זעזוע מוח באופן משמעותי. הפרטים על המחקר החדש בכתבה של...
לכתבה המלאה
ניתוחי מוח בערות מלאה: הנה מה שחשוב לדעת
מאת: פרופ' רחל גרוסמן
04/08/2021
המוח שלנו הוא איבר מסועף, מלא בחלקים חיוניים שכל פגיעה בהם עלולה לפגוע גם בתפקוד היומיומי שלנו. מסיבה זו, כאשר יש צ...
לכתבה המלאה
זו הסיבה המפתיעה שבגללה כדאי לעשות פעילות גופנית כבר מהילדות
מאת: מערכת אינפומד
28/06/2021
רגע לפני שיוצאים לחופש הגדול וחושבים על שלל פעילויות לעשות עם הילדים בקיץ, נסו לחשוב כיצד אתם משלבים איתם גם פעילוי...
לכתבה המלאה
סובלים מאוד מרעש? נמצא ההסבר הפיזיולוגי לכך
מאת: מערכת אינפומד
31/05/2021
אם אתם מרגישים שיש לכם רגישות גבוהה לרעש שמייצרים אנשים אחרים, ושפעמים רבות הרעש מעורר בכם תחושת כעס וסבל, ייתכן שא...
לכתבה המלאה
איך אנחנו זוכרים לאן לחזור?
מאת: מערכת אינפומד
07/02/2021
נוסעים לעבודה, חוזרים הביתה, אוספים את הילד מהחוג, ממשיכים לסופר. איך המוח שלנו זוכר בכל פעם מחדש לחזור למקומות הלל...
לכתבה המלאה
כך תדעו אם אתם אינטליגנטים
מאת: מערכת אינפומד
29/12/2020
חושבים שאתם אינטליגנטים? ישנן דרכים רבות שעשויות לעזור בזיהוי אינטליגנציה אצל בני אדם. לפניכם כמה מחקרים שגילו סימנ...
לכתבה המלאה
12 שאלות על אפילפסיה בילדים – והתשובות
מאת: פרופ' אמריטוס אורי קרמר
09/12/2020
אפילפסיה, מחלה המתבטאת בהתקפים אשר נובעים מהפרעה בפעילות החשמלית במוח. למרות שהבשורה על המחלה עלולה להיות מאיימת עב...
לכתבה המלאה