תקווה לסובלים ממחלות נוירולוגיות: השתלת תאי עצב עובריים
בניגוד לסברה הרווחת, כי מספר תאי העצב במוח אינו משתנה, מחקר חדש מצא כי מתאפשרת הגדלת מספר תאי העצב על ידי השתלה של תאי עצב עובריים. הבשורה: תקווה לריפוי מחלות נוירולוגיות.
2 דקות קריאה
בניגוד לסברה הרווחת, כי מספר תאי העצב במוח אינו משתנה, מחקר חדש מצא כי מתאפשרת הגדלת מספר תאי העצב על ידי השתלה של תאי עצב עובריים. הבשורה: תקווה לריפוי מחלות נוירולוגיות.
תוצאות מפתיעות בסדרת ניסויים בהם הושתלו תאי עצב עובריים במוחם של וולדות של עכברים, מעלים את התקווה לפיתוח דרך טיפול חדשנית המבוססת על שתלים נוירונליים לטיפול במחלות מוחיות כמו: אלצהיימר, אפילפסיה, מחלת הנטינגטון, פרקינסון וסכיזופרניה.
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה – קמפוס סן פרנסיסקו, וממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Nature.
במסגרת המחקר השתילו החוקרים תאי עצב עובריים במוחות עכברים, אשר התמיינו לקבוצת תאים מוחיים המכונים נוירוני ביניים מפרישי GABA. המטרה הייתה לבחון את הקשר בין תאים אלו לבין מגוון מחלות והפרעות
נוירונליות.
אולם, להפתעת החוקרים, התאים שהושתלו בעכברים הציגו אחוזי הישרדות גבוהים במיוחד, מה שהעלה באופן ניכר את שיעור נוירוני ביניים מפרישי GABA במוחות העכברים וזאת מבלי להשפיע על שיעור התאים ממקור אנדוגני במוחות העכברים.
הסברה המדעית הרווחת היא כי במוח ישנו מספר מוגבל של תאי עצב, וכאשר משתילים תאי עצב נוספים הם יבואו על חשבון תאי העצב הקיימים- שימותו. על בסיס הנחה זו ציפה צוות החוקרים כי גם לאחר השתלת תאי עצב עובריים שיתמיינו לנוירוני ביניים מפרישי GABA, מספרם הכולל לא ישתנה וכי רק חלק זעיר מסך התאים שיושתל יקלטו ויישרדו במוחות העכברים.
לתדהמת החוקרים הסתבר כי לא משנה כמה תאים הם השתילו, אחוז גבוה ויציב תמיד נקלט והעצים את כמות התאים במוח. מהמחקר עולה כי אפשר לשתול תאים אלו, אשר מחקרים קודמים קשרו ביניהם לבין יכולות ריפוי של מחלות מוחיות רבות, ולהגביר את כמותם בקליפת המוח בשיעורים גבוהים.
מחקרים קודמים הראו כי השתלה של נוירוני ביניים מפרישי GABA בעכברים גורמים לשיפור משמעותי בתפקודי המוח, למשל, הפחתת התקפי אפילפסיה וכן הפחתת תנועתיות בלתי רצונית הנובעת ממחלת פרקינסון. כמו כן ידוע כי תפקוד תאים אלו משתבש במהלך התפתחות מחלת האלצהיימר, וכי מספר התאים מצטמצם בקרב אלו הסובלים מסכיזופרניה. כאשר תאים אלו הושתלו בעבר במוח השדרה, הם סייעו בהפחתת כאב בקרב הסובלים מכאבים נוירופטיים.
GABA (Gamma-Aminobutyric Acid) הינה נגזרת של חומצת אמינו זעירה המשמשת כמוליך עצבי הנחוץ לפעילות מוחית תקינה, משום שהיא מאזנת את פעילות תאי העצב אחרים המפרישים מגוון רחב של חומרים במוח.
אלצהיימר, אפילפסיה, מחלת הנטינגטון, פרקינסון וסכיזופרניה הינן מחלות המתאפיינות בחוסר איזון של הפרשת חומרים במוח, אשר נובע מליקויים של תאי העצב מפרישי ה-GABA.
ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי אפשר להשתיל נוירוני ביניים מפרישי GABA בכמות גבוהה בהרבה ממה שהקהילה המדעית האמינה עד כה. לממצא זה משמעות רבה בפיתוח דרכי טיפול חדשות המתמקדת בשימוש בתאים אלו לצורך תיקון פגמים וריפוי מחלות מוחיות.מאת: רועי שני, מערכת אינפומד
תוצאות מפתיעות בסדרת ניסויים בהם הושתלו תאי עצב עובריים במוחם של וולדות של עכברים, מעלים את התקווה לפיתוח דרך טיפול חדשנית המבוססת על שתלים נוירונליים לטיפול במחלות מוחיות כמו: אלצהיימר, אפילפסיה, מחלת הנטינגטון, פרקינסון וסכיזופרניה.
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה – קמפוס סן פרנסיסקו, וממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Nature.
במסגרת המחקר השתילו החוקרים תאי עצב עובריים במוחות עכברים, אשר התמיינו לקבוצת תאים מוחיים המכונים נוירוני ביניים מפרישי GABA. המטרה הייתה לבחון את הקשר בין תאים אלו לבין מגוון מחלות והפרעות
נוירונליות.
אולם, להפתעת החוקרים, התאים שהושתלו בעכברים הציגו אחוזי הישרדות גבוהים במיוחד, מה שהעלה באופן ניכר את שיעור נוירוני ביניים מפרישי GABA במוחות העכברים וזאת מבלי להשפיע על שיעור התאים ממקור אנדוגני במוחות העכברים.
הסברה המדעית הרווחת היא כי במוח ישנו מספר מוגבל של תאי עצב, וכאשר משתילים תאי עצב נוספים הם יבואו על חשבון תאי העצב הקיימים- שימותו. על בסיס הנחה זו ציפה צוות החוקרים כי גם לאחר השתלת תאי עצב עובריים שיתמיינו לנוירוני ביניים מפרישי GABA, מספרם הכולל לא ישתנה וכי רק חלק זעיר מסך התאים שיושתל יקלטו ויישרדו במוחות העכברים.
לתדהמת החוקרים הסתבר כי לא משנה כמה תאים הם השתילו, אחוז גבוה ויציב תמיד נקלט והעצים את כמות התאים במוח. מהמחקר עולה כי אפשר לשתול תאים אלו, אשר מחקרים קודמים קשרו ביניהם לבין יכולות ריפוי של מחלות מוחיות רבות, ולהגביר את כמותם בקליפת המוח בשיעורים גבוהים.
מחקרים קודמים הראו כי השתלה של נוירוני ביניים מפרישי GABA בעכברים גורמים לשיפור משמעותי בתפקודי המוח, למשל, הפחתת התקפי אפילפסיה וכן הפחתת תנועתיות בלתי רצונית הנובעת ממחלת פרקינסון. כמו כן ידוע כי תפקוד תאים אלו משתבש במהלך התפתחות מחלת האלצהיימר, וכי מספר התאים מצטמצם בקרב אלו הסובלים מסכיזופרניה. כאשר תאים אלו הושתלו בעבר במוח השדרה, הם סייעו בהפחתת כאב בקרב הסובלים מכאבים נוירופטיים.
GABA (Gamma-Aminobutyric Acid) הינה נגזרת של חומצת אמינו זעירה המשמשת כמוליך עצבי הנחוץ לפעילות מוחית תקינה, משום שהיא מאזנת את פעילות תאי העצב אחרים המפרישים מגוון רחב של חומרים במוח.
אלצהיימר, אפילפסיה, מחלת הנטינגטון, פרקינסון וסכיזופרניה הינן מחלות המתאפיינות בחוסר איזון של הפרשת חומרים במוח, אשר נובע מליקויים של תאי העצב מפרישי ה-GABA.
ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי אפשר להשתיל נוירוני ביניים מפרישי GABA בכמות גבוהה בהרבה ממה שהקהילה המדעית האמינה עד כה. לממצא זה משמעות רבה בפיתוח דרכי טיפול חדשות המתמקדת בשימוש בתאים אלו לצורך תיקון פגמים וריפוי מחלות מוחיות.
האם המאמר עניין אותך?
5 דרכים לשפר את הריכוז
מאת: מערכת אינפומד
19/11/2024
שנת הלימודים האקדמית התחילה ואתם/ן מתקשים להתרכז בשיעורים ובבית? מחקרים רבים מצביעים על כך שאימון היכולות הקוגניטיב...
לכתבה המלאה
טרשת נפוצה : איך אפשר לשמר את היכולות הקוגניטיביות?
מאת: ד"ר רון מילוא, מערכת אינפומד
06/04/2022
עד ל-70% מהחולים בטרשת נפוצה יסבלו גם מהפרעה קוגניטיבית הנובעת מהמחלה ומתבטאת בדרגות חומרה שונות. מדוע מתרחשת פגיעה...
לכתבה המלאה
כדאי להכיר: ארבעה ניתוחים היסטוריים ומדהימים במיוחד
מאת: מערכת אינפומד
18/01/2022
בשנת 1967 בוצעה השתלת הלב האנושי הראשונה בעולם, והשנה, יותר מחמישה עשורים לאחר מכן, הושתל לראשונה לב של חזיר בגופו ...
לכתבה המלאה
נפלתם מהקורקינט ויש לכם זעזוע מוח? הנה משהו שיכול לעזור
מאת: מערכת אינפומד
08/12/2021
מחקר חדש מצא דרך פשוטה ונגישה שעשויה לקצר את משך התסמינים של זעזוע מוח באופן משמעותי. הפרטים על המחקר החדש בכתבה של...
לכתבה המלאה
ניתוחי מוח בערות מלאה: הנה מה שחשוב לדעת
מאת: פרופ' רחל גרוסמן
04/08/2021
המוח שלנו הוא איבר מסועף, מלא בחלקים חיוניים שכל פגיעה בהם עלולה לפגוע גם בתפקוד היומיומי שלנו. מסיבה זו, כאשר יש צ...
לכתבה המלאה
זו הסיבה המפתיעה שבגללה כדאי לעשות פעילות גופנית כבר מהילדות
מאת: מערכת אינפומד
28/06/2021
רגע לפני שיוצאים לחופש הגדול וחושבים על שלל פעילויות לעשות עם הילדים בקיץ, נסו לחשוב כיצד אתם משלבים איתם גם פעילוי...
לכתבה המלאה
איך אנחנו זוכרים לאן לחזור?
מאת: מערכת אינפומד
07/02/2021
נוסעים לעבודה, חוזרים הביתה, אוספים את הילד מהחוג, ממשיכים לסופר. איך המוח שלנו זוכר בכל פעם מחדש לחזור למקומות הלל...
לכתבה המלאה
כך תדעו אם אתם אינטליגנטים
מאת: מערכת אינפומד
29/12/2020
חושבים שאתם אינטליגנטים? ישנן דרכים רבות שעשויות לעזור בזיהוי אינטליגנציה אצל בני אדם. לפניכם כמה מחקרים שגילו סימנ...
לכתבה המלאה
12 שאלות על אפילפסיה בילדים – והתשובות
מאת: פרופ' אמריטוס אורי קרמר
09/12/2020
אפילפסיה, מחלה המתבטאת בהתקפים אשר נובעים מהפרעה בפעילות החשמלית במוח. למרות שהבשורה על המחלה עלולה להיות מאיימת עב...
לכתבה המלאה
היריון וגיל המנופאוזה קשורים להתקדמות טרשת נפוצה
מאת: מערכת אינפומד
26/11/2020
להריונות ולגיל הופעת המנופאוזה עשויים להיות השפעות על עיכוב התקדמות טרשת נפוצה, כך עולה ממחקר חדש. הפרטים בכתבה
לכתבה המלאה