תקווה לסובלים ממחלות נוירולוגיות: השתלת תאי עצב עובריים
בניגוד לסברה הרווחת, כי מספר תאי העצב במוח אינו משתנה, מחקר חדש מצא כי מתאפשרת הגדלת מספר תאי העצב על ידי השתלה של תאי עצב עובריים. הבשורה: תקווה לריפוי מחלות נוירולוגיות.
2 דקות קריאה
בניגוד לסברה הרווחת, כי מספר תאי העצב במוח אינו משתנה, מחקר חדש מצא כי מתאפשרת הגדלת מספר תאי העצב על ידי השתלה של תאי עצב עובריים. הבשורה: תקווה לריפוי מחלות נוירולוגיות.
תוצאות מפתיעות בסדרת ניסויים בהם הושתלו תאי עצב עובריים במוחם של וולדות של עכברים, מעלים את התקווה לפיתוח דרך טיפול חדשנית המבוססת על שתלים נוירונליים לטיפול במחלות מוחיות כמו: אלצהיימר, אפילפסיה, מחלת הנטינגטון, פרקינסון וסכיזופרניה.
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה – קמפוס סן פרנסיסקו, וממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Nature.
במסגרת המחקר השתילו החוקרים תאי עצב עובריים במוחות עכברים, אשר התמיינו לקבוצת תאים מוחיים המכונים נוירוני ביניים מפרישי GABA. המטרה הייתה לבחון את הקשר בין תאים אלו לבין מגוון מחלות והפרעות
נוירונליות.
אולם, להפתעת החוקרים, התאים שהושתלו בעכברים הציגו אחוזי הישרדות גבוהים במיוחד, מה שהעלה באופן ניכר את שיעור נוירוני ביניים מפרישי GABA במוחות העכברים וזאת מבלי להשפיע על שיעור התאים ממקור אנדוגני במוחות העכברים.
הסברה המדעית הרווחת היא כי במוח ישנו מספר מוגבל של תאי עצב, וכאשר משתילים תאי עצב נוספים הם יבואו על חשבון תאי העצב הקיימים- שימותו. על בסיס הנחה זו ציפה צוות החוקרים כי גם לאחר השתלת תאי עצב עובריים שיתמיינו לנוירוני ביניים מפרישי GABA, מספרם הכולל לא ישתנה וכי רק חלק זעיר מסך התאים שיושתל יקלטו ויישרדו במוחות העכברים.
לתדהמת החוקרים הסתבר כי לא משנה כמה תאים הם השתילו, אחוז גבוה ויציב תמיד נקלט והעצים את כמות התאים במוח. מהמחקר עולה כי אפשר לשתול תאים אלו, אשר מחקרים קודמים קשרו ביניהם לבין יכולות ריפוי של מחלות מוחיות רבות, ולהגביר את כמותם בקליפת המוח בשיעורים גבוהים.
מחקרים קודמים הראו כי השתלה של נוירוני ביניים מפרישי GABA בעכברים גורמים לשיפור משמעותי בתפקודי המוח, למשל, הפחתת התקפי אפילפסיה וכן הפחתת תנועתיות בלתי רצונית הנובעת ממחלת פרקינסון. כמו כן ידוע כי תפקוד תאים אלו משתבש במהלך התפתחות מחלת האלצהיימר, וכי מספר התאים מצטמצם בקרב אלו הסובלים מסכיזופרניה. כאשר תאים אלו הושתלו בעבר במוח השדרה, הם סייעו בהפחתת כאב בקרב הסובלים מכאבים נוירופטיים.
GABA (Gamma-Aminobutyric Acid) הינה נגזרת של חומצת אמינו זעירה המשמשת כמוליך עצבי הנחוץ לפעילות מוחית תקינה, משום שהיא מאזנת את פעילות תאי העצב אחרים המפרישים מגוון רחב של חומרים במוח.
אלצהיימר, אפילפסיה, מחלת הנטינגטון, פרקינסון וסכיזופרניה הינן מחלות המתאפיינות בחוסר איזון של הפרשת חומרים במוח, אשר נובע מליקויים של תאי העצב מפרישי ה-GABA.
ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי אפשר להשתיל נוירוני ביניים מפרישי GABA בכמות גבוהה בהרבה ממה שהקהילה המדעית האמינה עד כה. לממצא זה משמעות רבה בפיתוח דרכי טיפול חדשות המתמקדת בשימוש בתאים אלו לצורך תיקון פגמים וריפוי מחלות מוחיות.מאת: רועי שני, מערכת אינפומד
תוצאות מפתיעות בסדרת ניסויים בהם הושתלו תאי עצב עובריים במוחם של וולדות של עכברים, מעלים את התקווה לפיתוח דרך טיפול חדשנית המבוססת על שתלים נוירונליים לטיפול במחלות מוחיות כמו: אלצהיימר, אפילפסיה, מחלת הנטינגטון, פרקינסון וסכיזופרניה.
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה – קמפוס סן פרנסיסקו, וממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Nature.
במסגרת המחקר השתילו החוקרים תאי עצב עובריים במוחות עכברים, אשר התמיינו לקבוצת תאים מוחיים המכונים נוירוני ביניים מפרישי GABA. המטרה הייתה לבחון את הקשר בין תאים אלו לבין מגוון מחלות והפרעות
נוירונליות.
אולם, להפתעת החוקרים, התאים שהושתלו בעכברים הציגו אחוזי הישרדות גבוהים במיוחד, מה שהעלה באופן ניכר את שיעור נוירוני ביניים מפרישי GABA במוחות העכברים וזאת מבלי להשפיע על שיעור התאים ממקור אנדוגני במוחות העכברים.
הסברה המדעית הרווחת היא כי במוח ישנו מספר מוגבל של תאי עצב, וכאשר משתילים תאי עצב נוספים הם יבואו על חשבון תאי העצב הקיימים- שימותו. על בסיס הנחה זו ציפה צוות החוקרים כי גם לאחר השתלת תאי עצב עובריים שיתמיינו לנוירוני ביניים מפרישי GABA, מספרם הכולל לא ישתנה וכי רק חלק זעיר מסך התאים שיושתל יקלטו ויישרדו במוחות העכברים.
לתדהמת החוקרים הסתבר כי לא משנה כמה תאים הם השתילו, אחוז גבוה ויציב תמיד נקלט והעצים את כמות התאים במוח. מהמחקר עולה כי אפשר לשתול תאים אלו, אשר מחקרים קודמים קשרו ביניהם לבין יכולות ריפוי של מחלות מוחיות רבות, ולהגביר את כמותם בקליפת המוח בשיעורים גבוהים.
מחקרים קודמים הראו כי השתלה של נוירוני ביניים מפרישי GABA בעכברים גורמים לשיפור משמעותי בתפקודי המוח, למשל, הפחתת התקפי אפילפסיה וכן הפחתת תנועתיות בלתי רצונית הנובעת ממחלת פרקינסון. כמו כן ידוע כי תפקוד תאים אלו משתבש במהלך התפתחות מחלת האלצהיימר, וכי מספר התאים מצטמצם בקרב אלו הסובלים מסכיזופרניה. כאשר תאים אלו הושתלו בעבר במוח השדרה, הם סייעו בהפחתת כאב בקרב הסובלים מכאבים נוירופטיים.
GABA (Gamma-Aminobutyric Acid) הינה נגזרת של חומצת אמינו זעירה המשמשת כמוליך עצבי הנחוץ לפעילות מוחית תקינה, משום שהיא מאזנת את פעילות תאי העצב אחרים המפרישים מגוון רחב של חומרים במוח.
אלצהיימר, אפילפסיה, מחלת הנטינגטון, פרקינסון וסכיזופרניה הינן מחלות המתאפיינות בחוסר איזון של הפרשת חומרים במוח, אשר נובע מליקויים של תאי העצב מפרישי ה-GABA.
ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי אפשר להשתיל נוירוני ביניים מפרישי GABA בכמות גבוהה בהרבה ממה שהקהילה המדעית האמינה עד כה. לממצא זה משמעות רבה בפיתוח דרכי טיפול חדשות המתמקדת בשימוש בתאים אלו לצורך תיקון פגמים וריפוי מחלות מוחיות.
האם המאמר עניין אותך?
רופאים בתחום