שתל מוחי לשיפור תהליכי החשיבה?
מחקר חדש הוכיח כי אפשר לשפר מיומנויות חשיבה גבוהות באמצעות התערבות חיצונית בפעילות האונה המצחית של המוח
3 דקות קריאה
מחקר חדש הוכיח כי אפשר לשפר מיומנויות חשיבה גבוהות באמצעות התערבות חיצונית בפעילות האונה המצחית של המוח.
שיתוף פעולה בין מדענים מאוניברסיטת וויק פורסט ואוניברסיטת דרום קליפורניה האמריקאיות, הביא לפריצת דרך משמעותית בשדה המחקר הנוירולוגי. החוקרים החדירו למוחות של קופים התקן מיוחד אשר שיפר באופן ניכר את תהליכי קבלת ההחלטות ואת היכולות המנטליות של הקופים.
המחקר, אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Journal of Neural Engineering, הציג בפעם הראשונה שימוש אפקטיבי בשתל מוחי ביונקים עילאיים, משפחה עליה נמנים גם בני האדם. תקוות החוקרים היא כי ההתקן יוכל לסייע לאלו הסובלים משיטיון (דמנציה), נזקי שבץ מוחי ופגיעות מוח נוספות. פיתוח מסחרי של השתל יארך עוד מספר שנים.
בעשור האחרון הצליחו מדענים לפתח שתלי מוח שונים אשר תרמו לשיפור איכות חייהם של הסובלים ממצבים רפואיים שונים, כמו שתל המשיב את הראיה לעיוורים, שתל המאפשר לאנשים בעלי נכויות בגפיים או בעלי גפיים תותבים לשלוט בעזרת המחשבה בתנועת האיבר, וכן להזיז את סמן העכבר במחשב. לטענת החוקרים, השתל החדש משפר את התפקוד הקוגניטיבי על ידי כוונון התקשורת בין תאי העצב באזור הפגוע.
מחקרים קודמים הראו כי ניתן בעזרת שתל מוחי לשפר את תהליכי החשיבה של מכרסמים, אשר מאופיינים במבנה ותפקוד מוחי פשוטים יותר בהשוואה ליונקים עילאיים. המחקר הנוכחי קידם משמעותית עבודות קודמות בתחום, והביא לאפשרות לשיפור יכולות קוגניטיביות במוחות מורכבים יותר- המזכירים במורכבותם את מוח האדם.
לאחר סדרת אימונים מרוכזת שארכה שנתיים, הקופים הצליחו לאתר את התמונה הנכונה ב-75% מהמקרים הקלים, וב-40% מהמקרים המורכבים יותר. לדברי החוקרים, שעורי ההצלחה שהציגו הקופים גבוהים יותר מאשר שיעורי הצלחה במקרים בהם התשובה מבוססת על ניחוש גרידא - דבר המעיד על תהליך קוגניטיבי של קבלת החלטות.
בשלב הבא הוחדר למוחות הקופים שתל זעיר בעל שני חיישנים. ההתקן הושתל באזור המצח, וחובר לשתי שכבות מוח סמוכות הממוקמות בקליפת המוח. ידוע כי השכבות, המכונות L-2/3 ו- L-5, מעורבות בתהליך קבלת החלטות המאפיינת את הפעילות בה אומנו הקופים, וכי תוך כדי התהליך תאי העצב של השכבות השונות מתקשרים ביניהם.
מטרת ההתקן היתה לתעד את פעילות תאי העצב של הקופים תוך כדי משחק הזיכרון, ולנתח את האותות ששידרו תאי העצב כאשר הקוף הצליח לזהות את התמונה הנכונה. בתום עיבוד הנתונים הצליחו החוקרים לנסח רצף אותות חשמלי אשר אפיין את התהליך המוחי של הקוף במקרים של הצלחה.
בכדי לבחון את פעילות ההתקן, החוקרים שידרו את אותו רצף חשמלי למוח הקופים כאשר הם היו באמצע תהליך קבלת ההחלטה באשר לבחירת התמונה הנכונה. ההתערבות החשמלית הביאה לשיעורי הצלחה גבוהים יותר בכ-10% בהשוואה לשיעורי ההצלחה ללא שידור רצף האותות.
לאחר מכן גרמו החוקרים לשיבוש בתהליכי קבלת ההחלטות של הקופים על ידי מתן קוקאין. השפעת סם גרמה לצניחה בשיעור ההצלחה של הקופים ב-20%. אולם, כשניתן הגירוי החשמלי למוחות הקופים השרויים תחת השפעת הסם, שיעור ההצלחה זינק והיה גבוה יותר אף משיעור ההצלחה הרגיל של הקופים לפני מתן הסם.
לדברי החוקרים, הטכנולוגיה בה השתמשו במחקר יכולה להצרב על שבב זעיר שיוכל לסייע לאנשים הסובלים מנזק באזור זה של המוח. דפוס הרצף החשמלי שישודר מהשבב יספק תקשורת בין-תאית חלופית לזו הלקויה.
עם זאת, מציינים החוקרים, ניצבת בפניהם עבודת מחקר ופיתוח רבה, מפני שבדומה לזיכרון, גם תהליך קבלת החלטות הינו תהליך רב שלבי מורכב המערב גורמים רבים. בשלב זה הידע שברשותם עדיין מאוד מוגבל מפני שהוא מתייחס אך ורק למסלול עצבי אחד.
מאת: רועי שני, מערכת אינפומד
שיתוף פעולה בין מדענים מאוניברסיטת וויק פורסט ואוניברסיטת דרום קליפורניה האמריקאיות, הביא לפריצת דרך משמעותית בשדה המחקר הנוירולוגי. החוקרים החדירו למוחות של קופים התקן מיוחד אשר שיפר באופן ניכר את תהליכי קבלת ההחלטות ואת היכולות המנטליות של הקופים.
המחקר, אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Journal of Neural Engineering, הציג בפעם הראשונה שימוש אפקטיבי בשתל מוחי ביונקים עילאיים, משפחה עליה נמנים גם בני האדם. תקוות החוקרים היא כי ההתקן יוכל לסייע לאלו הסובלים משיטיון (דמנציה), נזקי שבץ מוחי ופגיעות מוח נוספות. פיתוח מסחרי של השתל יארך עוד מספר שנים.
בעשור האחרון הצליחו מדענים לפתח שתלי מוח שונים אשר תרמו לשיפור איכות חייהם של הסובלים ממצבים רפואיים שונים, כמו שתל המשיב את הראיה לעיוורים, שתל המאפשר לאנשים בעלי נכויות בגפיים או בעלי גפיים תותבים לשלוט בעזרת המחשבה בתנועת האיבר, וכן להזיז את סמן העכבר במחשב. לטענת החוקרים, השתל החדש משפר את התפקוד הקוגניטיבי על ידי כוונון התקשורת בין תאי העצב באזור הפגוע.
מחקרים קודמים הראו כי ניתן בעזרת שתל מוחי לשפר את תהליכי החשיבה של מכרסמים, אשר מאופיינים במבנה ותפקוד מוחי פשוטים יותר בהשוואה ליונקים עילאיים. המחקר הנוכחי קידם משמעותית עבודות קודמות בתחום, והביא לאפשרות לשיפור יכולות קוגניטיביות במוחות מורכבים יותר- המזכירים במורכבותם את מוח האדם.
במסגרת המחקר, אימנו החוקרים קופים מסוג רזוס לשחק במשחק הזיכרון. הקופים נחשפו לתמונה של מסוימת, ולאחר פרק זמן קצר היו אמורים לבחור את התמונה שהם ראו מתוך מספר רב של תמונות שהוצגו להם על אותו צג מחשב. בכל פעם שהקופים אתרו את התמונה הנכונה הם זכו בחטיף.
לאחר סדרת אימונים מרוכזת שארכה שנתיים, הקופים הצליחו לאתר את התמונה הנכונה ב-75% מהמקרים הקלים, וב-40% מהמקרים המורכבים יותר. לדברי החוקרים, שעורי ההצלחה שהציגו הקופים גבוהים יותר מאשר שיעורי הצלחה במקרים בהם התשובה מבוססת על ניחוש גרידא - דבר המעיד על תהליך קוגניטיבי של קבלת החלטות.
בשלב הבא הוחדר למוחות הקופים שתל זעיר בעל שני חיישנים. ההתקן הושתל באזור המצח, וחובר לשתי שכבות מוח סמוכות הממוקמות בקליפת המוח. ידוע כי השכבות, המכונות L-2/3 ו- L-5, מעורבות בתהליך קבלת החלטות המאפיינת את הפעילות בה אומנו הקופים, וכי תוך כדי התהליך תאי העצב של השכבות השונות מתקשרים ביניהם.
מטרת ההתקן היתה לתעד את פעילות תאי העצב של הקופים תוך כדי משחק הזיכרון, ולנתח את האותות ששידרו תאי העצב כאשר הקוף הצליח לזהות את התמונה הנכונה. בתום עיבוד הנתונים הצליחו החוקרים לנסח רצף אותות חשמלי אשר אפיין את התהליך המוחי של הקוף במקרים של הצלחה.
בכדי לבחון את פעילות ההתקן, החוקרים שידרו את אותו רצף חשמלי למוח הקופים כאשר הם היו באמצע תהליך קבלת ההחלטה באשר לבחירת התמונה הנכונה. ההתערבות החשמלית הביאה לשיעורי הצלחה גבוהים יותר בכ-10% בהשוואה לשיעורי ההצלחה ללא שידור רצף האותות.
לאחר מכן גרמו החוקרים לשיבוש בתהליכי קבלת ההחלטות של הקופים על ידי מתן קוקאין. השפעת סם גרמה לצניחה בשיעור ההצלחה של הקופים ב-20%. אולם, כשניתן הגירוי החשמלי למוחות הקופים השרויים תחת השפעת הסם, שיעור ההצלחה זינק והיה גבוה יותר אף משיעור ההצלחה הרגיל של הקופים לפני מתן הסם.
לדברי החוקרים, הטכנולוגיה בה השתמשו במחקר יכולה להצרב על שבב זעיר שיוכל לסייע לאנשים הסובלים מנזק באזור זה של המוח. דפוס הרצף החשמלי שישודר מהשבב יספק תקשורת בין-תאית חלופית לזו הלקויה.
עם זאת, מציינים החוקרים, ניצבת בפניהם עבודת מחקר ופיתוח רבה, מפני שבדומה לזיכרון, גם תהליך קבלת החלטות הינו תהליך רב שלבי מורכב המערב גורמים רבים. בשלב זה הידע שברשותם עדיין מאוד מוגבל מפני שהוא מתייחס אך ורק למסלול עצבי אחד.
האם המאמר עניין אותך?
5 דרכים לשפר את הריכוז
מאת: מערכת אינפומד
19/11/2024
שנת הלימודים האקדמית התחילה ואתם/ן מתקשים להתרכז בשיעורים ובבית? מחקרים רבים מצביעים על כך שאימון היכולות הקוגניטיב...
לכתבה המלאה
סקס במערכת יחסים: כמה זה חשוב?
מאת: מערכת אינפומד
05/11/2024
מערכת יחסים רומנטית כוללת בדרך כלל קיום יחסי מין. עד כמה חשוב סקס במערכת יחסים, מה היתרונות שלו ובאיזו תדירות נהוג ...
לכתבה המלאה
3 דברים שישפרו לכם/ן את השנה הבאה
מאת: מערכת אינפומד
01/10/2024
זו הייתה שנה קשה לישראל. גם זו שבפתחנו לא מתחילה ברגל ימין והרווחה של כולנו עומדת בסימן שאלה. איך בכל זאת נוכל לשפר...
לכתבה המלאה
איך להקל על חרדה במבוגרים ובילדים?
מאת: צליל אסולין, מערכת אינפומד
13/08/2024
אירועי החודשים האחרונים בישראל ללא ספק הפכו את תחושות הסטרס והחרדה לחלקים בלתי נפרדים בחיינו. תוספים טבעיים מבית פר...
לכתבה המלאה
דרך חדשה להתמודד עם חרדה
מאת: מערכת אינפומד
18/06/2024
סובלים מחרדה? אתםן לא לבד. מאז ה-7 לאוקטובר כמעט מדינה שלמה סובלת מהפרעת חרדה בעוצמה זו או אחרת. הכירו את 333, הטכנ...
לכתבה המלאה
הירקבות במיטה: תופעה חדשה ומטרידה
מאת: מערכת אינפומד
21/05/2024
גם המתבגר/ת שלכםן לא יצא/ה מהמיטה כל סוף השבוע? מסתבר שמדובר בלא פחות מטרנד שבני נוער מטפחים לאחרונה. למה הם עושים ...
לכתבה המלאה
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד
27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
אכילה רגשית והשמנה בזמן המלחמה
מאת: אינפומד בשיתוף פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי"
09/11/2023
המתח המתמשך כתוצאה מהמלחמה לא גובה רק מחיר רגשי ואישי כבד, אלא גם מוביל לעלייה משמעותית בשיעורי האכילה הרגשית ותרומ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה