רשלנות רפואית בניתוח
תביעת בגין רשלנות רפואית בעקבות ניתוח הינה פופולרית בישראל.
תביעת בגין רשלנות רפואית בעקבות ניתוח הינה פופולרית בישראל.
שני המקרים העיקריים בהם יש עילה לתביעה הינם-
1. פעולה רפואית בלתי סבירה /מקובלת שגרמה לנזק, ונובעת ממעשה או מחדל של הרופא שיש בה סטייה חדה מהמקובל תיחשב כפעולה רשלנית. מבחן 'הרופא הסביר' מסייע לבית המשפט לקבוע אם הרופא הנדון פעל באופן סביר ובהתאם לידע הרפואי העדכני הקיים.
סוג של רשלנות בעלת אופי ייחודי היא כאשר הרופא מתעלם מסימנים מחשידים כגון משבר נפשי/החלה נפשית של המטופל או מחלה נפשית כלשהי ובעקבותיה המטופל מעוניין בטיפול, ללא כל צורך ממשי.
2. ניתוח ללא הסכמה מדעת של מטופל- אחת התביעות הנפוצות בתחום ,היא בעילה כי הניתוח בוצע ללא הסכמה מדעת של המטופל. בתביעה המוגשת מסוג זה, על הנפגע להוכיח כי נגרם לו נזק בשל הפרת חובת הזהירות של המטפל.
מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית כיון שהוא ידאג לקבלת כל התיעוד הרפואי ויפנה למומחה על מנת לגבש דעה האם הייתה חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר.על פי חוק המטפל צריך לספק למטופל אינפורמציה מלאה ומפורטת על ההליך וכן להחתימו על אישור בו הוא מצהיר שקיבל את כל המידע וכי הוא מסכים לניתוח.
במקרים רבים המטופל אינו זוכה להסבר מלא ועל כן החלטתו לעבור את הניתוח אינה מהווה הסכמה מדעת. במידה והמטופל לא קיבל את כל המידע וחל שיבוש בניתוח ,קיימת עילת תביעה וזאת למרות שחתם על הטופס המצהיר כי הוא יודע את כל הפרטים.
המטפל חייב לתת בפועל אינפורמציה מפורטת. בתביעת בגין רשלנות רפואית בניתוח, הנפגע צריך להוכיח כי אם היה מקבל את כל המידע על הניתוח, היה בוחר שלא לעשות אותו.
ישנה חשיבות רבה במתן ההסברים למטופל ,טרם הניתוח וזאת על מנת שיוכל לשקול היטיב את כל הנתונים ולקבל החלטה. אם המטופל קיבל את ההסבר בסמוך למועד הניתוח וחל שיבוש כלשהו בהליך, יש למטופל בסיס לטעון בתביעתו כי הניתוח בוצע ללא הסכמה מדעת. בתי המשפט נוטים לראות במתן מידע סמוך למועד הניתוח כרשלנות רפואית.
במידה והניתוח אינו הכרחי ו/או דחוף, בית המשפט מטיל אחריות רבה עוד יותר על המוסד הרפואי, ועל הרופאים להסביר באופן מפורט למטופל על הניתוח כדי שיקבל החלטה מדעת.
סוג תביעות נוסף בתחום הרשלנות הרפואית בניתוח, הוא תביעה בגין ביצוע ניתוח בסטנדרט רפואי שאינו סביר. וזה תקף לסוגי ניתוחים שונים, שבהם הניתוח נעשה תוך אי זהירות מספקת המהווה רשלנות רפואית ועל כך ניתן לתבוע את המטפל
ישנן תביעות הנוגעות לתהליך ההרדמה לפני הטיפול או למעקב וההשגחה לאחר הטיפול שבעקבותיו נגרם נזק למטופל ללא קשר ישיר לבעיה הרפואית בגללה נותח. לעיתים מוגשות תביעות ברשלנות בניתוח בגין הותרת חפצים זרים כמו תחבושת. במקרים קיצוניים מתרחשת רשלנות שבה מבוצע ניתוח של איבר לא נכון בגוף המטופל.
המאמר נכתב על ידי עו"ד דוד פייל,
משרד עורכי דין פייל ושות', מומחים בתביעות נזקי גוף.