האם לסרס את הכלב? יתרונות וחששות

סירוס הוא ניתוח פשוט יחסית, המבוצע על-ידי רוב הווטרינרים.
במסגרת הניתוח מבוצע חתך קטן, קדמית לשק האשכים. האשכים מוצאים מהגוף ולאחר מכן, מבוצעת תפירה של החתך. הניתוח אורך בין רבע שעה לחצי שעה ומבוצע בהרדמה מלאה.
לרוב, הכלב מקבל זריקת אנטיביוטיקה ומשככי כאבים ומתאושש תוך שעות ספורות.

לסירוס כלבים יתרונות רבים, הן לבעלים והן לכלב, מבחינה בריאותית והתנהגותית כאחד.

יתרונות של סירוס כלבים

• סירוס המבוצע בגיל צעיר לרוב מונע התפתחות של תכונות זכריות, כגון דומיננטיות או תוקפנות. כתוצאה מכך, עולה הסבירות שהכלב יהיה "נוח" יותר באופיו, שכן הוא לא מרגיש צורך "להילחם" על מעמדו בקבוצה. בכך נמנעות גם מריבות או קרבות עם כלבים אחרים (כאן גם בא לידי ביטוי היתרון הרפואי במניעת קרבות ופציעות המגיעות בשלבים מאוחרים יותר).

• סירוס מונע התנהגויות מיניות "לא נעימות", כגון אוננות על חפצים שונים או רגלי הבעלים (והאורחים...).

• כלב מסורס נוטה פחות לברוח מהבית במטרה לחפש אחר נקבות מיוחמות – סירוס מפחית את הסיכון להתנהגות מסוג זה, אשר עלול להסתיים גם בפגיעה של הכלב על-ידי כלבים אחרים או על-ידי דריסה של כלי-רכב.

• יתרון בריאותי חשוב ביותר לסירוס כלבים הוא מניעת גדילה שפירה של הפרוסטטה, אשר עלולה לפגוע במתן צרכים או להוביל לדלקות בפרוסטטה (שהן מחלות מסכנות חיים).
באופן טבעי, סירוס מונע גם אפשרות של גידולים באשכים.

• סירוס הכלב היא פרוצדורה חשובה גם במקרים בהם לכלב מחלות אשר עלולות לעבור בתורשה.

• סירוס מפחית משמעותית התנהגות של סימון שתן, אשר עלולה להיות בעייתית במקרים רבים.

• לסירוס יתרון כלכלי משמעותי, היות שבימינו אגרת הרישיון השנתית לכלב מסורס זולה בכ- 300 ₪ בהשוואה לכלב שאינו מסורס.

חששות מסירוס כלבים

• תופעת לוואי שלעיתים מרתיעה בעלי כלבים מסירוס כלבם היא חשש מהשמנה. בעיה זו היא קלה ביותר לפתרון, על-ידי מתן מזון מתאים בכמות הנכונה ולא מעבר לכך.

• חשש נוסף של בעלי כלבים רבים מסירוס הכלב הוא שייאבד את אופיו המקורי. אין לחשש זה סיבה - השוני העיקרי הוא הפן הדומיננטי או האגרסיבי שפוחת בעקבות הסירוס, אך אופיו המקורי של הכלב נשמר. לעיתים, הבעלים מרגישים שאופי הכלב השתנה והוא פחות פעיל ומשחק, אך תופעה זו נצפית בעיקר לאחר סירוס בגיל צעיר ונובעת בעיקר בשל התבגרותו של הכלב ופחות בשל הסירוס.

• יש החושבים שסירוס מונע מהכלב את "זכותו" להנאה ממין. לטענה זו אני עונה, שדווקא הכלבים שאינם מסורסים סובלים יותר. הסיבה לכך היא שברוב המקרים, אין להם אפשרות לעשות כרצונם והעובדה שאינם מסורסים ומנסים ללא הפסקה להגיע לנקבות מיוחמות, גורמת לתיסכול.

• יש אחרים הטוענים כי סירוס הוא "בניגוד לטבע". אני מוצא טענה זו בעייתית מיסודה, מאחר שגם בטבע, לדוגמא - בלהקות זאבים, לא כולם מזדווגים או מתרבים, אלא לרוב זוג יחיד בלבד (הקרוי, זוג "אלפא").

לסיכום, לניתוח סירוס של כלבים יתרונות, אשר לטעמי עולים על החסרונות. עם זאת, ההחלטה הסופית היא, כמובן, של בעלי הכלבים.

לאלו מכם המחליטים לסרס את כלבכם, אני ממליץ על סירוס החל מגיל 6 חודשים ועד לגיל שנה, לפני שמתפתחות אצל הכלב התנהגויות זכריות (כגון סימון שתן ודומיננטיות).
עם זאת, ניתן לסרס בכל גיל. לכן, במידת הצורך, ניתן לסרס גם כלבים מבוגרים בעקבות התפתחות של בעיות בפרוסטטה.

מאת: ד"ר תומר ויינגרם, מערכת אינפופט