הכלב הורס את הבית! למה ומה עושים?

תופעת ההרסנות יכולה להיות כלפי חפצים שונים, בגדים של בני הבית, רהיטים (ספות / מיטות) או אזורים מחוץ לבית, כגון הגינה (הרס של צינורות השקיה, חפירת בורות בדשא ועוד).

בין הגורמים המובילים לתופעה:
• רצון בתשומת-לב הבעלים
• התנהגות משחק לא הולמת או פראית מדי
• חוסר בפעילות גופנית ושעמום
• פחדים / חרדת נטישה
• החלפת שיניים (בגורים)
• רעב

בעלי כלבים רבים מבצעים את הטעות האולטימטיבית, של לתת לכלב לשחק עם נעל ישנה או בגד כלשהו, ולאחר מכן אינם מבינים למה הכלב הורס להם את פרטי הלבוש.
חשוב להבין, שהכלב לא מסוגל להבין עם אילו נעליים או בגדים הוא אמור לשחק ועם אילו לא.
ההמלצה היא, שלכלב יהיו את הצעצועים שלו, אשר אינם מורכבים מפריטי לבוש או ביגוד של בני אדם.

במקרים רבים, הבעלים מחזקים את ההתנהגות השלילית, מבלי שהם מודעים לכך. לדוגמא, אם הכלב מבצע את ההתנהגות ההרסנית והבעלים צועקים עליו או מענישים אותו, הוא מקבל מהם את תשומת הלב אותה (ייתכן ש)הוא רוצה. כאשר הוא רגוע, הבעלים המתוסכלים לא משחקים איתו ולא מתייחסים אליו. כך הוא מבין שאם הוא מעוניין בתשומת לב, עליו לחזור על התנהגותו ההרסנית.

בכלבים צעירים, בייחוד בגזעים הזקוקים לפעילות רבה, נוצר מעגל דומה, בו הכלב לא מקבל את הפעילות הנדרשת לו מחוץ לבית ולכן ההתנהגות ההרסנית מהווה הוצאה של אנרגיה לה הכלב זקוק. במקרים אלו, לעיתים ההתנהגות מופנית כלפי עצמו והכלב גורם לעצמו לפציעות או מלקק אזורים שונים בגוף עד להתקרחות.

כלבים צעירים המחליפים שיניים, או כלבים משועממים, מעדיפים משחקים המגיבים לנשיכות ולמשחק עימם. החפצים איתם הם משחקים במקרים אלו יכולים לכלול נייר טואלט, ספרים, כריות ממולאות בריפוד או נוצות ועוד (בזמן החלפת שיניים, כלבים צעירים יעדיפו במקרים רבים צעצועים רכים יותר מעצמות לעיסה ולכן חלקם יעדיפו נעליים, ספרים וכדומה).

התנהגות ידועה בכלבים (בייחוד בכלבים צעירים) היא גניבה של חפץ כלשהו השייך לבעלים, בשל הנאה מהמרדף אחריהם. התנהגות זו יכולה להיות הן ניסיון לקבלת לתשומת לב או התנהגות משחק לא הולמת. לעיתים גם כלבים שאינם מקבלים תשומת לב מספקת מהבעלים מקבלים אותה בצורה זו.

כלבים צעירים המחליפים שיניים מעדיפים לעיתים ללעוס חפצים מעט רכים יותר מעצמות (או צעצועים אחרים שמספקים להם) ומוצאים אותם בדמות ספרים וכדומה.

הטיפול בהתנהגויות אלו כולל:
• מתן אפשרות לפעילות גופנית מספקת - לפחות 2-3 טיולים ארוכים ביום.
• לא לתגמל את הכלב על התנהגות הרסנית (לא לצעוק עליו, להעניש אותו או לרדוף אחריו), אלא להתעלם ממנו בזמן ביצוע ההתנהגות ולנסות למנוע פיתויים אשר עלולות להגביר את ההתנהגות (כגון סגירת נעליים בארונות ומניעת גישה לביגוד, כריות וכו').
• לספק לכלב משחקי לעיסה מתאימים.
• כאשר הכלב נינוח ורגוע, לתגמל אותו באינטראקציה עמכם (בצורה רגועה ולא פרועה או הרסנית).
• ניתן - בשילוב עם מאלף או וטרינר מומחה להתנהגות בעלי חיים - ללמד את הכלב לקבל מכם תשומת לב בצורה שאינה הרסנית.

במידה ומקור ההתנהגות ההרסנית הוא חרדת נטישה או פחדים כלשהם (כגון, רעשים וכדומה), ההמלצה היא לטפל בנושא יחד עם מאלף מנוסה או וטרינר מומחה להתנהגות בעלי חיים. על נושא זה נדבר בהרחבה במאמר אחר.

מאת: ד"ר תומר ויינגרם, מערכת אינפופט