האם אתם מכורים?

אלכוהול, תרופות, או אפילו שוקולד – רובנו מכורים למשהו. אך מהי התמכרות הרסנית? כיצד היא משפיעה על הגוף ואיך ניתן לדעת אם אנחנו טיפוס מתמכר?

"אבל אני מכור לזה..." אנשים רבים משתמשים בביטוי זה, אבל האם כולנו מבינים באמת מה הוא בעצם אומר?
התמכרות היא מצב שנוצר כאשר אדם משתמש בחומר (כמו אלכוהול, סמים, ניקוטין) או עוסק בפעילות (כמו הימורים) בצורה שיכולה להיות בעלת אופי מהנה בהתחלה, אך בהמשך מתגברת והופכת להיות אובססיבית ופוגעת בהתנהגויות הבסיסיות היומיומיות כמו עבודה, מערכות יחסים ובריאות.

חלק מהמכורים לא יהיו מודעים לכך שהתנהגותם יוצאת מכלל שליטה, והם מהווים בעיה לעצמם ולסובבים אותם.

כיצד מבדילים בין תחביב לבין התמכרות?
תחביב הינו משהו שנעשה מתוך בחירה, כאשר ניתן להפסיקו בכל שלב. לעומת זאת, בהתמכרות ישנו אלמנט פיזיולוגי או פסיכולוגי שלא מאפשר לאדם להפסיק בכל שלב שירצה.

כיצד נוצרת התמכרות?
מקובל לחלק את התלות בסם / חומר, הנוצרת במשתמש, לשני סוגים:
א) תלות גופנית- תלות זו נגרמת כתוצאה מהצורך של המשתמש הכרוני להשתמש בחומר שוב ושוב על מנת להימנע מהופעת תסמונת גמילה.
ב) תלות נפשית- נקראת גם habituation (הרגליות) ומשמעותה אי יכולתו של המשתמש לוותר על החוויה והמצב הרגשי שהחומר גורם לו. כל הסמים נוטים לגרום לתלות נפשית, אולם לא כל הסמים גורמים תלות גופנית.
לרוב, התלות בסם מביאה גם לפגיעה בתפקוד בכל תחומי החיים - עבודה, לימודים, יחסים חברתיים ומשפחתיים ואף להסתבכות עם החוק.

מהו המנגנון הפיזיולוגי של התמכרות?
באופן כללי יש קשר בין התמכרות לצורה בה המוח קולט את החוויה (נתפס כעונג מיידי), הגורם לשימוש חוזר בחומר הממכר.
בד בבד, הגוף מפתח בהדרגה עמידות (tolerance) לחומר, ולכן דורש כמות גדולה יותר ויותר על מנת לקבל את אותה תחושה חווייתית בכל שימוש.
עם הזמן, החומר כבר לא גורם להנאה רגשית לאדם, אלא משתמשים בו על מנת להמנע מהתופעות של תסמונת הגמילה (withdrawal symptoms).
עם זאת, כל חומר המוכנס לגוף פועל אחרת.
ישנן מספר דוגמאות שכיחות לחומרים מסוכנים הגורמים להתמכרות:

• חומרים מדכאי פעילות מוחית-

אלכוהול – אלכוהול נחשב כמדכא פעילות של מערכת העצבים המרכזית (ה-CNS). על פי נתונים אפידמיולוגיים, התמכרות לאלכוהול שכיחה יותר בגברים, באנשים לבנים, עירוניים ומשכילים.
מבחינה פיזיולוגית- אלכוהול כנראה פועל על ידי השפעה על ממברנות הנוירונים והגברת הפעילות של רצפטור ניקוטיני, 5-HT3 ו-GABAa. אלכוהול מתפקד כחומר מדכא, וכחלק מהשפעותיו ניתן למנות ביטול עכבות, סרבול מוטורי, שינוי התנהגות, בלבול ועד למצבים קיצוניים של קומה, דיכוי נשימה ואף מוות – הכל על פי ריכוזו בדם. אלכוהול מקצר את השינה העמוקה, וגם וגורם לפרגמנטציה של השינה (יותר התעוררויות).
אפקטים נוספים של אלכוהול כוללים נזק לכבד, למערכת העיכול וסיכון מוגבר לשבץ מוחי או אירוע לבבי.
• חומרים מעוררים פעילות מוחית-

אמפטמינים – הודות לפעילותם המגבירה עוררות, בשימושם הקליני ניתנים לשיפור הריכוז, כתרופת הבחירה ל-ADHD ולנרקולפסיה. באופן פיזיולוגי, גורמים לשחרור מוגבר של קטכולאמינים, במיוחד דופמין מקצוות העצב הפרה-סינפטי.
קוקאין - מבחינה פזיולוגית נמצא שפעילותו קשורה למנגנון ה-reuptake של דופמין, שגורם להעלאת ריכוז הדופמין במרווח הסינפטי.

• חומרים הלוצינוגנים (גורמים להזיות) -

LSD - מנגנון הפעולה שלו עדיין שנוי כיום במחלוקת, אם כי הדעה הרווחת כיום היא ש-SD פועל כמתחרה חלקי לרצפטורים סרטונרגיים.
קבוצת אופיאטים (מורפין, קודאין, הרואין) - מקור השם של קבוצה זו היא מצמח האופיום שממנו מופק האופיאט הטבעי- מורפין. האופיאטים פועלים על 3 סוגי רצפטורים במוח, כמו כן הם בעלי השפעה מסויימת על המערכת האוטונומית.

האם קיים ה"טיפוס המתמכר"?
אמנם כל אדם יכול תיאורטית לפתח התמכרות, אבל ישנם מספר גורמים שיכולים להעלות את הסיכון להתמכרות אצל אנשים מסויימים -
- גנטיקה - לאנשים עם קרבה משפחתית לאלכוהוליסטים, יש סיכוי של פי 6 לפתח תלות באלכוהול.
- מין - על פי נתונים אפידמיולוגיים השכיחות להתמכרות באופן כללי גבוהה יותר בגברים.
- מחלה נפשית
- בדידות
- שימוש בסמים בגיל צעיר

מתי נחשוד בהתמכרות לסמים?

סימנים מעוררי חשד:
• שינוי התנהגותי המדווח על ידי סביבה קרובה ובני משפחה.
• אדמומיות בעיניים.
• אישונים צרים (בשימוש בחומרים מסוג אופיאטים).
• אישונים מורחבים – בשימוש בחומרים כמו קוקאין, אנטי כולינרגים, LSD.
• ירידה תפקודית.
• שינוי במשקל.
• חוסר ריכוז.
• שינוי בדפוסי שינה.

נוכח ההשפעות המשמעותיות של רוב החומרים הממכרים הן במישור הפזיולוגי והן במישור הנפשי, קיים ויכוח מאוד גדול האם יש להתייחס להתמכרות כאל מחלה פזיולוגית או שמדובר במחלה נפשית. לפיכך, הטיפול נכון להיום מתקיים בשני המישורים- טיפול תרופתי לצד טיפול התנהגותי.

מאת: סיוון יוכפז, מערכת אינפומד