מתי ריצוי הופך לבעיה?
האם גם את/ה נענה לבקשות שלא מתאימות לך, חושש לסרב ומרגיש חששות ורגשות אשמה כאשר אתה מונע משהו מאחרים? ריצוי יתר מטריד אנשים רבים אשר מרגישים כי היו רוצים לשמור יותר על זכויותיהם ורצונותיהם. מדוע זה קורה ואיך לשנות זאת?
3 דקות קריאה
שוב ושוב לפרויקטים הדורשים ממנו השקעה רבה מעבר לשעות העבודה. ענבל בת ה-17 לא ממש נהנית מהמסיבות רוויות האלכוהול, אבל יודעת שעליה להשתתף בהן אם ברצונה לשמור על מעמדה החברתי הגבוה בכיתה. נשמע מוכר? האם גם את/ה נענה לבקשות שלא מתאימות לך , חושש לסרב ומרגיש חששות ורגשות אשמה כאשר אתה מונע משהו מהאנשים הקרובים לך?
ריצוי יתר מטריד אנשים רבים אשר מרגישים כי היו רוצים לשמור יותר על זכויותיהם ורצונותיהם. קראו מדוע זה קורה ואיך ניתן לשנות.
ריצוי: מדוע אנו מרצים?
ריצוי יתר של האנשים סביבנו עלול לגרום לנו לקשיים רבים. אולם במקור, ריצוי הינו צורך אנושי חיוני. כבר בגיל הרך ילדים ערים ורגישים לפידבק שהם מקבלים מהוריהם על התנהגותם, ובמרבית המקרים מווסתים ומתאימים את התנהגותם לדרישות ההורים. ריצוי זה הינו הישרדותי מאחר והוא מסייע לפעוט לבסס קשר חיובי עם הוריו ולהפנים יכולות הישרדות בסיסיות כגון הבחנה בין התנהגויות יעילות להתנהגויות מסוכנות (למשל, פעוט שנמנע מלרוץ לכביש "כי אמא לא מרשה" עוד לפני שהוא מבין את הסכנות הטמונות בכביש). כמו כן, דרך ריצוי הוריו מתחיל הפעוט להפנים את כללי החברה: ריצוי ההורים מסייע ברכישת התנהגויות התואמות לתרבות בה חי הפעוט, וכך מאפשר לו להשתלב גם במעגלים החברתיים הרחבים יותר.
מעבר לכך, בגילאים המוקדמים ריצוי של דמויות מרכזיות (הורים, גננת, אחים) תורם לבנייה וביסוס של דימוי עצמי גבוה ותחושת ערך ויכולת: ריצוי ההורים משמש פעמים רבות כמעורר מוטיבציה ללמידה, מקדם התנהגויות חיוביות ומפתח כישורים שונים, כאשר חוויות של הצלחה בתחומים אלו תורמות לבניית תחושת היכולת וההצלחה.
לריצוי אכן יש ערך הישרדותי חיובי, אך ריצוי יתר עשוי לגרום לנו לקחת על עצמנו מטלות שאיננו מעוניינים בהן, להסכים ליחס בלתי הוגן כלפינו, להתנתק מרגשותינו וצרכינו ולהימנע מהצבת גבולות לילדים, קולגות ובני זוג . בהתאם לכך, ריצוי יתר עלול להיות מלווה בפגיעה בהיבטי חיים משמעותיים. ריצוי יתר נתפס פעמים רבות כחולשה, פוגע בהערכת הסובבים אותנו ובתפיסתם אותנו כבעלי יכולת ומביא לא פעם לנצלנות. ריצוי אף פוגע במערכות יחסים קרובות מאחר והצד המרצה חש מנוצל וכועס (גם אם אינו מבטא זאת), בעוד הצד ה"מרוצה" חש פעמים רבות נצלן שלא ברצונו וחסר הגנה מאחר וה"מרצה" אינו נתפס כדמות מגוננת. למשל, ילד שההורה לא מציב לו גבולות חווה עצמו כצד החזק יותר ולכן גם כחסר דמות הורית חזקה שתגונן עליו בעת הצורך.
כיצד, אם כן, נוצר מצב של ריצוי יתר?
מקורו של ריצוי יתר מצוי בדרך כלל במערכות היחסים המוקדמות בהן לומד הילד כי ריצוי הוא הדרך היחידה לזכות באהבה . ילדים אשר חשים כי חוסר ריצוי של ההורים משמעו אכזבה קשה, אובדן אהבה או ענישה מחמירה, תופסים ריצוי כדרך היחידה להימנע מאותה חרדה מפני אובדן ופגיעה של ההורה, ומכלילים חוויה זו לכלל האינטראקציות בחייהם. גם דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון בתחום החברתי עשויים להתבטא בהתנהגויות של ריצוי יתר, מאחר ואנשים אלו חשים לא פעם כי אין להם מה להציע לאחרים וכי ריצוי של אחרים (טרמפים הביתה, התנדבויות לכל מטלה וכן הלאה) הינו הדרך היחידה לשמר קשרים בין אישיים.
ריצוי - הדרך לשינוי
ריצוי הינו התנהגות הטבועה בנו מגיל צעיר ומאינטראקציות מוקדמות ולכן לא קל לשנותו. אך הדבר אפשרי, באמצעות מספר דרכים:
- זיהוי מחשבות ואמונות לא רציונליות העומדות בבסיס התנהגויות של ריצוי יתר: "אם אני לא אסכים יפטרו אותי מיד", "אני חייבת לתת לילד שלי הכל כדי שיהיה מאושר", "אם לא אסכים זה יתפתח למריבה נוראית", "הדרך היחידה שלי להתקרב אליה היא לתת לה מה שהיא מבקשת".
- התנסות - ריצוי יתר מלווה בד"כ בהימנעות מאינטראקציות הכוללות סירוב, ניהול משא ומתן או הצבת תנאים. הימנעות זו משמרת את הפחד מהפסקת התנהגויות של ריצוי ולכן הדרך לשינוי היא כוללת יצירת התנסויות והזדמנויות לסירוב, עמידה על המקח וכן הלאה, עד שיצטברו חוויות בהן גם ללא ריצוי מתקבלת תחושה כי האינטראקציה חיובית.
- חיזוק דימוי עצמי - שיפורו של דימוי עצמי משפיע על היבטים התנהגותיים רבים ולכן כדאי לחזק את הדימוי העצמי.
- הרחבת מעגלים חברתיים - קיומם של קשרים חברתיים רבים מקל על ה"לחץ" לרצות את הפרטנרים בקשרים הקיימים, ולכן מומלץ להרחיב את האינטראקציות החברתיות ואת מעגלי ההכרות.
- טיפול נפשי - טיפול נפשי אצל פסיכולוג קליני, פסיכולוגית קלינית או פסיכותרפיסט/ית מהווה הזדמנות ייחודית לחקירת הגורמים לריצוי היתר, נטרול תפיסות ואמונות לא רציונליות לגבי אינטראקציות בין אישיות ורכישת מיומנויות של הצבת גבולות, אסרטיביות וכן הלאה.
מאת: מערכת אינפומד
ריצוי יתר מטריד אנשים רבים אשר מרגישים כי היו רוצים לשמור יותר על זכויותיהם ורצונותיהם. קראו מדוע זה קורה ואיך ניתן לשנות.
ריצוי: מדוע אנו מרצים?
ריצוי יתר של האנשים סביבנו עלול לגרום לנו לקשיים רבים. אולם במקור, ריצוי הינו צורך אנושי חיוני. כבר בגיל הרך ילדים ערים ורגישים לפידבק שהם מקבלים מהוריהם על התנהגותם, ובמרבית המקרים מווסתים ומתאימים את התנהגותם לדרישות ההורים. ריצוי זה הינו הישרדותי מאחר והוא מסייע לפעוט לבסס קשר חיובי עם הוריו ולהפנים יכולות הישרדות בסיסיות כגון הבחנה בין התנהגויות יעילות להתנהגויות מסוכנות (למשל, פעוט שנמנע מלרוץ לכביש "כי אמא לא מרשה" עוד לפני שהוא מבין את הסכנות הטמונות בכביש). כמו כן, דרך ריצוי הוריו מתחיל הפעוט להפנים את כללי החברה: ריצוי ההורים מסייע ברכישת התנהגויות התואמות לתרבות בה חי הפעוט, וכך מאפשר לו להשתלב גם במעגלים החברתיים הרחבים יותר.
מעבר לכך, בגילאים המוקדמים ריצוי של דמויות מרכזיות (הורים, גננת, אחים) תורם לבנייה וביסוס של דימוי עצמי גבוה ותחושת ערך ויכולת: ריצוי ההורים משמש פעמים רבות כמעורר מוטיבציה ללמידה, מקדם התנהגויות חיוביות ומפתח כישורים שונים, כאשר חוויות של הצלחה בתחומים אלו תורמות לבניית תחושת היכולת וההצלחה.
ריצוי יתר: הצד השני של המטבע
לריצוי אכן יש ערך הישרדותי חיובי, אך ריצוי יתר עשוי לגרום לנו לקחת על עצמנו מטלות שאיננו מעוניינים בהן, להסכים ליחס בלתי הוגן כלפינו, להתנתק מרגשותינו וצרכינו ולהימנע מהצבת גבולות לילדים, קולגות ובני זוג . בהתאם לכך, ריצוי יתר עלול להיות מלווה בפגיעה בהיבטי חיים משמעותיים. ריצוי יתר נתפס פעמים רבות כחולשה, פוגע בהערכת הסובבים אותנו ובתפיסתם אותנו כבעלי יכולת ומביא לא פעם לנצלנות. ריצוי אף פוגע במערכות יחסים קרובות מאחר והצד המרצה חש מנוצל וכועס (גם אם אינו מבטא זאת), בעוד הצד ה"מרוצה" חש פעמים רבות נצלן שלא ברצונו וחסר הגנה מאחר וה"מרצה" אינו נתפס כדמות מגוננת. למשל, ילד שההורה לא מציב לו גבולות חווה עצמו כצד החזק יותר ולכן גם כחסר דמות הורית חזקה שתגונן עליו בעת הצורך.
כיצד, אם כן, נוצר מצב של ריצוי יתר?
מקורו של ריצוי יתר מצוי בדרך כלל במערכות היחסים המוקדמות בהן לומד הילד כי ריצוי הוא הדרך היחידה לזכות באהבה . ילדים אשר חשים כי חוסר ריצוי של ההורים משמעו אכזבה קשה, אובדן אהבה או ענישה מחמירה, תופסים ריצוי כדרך היחידה להימנע מאותה חרדה מפני אובדן ופגיעה של ההורה, ומכלילים חוויה זו לכלל האינטראקציות בחייהם. גם דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון בתחום החברתי עשויים להתבטא בהתנהגויות של ריצוי יתר, מאחר ואנשים אלו חשים לא פעם כי אין להם מה להציע לאחרים וכי ריצוי של אחרים (טרמפים הביתה, התנדבויות לכל מטלה וכן הלאה) הינו הדרך היחידה לשמר קשרים בין אישיים.
ריצוי - הדרך לשינוי
ריצוי הינו התנהגות הטבועה בנו מגיל צעיר ומאינטראקציות מוקדמות ולכן לא קל לשנותו. אך הדבר אפשרי, באמצעות מספר דרכים:
- זיהוי מחשבות ואמונות לא רציונליות העומדות בבסיס התנהגויות של ריצוי יתר: "אם אני לא אסכים יפטרו אותי מיד", "אני חייבת לתת לילד שלי הכל כדי שיהיה מאושר", "אם לא אסכים זה יתפתח למריבה נוראית", "הדרך היחידה שלי להתקרב אליה היא לתת לה מה שהיא מבקשת".
- התנסות - ריצוי יתר מלווה בד"כ בהימנעות מאינטראקציות הכוללות סירוב, ניהול משא ומתן או הצבת תנאים. הימנעות זו משמרת את הפחד מהפסקת התנהגויות של ריצוי ולכן הדרך לשינוי היא כוללת יצירת התנסויות והזדמנויות לסירוב, עמידה על המקח וכן הלאה, עד שיצטברו חוויות בהן גם ללא ריצוי מתקבלת תחושה כי האינטראקציה חיובית.
- חיזוק דימוי עצמי - שיפורו של דימוי עצמי משפיע על היבטים התנהגותיים רבים ולכן כדאי לחזק את הדימוי העצמי.
- הרחבת מעגלים חברתיים - קיומם של קשרים חברתיים רבים מקל על ה"לחץ" לרצות את הפרטנרים בקשרים הקיימים, ולכן מומלץ להרחיב את האינטראקציות החברתיות ואת מעגלי ההכרות.
- טיפול נפשי - טיפול נפשי אצל פסיכולוג קליני, פסיכולוגית קלינית או פסיכותרפיסט/ית מהווה הזדמנות ייחודית לחקירת הגורמים לריצוי היתר, נטרול תפיסות ואמונות לא רציונליות לגבי אינטראקציות בין אישיות ורכישת מיומנויות של הצבת גבולות, אסרטיביות וכן הלאה.
האם המאמר עניין אותך?
5 דרכים לשפר את הריכוז
מאת: מערכת אינפומד
19/11/2024
שנת הלימודים האקדמית התחילה ואתם/ן מתקשים להתרכז בשיעורים ובבית? מחקרים רבים מצביעים על כך שאימון היכולות הקוגניטיב...
לכתבה המלאה
סקס במערכת יחסים: כמה זה חשוב?
מאת: מערכת אינפומד
05/11/2024
מערכת יחסים רומנטית כוללת בדרך כלל קיום יחסי מין. עד כמה חשוב סקס במערכת יחסים, מה היתרונות שלו ובאיזו תדירות נהוג ...
לכתבה המלאה
3 דברים שישפרו לכם/ן את השנה הבאה
מאת: מערכת אינפומד
01/10/2024
זו הייתה שנה קשה לישראל. גם זו שבפתחנו לא מתחילה ברגל ימין והרווחה של כולנו עומדת בסימן שאלה. איך בכל זאת נוכל לשפר...
לכתבה המלאה
איך להקל על חרדה במבוגרים ובילדים?
מאת: צליל אסולין, מערכת אינפומד
13/08/2024
אירועי החודשים האחרונים בישראל ללא ספק הפכו את תחושות הסטרס והחרדה לחלקים בלתי נפרדים בחיינו. תוספים טבעיים מבית פר...
לכתבה המלאה
דרך חדשה להתמודד עם חרדה
מאת: מערכת אינפומד
18/06/2024
סובלים מחרדה? אתםן לא לבד. מאז ה-7 לאוקטובר כמעט מדינה שלמה סובלת מהפרעת חרדה בעוצמה זו או אחרת. הכירו את 333, הטכנ...
לכתבה המלאה
הירקבות במיטה: תופעה חדשה ומטרידה
מאת: מערכת אינפומד
21/05/2024
גם המתבגר/ת שלכםן לא יצא/ה מהמיטה כל סוף השבוע? מסתבר שמדובר בלא פחות מטרנד שבני נוער מטפחים לאחרונה. למה הם עושים ...
לכתבה המלאה
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד
27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
אכילה רגשית והשמנה בזמן המלחמה
מאת: אינפומד בשיתוף פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי"
09/11/2023
המתח המתמשך כתוצאה מהמלחמה לא גובה רק מחיר רגשי ואישי כבד, אלא גם מוביל לעלייה משמעותית בשיעורי האכילה הרגשית ותרומ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה