מהו דיכאון כרוני וכיצד מטפלים בו?
בעשורים האחרונים הולכים ומתרבים המודלים הטיפוליים עבור מצבים דיכאוניים, אך מצבי דיכאון כרוני מעמידים גם בפני מטפלים מנוסים אתגרים משמעותיים. לצד סיכונים והשפעות קשות המאפיינים אותו, לדיכאון כרוני מאפיינים ייחודיים המקשים על הטיפול בו.
4 דקות קריאה
בעשורים האחרונים הולכים ומתרבים המודלים הטיפוליים עבור מצבים דיכאוניים, אך מצבי דיכאון כרוני מעמידים גם בפני מטפלים מנוסים אתגרים משמעותיים. דיכאון כרוני מזוהה עם עלייה בבעיות הבריאות, הגברת הסיכון להפרעות רגשיות נוספות, פגיעה בתפקוד התעסוקתי, החברתי והמשפחתי, סיכון אובדני גבוה יותר ואשפוזים רבים יותר ביחס לאלו הלוקים בדיכאון שאינו כרוני. לצד סיכונים והשפעות קשות אלו, קיימים מאפיינים ייחודיים לדיכאון הכרוני אשר מקשים על הטיפול בו.
דיכאון כרוני - מאפיינים וגורמי סיכון
כ-20% מהאנשים אשר סבלו מאפיזודה של דיכאון מג'ורי מפתחים דיכאון כרוני הנמשך בממוצע עשרים שנים. ספרות הקלינית ניתן להבחין בחמישה סוגי דיכאון כרוני מרכזיים:
- התקף יחיד מתמשך של דיכאון מג'ורי (קליני).
ניתן להבין את שזירתו של הדיכאון כחלק אינטגראלי מהאישיות גם בעזרת פרספקטיבות פסיכו-דינמיות שונות.
מפרספקטיבת פסיכולוגיית האגו ניתן לומר כי הדיכאון מייצג מנגנון הגנה אשר ייתכן והיה אדפטיבי ויעיל בתקופת חיים מסוימת אך "אומץ" והתקבע לאורך השנים עד כי הפך למרכיב בלתי נפרד מהאישיות. בהתאם לכך, יכלול הטיפול על פי פסיכולוגיית האגו הגברת מודעות ויצירת תובנה לשימוש הבלתי אדפטיבי במנגנון ההגנה הדיכאוני.
גישת יחסי האובייקט מדגישה את תפקידן של תבניות קשר מוקדמות ביצירת הדיכאון. גישה זו מבוססת על ההנחה כי מתרחשים תהליכי הפנמה והזדהות של הסובייקט עם האובייקט, באמצעותם מתעצבים ערכיו, אמונותיו, תפיסתו העצמית ואישיותו של הפרט. כאשר נחוות דמות הורית משמעותית כדיכאונית או כתופסת את הסובייקט כחסר ערך וחסר אנרגיה, מופנמות תפיסות אלו של האחר והופכות לחלק מהאישיות. מעבר להפנמה של דמות משמעותית זו, עשויים להתעורר קשיים סביב הפרידה מ"העצמי הדיכאוני" מכיוון שויתור זה עשוי להיתפס כויתור על הקשר עם אותו אובייקט המשמעותי. הטיפול על פי גישת יחסי האובייקט יתבסס על הגברת המודעות ויצירת תובנה לתפקיד היחסים הבין אישיים בעבר ובהווה ביצירת הדיכאון, לצד התמקדות ביחסים הנרקמים בחדר הטיפולים.
התבוננות מפרספקטיבה של גישות אינטר-סובייקטיביות מציעה כי דיכאון "זהותי" נוצר ומשתמר על בסיס התקבעות קונפיגורציית יחסים דיכאונית-מדכאת אשר מצויה בדיסוציאציה עם קונפיגורציות יחסים אחרות אשר הופנמו לאורך החיים. הטיפול על פי גישה זו יתבסס, בדומה לגישות הקודמות, על הגברת המודעות והתובנה לגורמים לדיכאון במקביל ליצירת ערוצי קשר לקונפיגורציות בינאישיות נוספות באמצעות ההתנסות במסגרת האינטראקציה הטיפולית.
Cuijpers et al (2010) ערכו מטא-אנליזה של מחקרים העוסקים בטיפול בדיכאון כרוני ומצאו כי פסיכותרפיה יעילה לטיפול בדיכאון כרוני אך השיפור המושג, למרות היותו מובהק, אינו משמעותי בהשוואה לשיפור שחל במצבן של קבוצות הביקורת. כמו כן, נמצא כי השיפור במסגרת טיפול בדיכאון כרוני מותנה בקיומן של 18 פגישות לפחות וכן כי הטיפול יעיל לסובלים מטראומות ילדות אך אינו יעיל עבור מטופלים המתקשים ביצירת קשר ונמנעים ממנו. טיפול תרופתי (SSRI בפרט) נמצא יעיל יותר מפסיכותרפיה, בפרט למצבים דיסטימיים. אולם טיפול תרופתי המשולב עם פסיכותרפיה יעיל יותר מטיפול תרופתי או פסיכותרפיה בפני עצמם.
כמו כן, Kriston et al (2010) מציעים כי בשונה ממטופלים המתמודדים עם התקף דיכאון יחיד או עם התקפים המופיעים לאחר תקופות ארוכות של רמיסיה, מטופלים הסובלים מדיכאון כרוני מאופיינים במספר קווים ייחודיים אשר מקשים על החלמתם ועל הטיפול בהם. בין מאפיינים אלו ניתן לזהות פגיעה בהבנת הקשר בין חשיבה, התנהגות ותוצאות, היעדר תגובה להתערבויות טיפוליות המבוססות על היגיון, אגוצנטריות, קושי בביצוע אינטגרציה של פרספקטיבות שונות, ותקשורת מונולוגית אשר אינה מושפעת מתגובות ומשוב המתקבלים מאנשים אחרים. קושי משמעותי נוסף בטיפול בסובלים מדיכאון כרוני הוא הפסימיות והייאוש שלהם בנוגע לאפשרות להיעזר בטיפולים השונים, לאור היסטוריית הטיפולים הארוכה שלהם. פסימיות זו משפיעה על שיתוף הפעולה ועל יכולתם להיעזר בהתערבות הטיפולית.
מלבד להמלצות הקוראות לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכותרפיה, הציעו Koekkoek et al (2008) כי במקרים כרוניים ממושכים יש להתמקד לא רק בניסיון ה"ריפוי" אלא בליווי וניסיון לשפר את איכות החיים בצל הדיכאון. עוד בהתייחס לטיפול בדיכאון כרוני חשוב לציין את התרפיה הבינאישית (Interpersonal Therapy) המהווה שיטת טיפול מבוססת מחקר לטיפול במצבים של דיכאון כרוני. שיטה זו מדגישה אלמנטים של שיפור המיומנויות החברתיות, במטרה להפחית התנהגויות אשר מצמצמות את השדה הבין אישי ומחמירות את הסימפטומים, וכן מתמקדת בחיזוק התנהגויות המעצימות קשרים בינאישיים.
ביבליוגרפיה
1. Cuijpers, P., van Straten, A., Schuurmans, J., van Oppen, P., Hollon, S. D., & Andersson, G. (2010). Psychotherapy for chronic major depression and dysthymia: A meta-analysis. Clinical Psychology Review, 30, 51-62.
2. Risk factors for chronic depression-A systematic review. Hölzel, Lars; Härter, Martin; Reese, Christina; Kriston, Levente. Journal of Affective Disorders, Vol 129(1-3), Mar 2011, 1-13.
3. Effectiveness of psychotherapeutic, pharmacological, and combined treatments for chronic depression: A systematic review (METACHRON). Kriston, Levente; von Wolff, Alessa; Hölzel, Lars. BMC Psychiatry, Vol 10, Nov 23, 2010, Article 95.
4. Clinical problems in the long-term care of patients with chronic depression. Koekkoek, Bauke; van Meijel, Berno; Schene, Aart; Hutschemaekers, Giel. Journal of Advanced Nursing, Vol 62(6), Jun 2008, 689-697.
מאת: מערכת אינפומד
דיכאון כרוני - מאפיינים וגורמי סיכון
כ-20% מהאנשים אשר סבלו מאפיזודה של דיכאון מג'ורי מפתחים דיכאון כרוני הנמשך בממוצע עשרים שנים. ספרות הקלינית ניתן להבחין בחמישה סוגי דיכאון כרוני מרכזיים:
- התקף יחיד מתמשך של דיכאון מג'ורי (קליני).
- התקפים חוזרים של דיכאון מג'ורי עם רמיסיה מלאה ביניהם.
- התקפים חוזרים של דיכאון מג'ורי ללא רמיסיה מלאה ביניהם.
- דיסטמיה- תסמינים דיכאוניים מתונים ביחס לדיכאון המג'ורי, הנמשכים שנתיים ומעלה.
- דיכאון כפול - דיסטמיה והתקפים חוזרים של דיכאון מג'ורי ללא רמיסיה מלאה ביניהם.
Hölzel et Al (2011) זיהו באמצעות מטא-אנליזה מקיפה מספר גורמי סיכון להפיכתה של אפיזודה דיכאונית למצב של דיכאון כרוני, בהם גיל צעיר בעת האפיזודה הדיכאונית הראשונה, אפיזודה דיכאונית ממושכת, קיומן של הפרעות מצב רוח במשפחה, שייכות חברתית נמוכה, הפרעות פסיכיאטריות נוספות (חרדה, הפרעות אישיות), שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים ורמות דיכאון לא אקוטיות.
ניתן להבין את שזירתו של הדיכאון כחלק אינטגראלי מהאישיות גם בעזרת פרספקטיבות פסיכו-דינמיות שונות.
מפרספקטיבת פסיכולוגיית האגו ניתן לומר כי הדיכאון מייצג מנגנון הגנה אשר ייתכן והיה אדפטיבי ויעיל בתקופת חיים מסוימת אך "אומץ" והתקבע לאורך השנים עד כי הפך למרכיב בלתי נפרד מהאישיות. בהתאם לכך, יכלול הטיפול על פי פסיכולוגיית האגו הגברת מודעות ויצירת תובנה לשימוש הבלתי אדפטיבי במנגנון ההגנה הדיכאוני.
גישת יחסי האובייקט מדגישה את תפקידן של תבניות קשר מוקדמות ביצירת הדיכאון. גישה זו מבוססת על ההנחה כי מתרחשים תהליכי הפנמה והזדהות של הסובייקט עם האובייקט, באמצעותם מתעצבים ערכיו, אמונותיו, תפיסתו העצמית ואישיותו של הפרט. כאשר נחוות דמות הורית משמעותית כדיכאונית או כתופסת את הסובייקט כחסר ערך וחסר אנרגיה, מופנמות תפיסות אלו של האחר והופכות לחלק מהאישיות. מעבר להפנמה של דמות משמעותית זו, עשויים להתעורר קשיים סביב הפרידה מ"העצמי הדיכאוני" מכיוון שויתור זה עשוי להיתפס כויתור על הקשר עם אותו אובייקט המשמעותי. הטיפול על פי גישת יחסי האובייקט יתבסס על הגברת המודעות ויצירת תובנה לתפקיד היחסים הבין אישיים בעבר ובהווה ביצירת הדיכאון, לצד התמקדות ביחסים הנרקמים בחדר הטיפולים.
התבוננות מפרספקטיבה של גישות אינטר-סובייקטיביות מציעה כי דיכאון "זהותי" נוצר ומשתמר על בסיס התקבעות קונפיגורציית יחסים דיכאונית-מדכאת אשר מצויה בדיסוציאציה עם קונפיגורציות יחסים אחרות אשר הופנמו לאורך החיים. הטיפול על פי גישה זו יתבסס, בדומה לגישות הקודמות, על הגברת המודעות והתובנה לגורמים לדיכאון במקביל ליצירת ערוצי קשר לקונפיגורציות בינאישיות נוספות באמצעות ההתנסות במסגרת האינטראקציה הטיפולית.
טיפול בדיכאון כרוני
Cuijpers et al (2010) ערכו מטא-אנליזה של מחקרים העוסקים בטיפול בדיכאון כרוני ומצאו כי פסיכותרפיה יעילה לטיפול בדיכאון כרוני אך השיפור המושג, למרות היותו מובהק, אינו משמעותי בהשוואה לשיפור שחל במצבן של קבוצות הביקורת. כמו כן, נמצא כי השיפור במסגרת טיפול בדיכאון כרוני מותנה בקיומן של 18 פגישות לפחות וכן כי הטיפול יעיל לסובלים מטראומות ילדות אך אינו יעיל עבור מטופלים המתקשים ביצירת קשר ונמנעים ממנו. טיפול תרופתי (SSRI בפרט) נמצא יעיל יותר מפסיכותרפיה, בפרט למצבים דיסטימיים. אולם טיפול תרופתי המשולב עם פסיכותרפיה יעיל יותר מטיפול תרופתי או פסיכותרפיה בפני עצמם.
התבוננות במאפיינים הייחודיים של הדיכאון הכרוני ובהיבטים הפסיכו-דינמיים המסבירים את השתמרותו מצביעה על הקשיים הייחודיים המלווים את הטיפול בו. הקושי המשמעותי המתעורר בטיפול בדיכאון כרוני, ובפרט בדיכאון כרוני הכולל רכיב דיסטימי, הוא הפרדת הדיכאון מהזהות ומתפיסת העצמי. הדיכאון הכרוני "מציע" למטופל תבנית חיים כוללת המבנה את התפיסות והתחושות שלו סביב נושאים של אשמה, נוקשות, משמעות וערך עצמי. פרידה מתבנית זו כרוכה בתחושות קשות של ריקנות, אשמה, אובדן דרך והיעדר משמעות, ולכן מתקשים מטופלים רבים לוותר עליה על אף סבלם.
כמו כן, Kriston et al (2010) מציעים כי בשונה ממטופלים המתמודדים עם התקף דיכאון יחיד או עם התקפים המופיעים לאחר תקופות ארוכות של רמיסיה, מטופלים הסובלים מדיכאון כרוני מאופיינים במספר קווים ייחודיים אשר מקשים על החלמתם ועל הטיפול בהם. בין מאפיינים אלו ניתן לזהות פגיעה בהבנת הקשר בין חשיבה, התנהגות ותוצאות, היעדר תגובה להתערבויות טיפוליות המבוססות על היגיון, אגוצנטריות, קושי בביצוע אינטגרציה של פרספקטיבות שונות, ותקשורת מונולוגית אשר אינה מושפעת מתגובות ומשוב המתקבלים מאנשים אחרים. קושי משמעותי נוסף בטיפול בסובלים מדיכאון כרוני הוא הפסימיות והייאוש שלהם בנוגע לאפשרות להיעזר בטיפולים השונים, לאור היסטוריית הטיפולים הארוכה שלהם. פסימיות זו משפיעה על שיתוף הפעולה ועל יכולתם להיעזר בהתערבות הטיפולית.
מלבד להמלצות הקוראות לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכותרפיה, הציעו Koekkoek et al (2008) כי במקרים כרוניים ממושכים יש להתמקד לא רק בניסיון ה"ריפוי" אלא בליווי וניסיון לשפר את איכות החיים בצל הדיכאון. עוד בהתייחס לטיפול בדיכאון כרוני חשוב לציין את התרפיה הבינאישית (Interpersonal Therapy) המהווה שיטת טיפול מבוססת מחקר לטיפול במצבים של דיכאון כרוני. שיטה זו מדגישה אלמנטים של שיפור המיומנויות החברתיות, במטרה להפחית התנהגויות אשר מצמצמות את השדה הבין אישי ומחמירות את הסימפטומים, וכן מתמקדת בחיזוק התנהגויות המעצימות קשרים בינאישיים.
ביבליוגרפיה
1. Cuijpers, P., van Straten, A., Schuurmans, J., van Oppen, P., Hollon, S. D., & Andersson, G. (2010). Psychotherapy for chronic major depression and dysthymia: A meta-analysis. Clinical Psychology Review, 30, 51-62.
2. Risk factors for chronic depression-A systematic review. Hölzel, Lars; Härter, Martin; Reese, Christina; Kriston, Levente. Journal of Affective Disorders, Vol 129(1-3), Mar 2011, 1-13.
3. Effectiveness of psychotherapeutic, pharmacological, and combined treatments for chronic depression: A systematic review (METACHRON). Kriston, Levente; von Wolff, Alessa; Hölzel, Lars. BMC Psychiatry, Vol 10, Nov 23, 2010, Article 95.
4. Clinical problems in the long-term care of patients with chronic depression. Koekkoek, Bauke; van Meijel, Berno; Schene, Aart; Hutschemaekers, Giel. Journal of Advanced Nursing, Vol 62(6), Jun 2008, 689-697.
האם המאמר עניין אותך?
5 דרכים לשפר את הריכוז
מאת: מערכת אינפומד
19/11/2024
שנת הלימודים האקדמית התחילה ואתם/ן מתקשים להתרכז בשיעורים ובבית? מחקרים רבים מצביעים על כך שאימון היכולות הקוגניטיב...
לכתבה המלאה
סקס במערכת יחסים: כמה זה חשוב?
מאת: מערכת אינפומד
05/11/2024
מערכת יחסים רומנטית כוללת בדרך כלל קיום יחסי מין. עד כמה חשוב סקס במערכת יחסים, מה היתרונות שלו ובאיזו תדירות נהוג ...
לכתבה המלאה
3 דברים שישפרו לכם/ן את השנה הבאה
מאת: מערכת אינפומד
01/10/2024
זו הייתה שנה קשה לישראל. גם זו שבפתחנו לא מתחילה ברגל ימין והרווחה של כולנו עומדת בסימן שאלה. איך בכל זאת נוכל לשפר...
לכתבה המלאה
איך להקל על חרדה במבוגרים ובילדים?
מאת: צליל אסולין, מערכת אינפומד
13/08/2024
אירועי החודשים האחרונים בישראל ללא ספק הפכו את תחושות הסטרס והחרדה לחלקים בלתי נפרדים בחיינו. תוספים טבעיים מבית פר...
לכתבה המלאה
דרך חדשה להתמודד עם חרדה
מאת: מערכת אינפומד
18/06/2024
סובלים מחרדה? אתםן לא לבד. מאז ה-7 לאוקטובר כמעט מדינה שלמה סובלת מהפרעת חרדה בעוצמה זו או אחרת. הכירו את 333, הטכנ...
לכתבה המלאה
הירקבות במיטה: תופעה חדשה ומטרידה
מאת: מערכת אינפומד
21/05/2024
גם המתבגר/ת שלכםן לא יצא/ה מהמיטה כל סוף השבוע? מסתבר שמדובר בלא פחות מטרנד שבני נוער מטפחים לאחרונה. למה הם עושים ...
לכתבה המלאה
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד
27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
אכילה רגשית והשמנה בזמן המלחמה
מאת: אינפומד בשיתוף פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי"
09/11/2023
המתח המתמשך כתוצאה מהמלחמה לא גובה רק מחיר רגשי ואישי כבד, אלא גם מוביל לעלייה משמעותית בשיעורי האכילה הרגשית ותרומ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה