תפקיד הפיתוי הילדי ביצירת העברה ארוטית: פרוורסיה בסיטואציה האנליטית

Rachman, Kennedy &Yard מציגים במאמרם The role of childhood sexual seduction in the development of an erotic transference: Perversion in the psychoanalytic situation את האופן בו העברה ארוטית יוצרת אנאקטמנט אשר הופך טראומות ילדות לנגישות לעיבוד ולדיבור.
המאמר נפתח בטענתם של המחברים כי נושא ההעברה הארוטית לא זכה להתייחסות מספקת. לטענתם, הפסיכואנליזה הדגישה בראשית דרכה את ההעברה הארוטית כביטוי לפסיכופתולוגיה של המטופל. הגישה המסורתית של פסיכולוגיית האדם האחד ראתה בהעברה הארוטית התפתחות טיפולית שלילית ביחסים הטיפוליים והאשימה את המטפל בכך שהיא קשורה בתגובות ההעברה הנגדית הבלתי מעובדות שלו. התפתחותה של העברה נגדית נחשבה למכשול משמעותי שיש לנסות ולהימנע ממנו. עמדה זו תאמה את עמדת הנייטרליות והאובייקטיביות האנליטית, ואת התפיסה לפיה ההתנהגות המינית קשורה בתסביך האדיפלי ולא בטראומה ממשית של ניצול מיני.
פרנצי היה מי שהסב חזרה את תשומת הלב לפיתוי המיני המציאותי ובכך הציע אלטרנטיבה לתיאוריה האדיפלית והביע תמיכה בעמדתו הראשונית של פרויד, לפיה ילדים רבים אכן נחשפים לפיתוי מיני ממשי. תפיסתו של פרנצי היוותה את הבסיס לתפיסה ההתייחסותית, והמחברים רואים את 'בלבול השפות' בין הילד למבוגר כמודל משמעותי להבנת ההעברה האירוטית: העברה ארוטית היא אנאקטמנט של הפיתוי הילדי והטראומה המינית ב'כאן ועכשיו' של הסיטואציה הטיפולית. לכן, העברה ארוטית אינה אינדיקציה לתגובת העברה נגדית בלתי מעובדת אלא חלק משמעותי מהתהליך הטיפולי אשר מאפשר לעבד את החוויה הטראומטית ולתת לה מילים, לפעמים לראשונה בחיי המטופל.
הנחותיהם התיאורטיות של מחברי המאמר נובעות מיישום רעיון 'בלבול השפות' של פרנצי לגישה התייחסותית בטיפול בנפגעי גילוי עריות. את הפרדיגמה של פיתוי והסתגלות פסיכולוגית ניתן לשרטט כך:
הורה המונע על ידי נרקיסיזם ממלאת את צרכיו המיניים ובוגד בצורכו של הילד בחום ואהבה על ידי הצעת מין במקום אהבה.
הצורך ההתפתחותי של הילד באהבה, חום, מגע ורכות הופכים אותו פגיע יותר לקבלת המין כאהבה.
כדי לשמר את אשליית אהבתו של ההורה, הילד משתמש בהכחשה ודיסוציאציה אשר משמרות את דימוי ההורה האוהב ואת תחושת לכידות העצמי.
תחושת המציאות של הילד נפגעת ככל שהתוקף ממשיך לאלץ אותו לקבל את התפיסה המעוותת לפיה מין היא אהבה.
באמצעות 'הזדהות עם התוקפן' הילד מתקשר אל ההורה הפוגע ומנסה לרצות אותו על ידי סיפוק רצונותיו, וכך מחזק את קשר האהבה המעוות.
הילד מאבד את יכולתו לדבר את הטראומה ככל שתהליכי ההכחשה והדיסוציאציה לוכדים את העצמי. השימוש של הפוגע בכוח פיסי או במשיכת אהבתו מהילד מחזקים את הדממה.
שרידי הטראומה מפוצלים לפרגמנטים דיסוציאטיביים, ובהתאם לגיל הילד והתפתחותו הקוגניטיבית והאישיותית, הזיכרון הגופני הופך למקום המרכזי בו 'מאוחסנת' החוויה הטראומטית.
התבגרות הילד מלווה בעיכוב התפתחותי, פסיכופתולוגיה וסימפטומים קליניים- לפעמים ללא מודעות למקור הקשיים.
בבגרות, התפקוד מוגבל עקב הרגשות והמחשבות המנותקים אשר יוצרים פסיכופתולוגיה, אקטינג אאוט, חרדה ובלבול.
בהתאם לחומרת הטראומה, משכה והאיומים מצד התוקף, ובהתאם למבנה האישיות שהתפתח, אחיזת האדם במציאות נותרת רופפת, וגדלה הפגיעות להפרעות פסיכולוגיות כפוסט טראומה, אישיות נרקסיסטית/גבולית, הפרעות דיסוציאטיבית, התמכרויות ופסיכוזות.
האנאקטמנט של ההעברה הארוטית הוא למעשה ביטוי של הצורך לעבד טראומת ילדות ושל תחושת המטופל כי הוא "בטוח מספיק" לדבר את הטראומה. דרך ההעברה הארוטית המטופל מנסה לשלוט בטראומה המקורית, ופרגמנטים של הטראומה יבואו לידי ביטוי ברגשות וההתנהגות שיעלו ביחסים הטיפוליים. תגובתו הרגשית של המטפל להעברה הארוטית, המודעת והבלתי מודעת, מסייעת להחייאת האנאקטמנט של הטראומה הילדית. אם חרדת המטפל קשה, הוא ידחה את חשיפת הפיתוי הילדי ובכך יהפוך ל"הורה הצופה מהצד" אשר לא רצה לשמוע על חווית ההתעללות שילדו עובר. אם המטפל מעורר באופן מופרז על ידי ההעברה הארוטית, הנרקיסיזם שלו יגבר על הצורך של המטופל לחשוף את הטראומה המקורית ובמקום שיתאפשר דיבור של הטראומה, תתרחש טראומה מחודשת איתה המטופל יתמודד באמצעות פיצול ודיסוציאציה.

דוגמאות קליניות

דוגמא 1

לאורה סבלה מדיכאון אשר קושר לפגיעות מיניות שחוותה על ידי אמה, דודנה ואחיה. היא תיארה את אמה ככועסת, פתיינית ושתלטנית אך עשתה כל שביכולתה כדי להשיג את הערכתה. כבר בשלב מוקדם של הטיפול ליאורה פיתחה העברה ארוטית אובססיבית וטעונה כלפי המטפלת. היא פירשה את האמפתיה של המטפלת כלפי טראומות הילדות שלה כביטוי לעיסוק יתר בה והניחה כי המטפלת חושקת בה מינית. ההעברה הארוטית שלה כללה לא רק ביטויי אהבה ישירים אלא גם הבאת מתנות וכתיבת שירים ארוטיים על שדיה ואיבריה המיניים של המטפלת ועל הרצון לשלוט בה, לצד גילויי עוינות ותחושה נואשת. היא גילתה את כתובתה של המטפלת ואיימה לעקוב אחריה. דרך ההעברה הארוטית נחקרה חווית המלכוד של לאורה כילדה הלכודה תחת ההתעללות של בני משפחתה. נקודה קריטית בטיפול הגיעה כאשר המטפלת זיהתה את הדמיון בין התנהגותה של לאורה בהעברה הארוטית לבין חווית המלכוד והמעקב של האם אחריה, כאשר היא פגיעה באופן תמידי להתעללות מינית ופיסית.

דוגמא 2

ויויאן היתה אישה אטרקטיבית, מבריקה, מוחצנת, ורבלית, אגרסיבית ותחת הפסדה החייכנית שלה- כועסת. היא הגיעה על רקע נישואיה המתפרקים ותיארה את בעלה כגבר שאינו מסוגל לספק אותה רגשית. האדם אליו נראה היה שהיא קשורה יותר מכל היה אביה. בפגישות הראשונות היא ציינה כי "היה משהו מיני" עם אביה וסיפרה כי אחרי שניסתה במספר דרכים, הצליחה לראות את הפין שלו. היא תיארה את עצמה כתוקפת בקשר המיני עם אביה והתעלמה מתפקידו כמגרה, מפתה ותוקף. בשלב מוקדם של הטיפול היא פיתחה העברה ארוטית, הרבתה לשאול את המטפל על חייו הפרטיים ובאחד המפגשים ביקשה לעצור את המפגש וללכת איתו למלון, והגיבה בכעס רב לסירובו. דוגמא דרמטית לפתיינותה היתה פגישה בה הביאה עמה סדין וביקשה מהמטפל לשכב על הספה ולהתכרבל איתה. דרך חקירת ההעברה, ויויאן החלה לחוות את היחסים המיניים עם אביה כפוגעניים ואותו עצמו כפוגע.

ביבליוגרפיה

The role of childhood sexual seduction in the development of an erotic transference: Perversion in the psychoanalytic situation. Rachman, Arnold WM.; Kennedy, Robert; Yard, Margaret. International Forum of Psychoanalysis, Vol 14(3-4), 2005, 183-187.\

לקריאה נוספת

• עוינות ומסתורין בפרוורסיה- תקציר מאמרו של סטולר
• מחשבות על פרוורסיית העברה- תקציר מאמרו של אצ'גויין‏ ‏
• שמונה דפוסי העברה-העברה נגדית בטיפול בשורדות תקיפה מינית: סיכום פרק 9 מספרן של דייויס ופראולי‏
• כאשר האנליטיקאי מפחד מההעברה. סיכום מאמרו של לאון גרינברג‏