אימפולסיביות והדרכים להתמודד איתה

דוגמאות אלו ורבות אחרות הן דוגמאות להתנהגויות אימפולסיביות: פעולות שאנו מבצעים ללא מחשבה מקדימה ומבלי להתעמק בתוצאות התנהגותנו. כמעט כל אחד מאתנו מתנהג באופן אימפולסיבי מדי פעם, אך כאשר אימפולסיביות הינה נטייה קבועה, היא עשויה לסבך אותנו ולגרום לקשיים בעבודה, בזוגיות ובחיי היום יום. איך מתמודדים עם אימפולסיביות?


אימפולסיביות ושורשיה 

שליטה בדחפים ויכולת דחיית סיפוקים אינן יכולות מולדות. התינוק הצעיר אינו מסוגל להשהות רעב או כל צורך אחר ורק לאחר שעוברות מספר שנים הוא נהיה לפעוט המסוגל לחכות לתורו, להמתין בסבלנות ולהיעזר באנשים אחרים או ביכולותיו הפנימיות כדי לשאת תסכולים ולדחות את סיפוק צרכיו. 

היכולת להימנע מהתנהגויות אימפולסיביות, כגון חטיפת צעצוע מילד אחר, לקיחת ממתק ללא רשות, נשיכה של ילד אחר וכן הלאה, נרכשת דרך הנחיית ההורים והצבתם בפני הילד דרישות הולכות ומתרחבות לשליטה בהתנהגויות אימפולסיביות ככל שגילו מתקדם ויכולותיו המוטוריות, הרגשיות והקוגניטיביות מתפתחות. 

הורים מלמדים את ילדיהם אסטרטגיות שונות לשליטה בנטייה הטבעית לאימפולסיביות, החל מהשהיית תגובה ("לספור עד עשר"), דרך פנייה לאדם אחר להרגעה ונחמה ועד לחשיבה אקטיבית על תוצאות המעשה ("איך תרגיש כשהגננת תכעס עליך? אתה היית רוצה שיעשו לך ככה?").

כלי מרכזי לצמצום התנהגויות אימפולסיביות בו משתמשים הורים רבים לפעמים מבלי להיות מודעים לכך שהם מקנים אותו באופן טבעי, הוא הגברת המודעות לרגשות המקדימים התנהגויות אימפולסיביות. הורה המסייע לילדו לזהות את הרגש המתעורר בו בסיטואציות מסוימות (תסכול, כעס, עלבון, קנאה) מחזק את יכולתו של הילד להכיר ברגשותיו ולבטא אותם באופן מילולי וכך מצמצם את הצורך שלו לבטא אותם באמצעות התנהגויות אימפולסיביות.

כך, לדוגמא, ילד המסוגל להגיד שהוא כועס פחות ירגיש צורך להרביץ וילד המסוגל לומר לעצמו "אני מאוד רוצה את הממתק הזה אבל אמא לא מרשה ולכן לא כדאי לי לקחת אותו" יצליח להתאפק מול קופסת ממתקים אסורה. יכולות רגשיות-התנהגותיות אלו משפיעות על תפקודנו בהיבטי חיים משמעותיים ממשיכות איתנו בחיינו הבוגרים ומאפשרות למרביתנו לנהל ריב מבלי להרים יד, להימנע משליחה מוגזמת של הודעות טקסט לדייט שסירב לנו, להבליג על עלבון, לא להתפטר אחרי נזיפה של הבוס ולהימנע מהוצאות כספיות שאינן בהישג ידינו.

כמובן, לא כולם נהנים מאותה היכולת לשלוט בהתנהגויות אימפולסיביות. אנשים אשר לא זכו להדרכה והכוונה מספקת סביב דחיית סיפוקים, הכרה ברגשות המתעוררים בסיטואציות של תסכול וחוסר סיפוק ורכישת מיומנויות של שליטה עצמית - מוצאים עצמם לא פעם נוקטים פעולות אימפולסיביות המסבות להם נזק. 

אימפולסיביות - איך מתמודדים?

אימפולסיביות עלולה לגרום לקשיים משמעותיים בתחום התעסוקתי, הבין אישי והתפקודי ואנשים עם נטייה לאימפולסיביות יתרה חווים פעמים רבות חרטה עזה על מעשים והתנהגויות שהיו יכולים להימנע אילו היו עוצרים ומהרהרים בהם לפני מעשה. כיצד, אם כן, מפחיתים התנהגויות אימפולסיביות?

הדרך לכך אינה פשוטה מאחר ופעמים רבות מדובר בחסר במיומנויות בסיסיות של שליטה עצמית ובצורך בהקניית הרגלים חדשים בגילאי הבגרות. רבים מהאנשים המבקשים לחזק את השליטה בהתנהגויות אימפולסיביות מוצאים כי עצות כמו "תחשוב מראש על התוצאות", "תמיד תספור עד עשר" וכן הלאה, אינן משרתות אותם באופן יעיל דיו כאשר הם נמצאים בעיצומה של סיטואציה רגשית.

במקרים אלו, המפתח לשינוי התנהגויות אימפולסיביות מצוי בדרך כלל בחיזוק היכולת להבין את הרגשות העומדים מאחורי התנהגויות אימפולסיביות. כאשר מתחזקת ההבנה של הרגשות המגרים התנהגויות אימפולסיביות, לרוב נחלש הצורך בביצוע פעולה שמטרתה לבטא את הרגש.

שתי דוגמאות קצרות ימחישו את הקשר בין הכרה ברגשות לבין שיפור השליטה בהתנהגויות אימפולסיביות

מוטי פנה לטיפול בעקבות לחץ שהפעילה עליו אשתו אשר הודיעה לו כי אם ימשיכו הצעקות והתפרצויות הזעם שלו כלפי הילדים, תתגרש ממנו. מוטי תיאר עצמו כאב מסור ואוהב אך בעל "פתיל קצר". בפגישות הטיפוליות, תוך התבוננות בסיטואציות שהובילו להתפרצויות זעם אימפולסיביות, התברר כי פעמים רבות הוא חש עצמו מודר ומיותר בקשר עם ילדיו, וכאשר מתעוררות תחושות אלו הוא מתקשה לשלוט בכעסו. 

מוטי חקר לעומק את תחושת הזרות והמיותרות אשר הייתה מוכרת לו כבר מילדותו, כילד שגדל במשפחה מרובת ילדים וזיהה כיצד תחושות דומות מתעוררות בעת שהוא חש כי הוא אינו חשוב לילדיו. מוטי החליט לשנות את לוח הזמנים שלו ולבלות זמן רב יותר עם משפחתו ושינוי זה, לצד הכרתו ברגישותו לתחושת המיותרות, הביאה לירידה דרמטית בתחושות הזעם והעלבון ובהתנהגויות ואימפולסיביות שנלוו להן.

רוני פנתה לטיפול על רקע התנהגויות אימפולסיביות הקשורות בהרגלי אכילה כגון קניית כמויות מזון מוגזמות בסכומי כסף גבוהים, יציאות למסעדות יוקרה שלא תאמו את יכולותיה הכספיות ולעיתים אף התקפי זלילה. בטיפול, רוני זיהתה דפוס של אכילה רגשית בו הצורך בהתנהגויות אימפולסיביות של אכילה וקניית מזון התעוררו כפיצוי על חוויות של כישלון, דחייה, עלבון או ערך עצמי נמוך. ההכרה ברגשות העומדים בבסיסן של התנהגויות אימפולסיביות אלה אפשרה לרוני לעצור ולהתבונן ברגשותיה לפני שהיא מקהה אותם באמצעות אכילה, ולאחר מכן גם לשתף בהן אנשים שביכולתם להקל עליה. 

לסיכום, הדוגמאות ממחישות כיצד הכרות עם הרגשות העומדים בבסיס התנהגויות אימפולסיביות שונות מאפשרת שליטה בנטיות אימפולסיביות אשר עלולות לגרום לנזק ולסבל נפשי. 

טיפול נפשי עשוי לסייע באופן משמעותי בתהליך זה, כאשר טיפול דינמי יתמקד בהבנת גורמי העומק וחוויות העבר המצויים בבסיס התנהגויות אימפולסיביות ואילו טיפול קוגניטיבי התנהגותי יתמקד בזיהוי דפוסי חשיבה לא רציונליים העומדים בבסיס התנהגויות אימפולסיביות וכן בחיזוק מיומנויות התנהגותיות לשליטה בהן. 

גם טיפול תרופתי הניתן לאחר ייעוץ פסיכיאטרי עשוי לסייע במקרים מסוימים. כך, לדוגמא, פגיעה נוירולוגית היוצרת הפרעות קשב וריכוז מביאה בחלק מהמקרים גם להתנהגויות אימפולסיביות אותן ניתן לצמצם באמצעות טיפול תרופתי מתאים בהפרעת הקשב. בדומה לכך, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית אשר מתמודדים עם עוצמות רגשיות עזות במיוחד עשויים להיעזר בטיפול תרופתי אשר מביא לרגיעה רגשית מסוימת ובעקבות זאת גם לירידה בהתנהגויות אימפולסיביות.