הפרעות שינה בנשים בגיל המעבר
הפרעות שינה הן תופעה נפוצה בנשים בגיל המעבר. זה לא אומר שהן לא משבשות את חיי היומיום ועלולות לפגוע בנפש ובבריאות. מה קורה בגיל המעבר ואיך מאבחנים ומטפלים בהפרעות שינה?
הפרעות שינה הן תופעה נפוצה בנשים בגיל המעבר. זה לא אומר שהן לא משבשות את חיי היומיום ועלולות לפגוע בנפש ובבריאות. מה קורה בגיל המעבר ואיך מאבחנים ומטפלים בהפרעות שינה?
נשים מתחילות את גיל המעבר בסביבות גיל 51. בגלל שינויים הורמונליים וביולוגיים, נשים בגיל המעבר סובלות מתסמינים מגוונים ובעוצמות משתנות, ביניהם יובש בנרתיק, כאב פרקים, ירידה בחשק המיני, דיכאון, שינויים במצב הרוח, יובש בשיער ובעור, גלי חום, כאב בזמן יחסי מין, דלקות חוזרות בשתן והפרעות שינה (המהוות סימפטום נפוץ).
בגיל המעבר, הפעילות ההורמונלית של האישה מופסקת בהדרגה. קצב הפרשת הורמוני המין מהשחלה מואט והשחלות מפרישות כמות קטנה יותר של הורמונים. תהליך זה מביא לשינוי הורמונלי המשפיע על כל תפקודי הגוף.
למה נשים רבות בגיל המעבר סובלות מהפרעות שינה?
- ירידה ברמת ההורמונים פרוגסטרון ואסטרוגן - בגיל המעבר הפעילות ההורמונלית מופסקת בהדרגה בגוף האישה. קצב הפרשת הורמוני המין מהשחלה מואט, והשחלות מפרישות כמות קטנה יותר של הורמונים. תהליך זה מביא לשינוי הורמונלי והינו בעל השפעה על כל תפקוד הגוף.
- הופעת גלי חום והזעות יתר בלילה.
-שינויים בבקרה הסירקדיאנית (השעון הביולוגי).
-גיל המעבר הוא שלב קשה בחיים לכשעצמו. דיכאון ושינויים במצבי רוח, מאפיינים תקופה זו וקשורים קשר ישיר לעליה בשכיחות של הפרעות שינה. הפרעות שינה יכולות להקדים התפתחות של דיכאון במספר שנים. עם זאת, כשדיכאון מופיע הוא בפני עצמו מהווה גורם לבעיות שינה.
מה המשמעות של הפרעות שינה?
הפרעות שינה פוגעות באיכות החיים, בתפקוד ובמצב הרוח. פגיעה כזו מגבירה את הסיכון למחלות ועלולה לפגוע במצב הבריאותי.
אנשים עם הפרעות שינה חשופים יותר לתאונות דרכים ותאונות עבודה. העייפות יכולה להקשות על תפקוד יומיומי ועל היכולת להתרכז. בנוסף, מצב הרוח עלול להיפגע ולגרום להתפתחות של דיכאון.
כמו כן, בשנים האחרונות מחקרים רבים מראים שקיים קשר בין משך שינה קצר והפרעות נשימה במהלך השינה לבין מחלות שונות, כמו השמנה, לחץ דם גבוה, מחלות לב, סוכרת, אירועים מוחיים ואפילו מוות.
מה קורה בגיל המעבר?
בגיל המעבר ישנה עלייה בשכיחות של תת פעילות של בלוטת התריס שמתאפיינת בעייפות יומיומית.
כמו כן, ישנה נטייה לעלות במשקל ועקב כך עלולה להתפתח תסמונת מטבולית המלווה בלחץ דם גבוה, עליה בפרופיל השומנים בדם ורמות סוכר גבוהות (בעקבות עמידות לאינסולין). עודף משקל גורם לעליה בשכיחות של נחירות והפרעות נשימה חסימתיות בזמן שינה שהן לכשעצמן גורמות לפגיעה באיכות השינה.
איך מאבחנים הפרעות שינה?
אבחון של נדודי שינה (אינסומניה) נעשה לרוב במרפאות שינה.טיפולים בהפרעות שינה
טיפול בהפרעות שינה, בלי קשר לגיל המטופל, כולל כמה אפשרויות, כאשר הטיפול הנבחר הוא זה שמתאים למטופל הספציפי.
מיד עם התחלת הטיפול, מקבל המטופל הדרכה לגבי שמירה על "היגיינת שינה" ואימוץ הרגלי שינה קבועים. היגיינת שינה היא מונח המתאר מגוון רחב של הרגלים נכונים שעשויים להשפיע על השינה לטובה כמו ניהול סדר יום נכון, הקפדה על תזונה מאוזנת, דפוסי שינה נכונים, סביבה נוחה ונעימה לשינה ועוד.
לחלק מהמטופלים עם הפרעות שינה עשויים להציע גם טיפול תרופתי כמו סירקדין (מלטונין – הורמון שינה) בשחרור מושהה, או תרופות מקבוצת z-drugs (זולפידם או זופיקלון).
לחלק מהמטופלים יוצע טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בנדודי שינה.
לנשים בגיל המעבר, טיפול הורמונלי חליפי לטווח קצר יכול מאוד לסייע.
אם הפרעות שינה נגרמות בין היתר גם מהפרעות נשימה בשינה, באמצעות בדיקת נותן לקבוע את חומרת ההפרעה הנשימתית. הטיפול יתמקד בהפרעות נשימה בשינה וילווה בשינה עם מכשיר CPAP (מכשיר שמספק אויר בלחץ חיובי אל מערכת הנשימה ומונע דום נשימה בשינה), טיפולים בתחום אף אוזן גרון, טיפולים לירידה במשקל או שימוש בהתקנים דנטליים (פלטה שמורכבת בתוך הפה ומזיזה את הלסת התחתונה קדימה תוך קידום בסיס הלשון באופן שמרחיב את דרכי האוויר באזור בסיס הלשון והלוע ומקל בזרימת אוויר).
מאת: ד"ר ריבי טאומן, מומחית להפרעות שינה במור לשינה – מור רפואה מתקדמת ובמרפאה להפרעות שינה במרכז הרפואי תל-אביב, איכילוב