אספירין: באמת מפחית את הסיכון להתקף לב?

ההמלצה לקחת אספירין כדי למנוע מחלות לב נכונה רק לחלק מסוים של האוכלוסייה: לאנשים שכבר עברו אירוע לב או שבץ מוחי, או לסובלים מטרשת עורקים. ומה לגבי אנשים בריאים? עבורם יש סיכון שצריך לחשב, כי במקרים מסוימים תופעות הלוואי של התרופה יכולות להיות מסוכנות יותר

אספירין יכול להציל חיים. כתבות רבות בעיתונות הכתובה ובאינטרנט מספרות לנו שלעיסת כדור אספירין בדקות הראשונות של אוטם שריר הלב (התקף לב) עשויה להקטין את הנזק לשריר הלב ואפילו לעצור את ההתקף. נטילה יומית של של אספירין במינון קטן (75-100 מ"ג ליום) מפחיתה את הסיכון לאוטם חוזר בקרב אנשים שכבר עברו אוטם של שריר הלב. עובדות אלו, אשר נכונות כשלעצמן, תרמו לתפיסה לפיה מומלץ לכל אדם מעל גיל 50 ליטול אספירין על בסיס יומי על מנת למנוע התקפי לב. האמנם?

למה נעלם האספירין מהמדף?

אספירין הוא השם המסחרי של חומצה אצטילסליצילית, שהוכנס לשימוש על ידי חברת באייר הגרמנית בתחילת המאה ה-20. קיימת מחלוקת לגבי ממציא התרופה: הגרסה הרשמית של חברת באייר נותנת את הקרדיט לכימאי הגרמני פליקס הופמן, שפיתח את התרופה בניסיון למצוא פתרון לכאבי השיגרון של אביו. אולם, יש הטוענים שהתרופה התגלתה לראשונה על ידי הכימאי היהודי ארתור אייכנגרין, אשר נשלח למחנה ריכוז עם עליית הנאצים לשלטון, בעוד שתפקידו של הופמן הסתכם בייצור החומר ובשיווקו. 

בתחילת דרכו, שימש האספירין בעיקר לשיכוך כאבים, הורדת חום והפחתת דלקת ברקמות. שימושים אילו דרשו מינונים גבוהים יחסית, שגרמו לתופעות לוואי במערכת העיכול, כמו דלקת ברירית הקיבה, כיבים בתריסריון ודימום. אצל ילדים שקיבלו אספירין להפחתת חום במהלך זיהומים ויראליים נצפה סיבוך מסכן חיים שנקרא תסמונת ריי. עם הזמן פותחו תרופות בטוחות יותר להפחתת חום, כאב ודלקת, והשימוש באספירין לצורך זה פחת משמעותית.

מה לאספירין ולמחלות לב?

השימוש באספירין חזר לאופנה כאשר התגלה כי במינון קטן מזה הנדרש להפחתת כאבים וחום, התרופה מעכבת את היכולת של טסיות הדם להיצמד וליצור קרישי דם. לקרישי דם תפקיד מכריע בתהליך בו נוצר אוטם בשריר הלב ולמחלות אחרות בעורקי הדם, כמו שבץ מוחי וחסימה של כלי הדם ברגליים. 

השלבים הראשונים של חסימות בעורקים מאופיינים על ידי תהליך המכונה טרשת עורקים: רבדים (פלאקים) נוצרים על דפנות העורק כתוצאה מחדירת חלקיקי כולסטרול "רע" (LDL) והצטברותם על הדופן. רבדים טרשתיים קטנים קיימים אצל אנשים רבים, בעיקר בגלל גורמים כמו עישון, סוכרת, לחץ דם גבוה, רמות כולסטרול גבוהות בדם או נטייה גנטית לטרשת עורקים, אך לא גורמים לנזק. אוטם שריר הלב (כמו גם שבץ מוחי) נגרם כאשר נוצר קרע בדופן הרובד הטרשתי, הגורם לטסיות הדם להיצמד בצברים לדופן הקרוע וליצור קריש דם שעלול לחסום את חלל העורק. אספירין מונע את ייצורם של חומרים מסוימים בעלי תפקיד חשוב בתהליך ההיצמדות של הטסיות.

למי אספירין יעיל במיוחד במניעת התקף לב?

יעילותו המניעתית של אספירין נמדדת במספר מקרי התחלואה והתמותה שהטיפול מונע בהשוואה למספר המטופלים שמפתחים תופעות לוואי משמעותיות, כגון דמם במערכת העיכול ודמם למוח. טיפול קבוע באספירין מפחית את שיעור התקפי הלב בכחמישית (20%). מכיוון שהסיכון להתקף לב גבוה מאד באנשים שכבר עברו אירוע לבבי, כגון התקף לב ו/או צינתור עם השתלת תומכון, מספר האירועים שיימנעו על ידי הטיפול גבוה לאין ערוך מהנזק הצפוי. מאידך, באנשים בריאים הנמצאים בסיכון יחסית נמוך לעבור אירוע לבבי עתידי היחס בין תועלת לסיכון קטן, ויש לטפל בכ- 1,500 אנשים על מנת למנוע אירוע לב אחד.  

מובן שלא ניתן להתייחס אל כל האנשים ה"בריאים" כמקשה אחת. הסיכון לאירוע לבבי עולה ככל שמספר גורמי הסיכון לתחלואה עולה. לכן, התועלת שבנטילת אספירין גבוהה יותר אצל אנשים עם גורמי סיכון כגון עישון, יתר לחץ דם ובעיות בשומני הדם. מאידך, נמצאה יעילות מופחתת של אספירין אצל נשים וחולי סוכרת. מחקרים מסוימים מצאו שאצל נשים האספירין מפחית סיכון לשבץ מוחי אך לא לאוטם שריר הלב, אם כי ממצא זה לא נמצא במחקרים אחרים.

סטטינים או אספירין?

חשוב להדגיש, שרוב מחקרי האספירין בוצעו בתקופה בה עדיין לא ניתן טיפול המוני בסטטינים (תרופות להורדת רמות הכולסטרול). בעידן הנוכחי, שבו ניתנים סטטינים בשיעור גבוה לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, במסגרת מניעה ראשונית, ייתכן שההשפעה המיטיבה של אספירין היא אפילו קטנה יותר. 

צריך להבין את ההבדל בין טיפול בסטטינים לטיפול באספירין: הסטטינים מונעים את היווצרות טרשת העורקים ואת התקדמותה, ותופעות הלוואי שלהם (בעיקר כאבי שרירים) מטרידות אך בדרך כלל לא מסוכנות. לכן הגיוני להתחיל את הטיפול בהם עוד לפני קיום המחלה. אספירין, לעומת זאת, מונע רק את השלב הסופי של התהליך, בדרך כלל כאשר טרשת העורקים כבר מבוססת ותופעות הלוואי הפוטנציאליות עלולות להיות מסכנות חיים. 

אז למי כדאי לקחת אספירין נגד התקף לב?

טיפול זה מומלץ לכל אדם אשר עבר כבר אירוע לבבי או שבץ איסכמי (שנוצר מחוסר אספקת דם) במוח, או אם התגלתה אצלו טרשת עורקים באמצעי הדמיה כלשהם. אצל אדם שלא סובל ממחלות אלו, מומלץ לחשב את את הסיכון הסטטיסטי לעבור אירוע לבבי בעתיד. ניתן לבקש מרופא המשפחה להעריך סיכון זה.

אם הסיכון המחושב הוא מעל 15% לעשר שנים, רצוי להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי כדאיות הטיפול. אצל רוב האוכלוסייה הסיכון נמוך מערך זה וכדאיות הטיפול נתונה בספק. לדוגמה, אצל גבר בן 55 עם סוכרת, יתר לחץ דם ועישון הסיכון לאירוע לבבי הינו מעל 30% ל- 10 שנים והטיפול באספירין מוצדק. לעומת זאת, עבור אשה בת 60 שאינה מעשנת או סובלת מסוכרת, אפילו אם רמות הכולסטרול שלה גבוהות מעט, הסיכון להתקף לב יהיה לרוב נמוך מ- 3% ולכן מספר המקרים שיימנעו על ידי טיפול באספירין יהיה דומה למספר המטופלות שיפתחו תופעות לוואי. 

הסיכון לאירוע לבבי עולה ככל שמספר גורמי הסיכון לתחלואה עולה. לכן, התועלת שבנטילת אספירין גבוהה יותר אצל אנשים עם גורמי סיכון כגון עישון, יתר לחץ דם ובעיות בשומני הדם. סטטינים מונעים את היווצרות טרשת העורקים ואת התקדמותה, ותופעות הלוואי שלהם מטרידות אך בדרך כלל לא מסוכנות. לכן, הגיוני להתחיל את הטיפול בהם עוד לפני קיום המחלה. אספירין, לעומת זאת, מונע רק את השלב הסופי של התהליך.