יחסים: כיצד מתמודדים עם יציאה לגמלאות?

מחקר חדש טוען שקיים קשר בין יציאה לפנסיה של גברים לבין תחושת סטרס ודיכאון אצל בנות הזוג. המחקר בו לקחו חלק חוקרים מאוניברסיטת Padova, ראיין בין השנים 2008-2013 840 נשים יפניות בגילאי הפרישה. המחקר מצא שפרישתו של הבעל מהעבודה והזמן המשותף ביחד לא סיפקו חוויה חיובית לחלק גדול מהנשים אלא דווקא להיפך - גרמו למתח נפשי ואף לדיכאון

מקרים רבים בעלי מאפיינים דומים

בשנים האחרונות מופיעים יותר ויותר מקרים בהם נשים מבוגרות מפתחות תסמינים של דיכאון לאחר יציאתו לפנסיה של הבעל. בהתחלה, מופיע בעיקר לחץ נפשי הכולל ויכוחים רבים וקושי להסתגל למצב החדש, ומאוחר יותר אף יכולים להופיע תסמינים של דיכאון הכוללים הפרעות שינה ואכילה, חוסר רצון או יכולת ליהנות ומצב רוח רע מאוד. בחלק מהמקרים אף נדרשת התערבות רפואית הכוללת טיפול תרופתי או טיפולים פסיכולוגיים שונים על מנת להתמודד בהצלחה עם המצב.

לדעת רבים, תקופת הפרישה אמורה להיות אחת התקופות היפות בחיים, בה בני הזוג סוף סוף יכולים ליהנות אחד מהשני ללא התחייבות אחרת כמו עבודה וילדים. בתקופה זו, פנסיונרים רבים מבלים בטיולים ברחבי העולם, משתתפים בחוגים שונים, נהנים מתחביבים חדשים ומקדישים זמן רב למשפחה ולנכדים.

עם זאת, חוקרים גילו שהשינוי הקיצוני הזה מחיי העבודה לחיי הפרישה יכול לגרום דווקא למתח נפשי אדיר ולקשיי הסתגלות משמעותיים. מכיוון שבמקרים רבים הבעל פורש מספר שנים לאחר אישתו, יציאתו לפנסיה מלווה לא פעם בהפרת האיזון הביתי ובקשיי הסתגלות רבים דווקא מצד בת הזוג. המצב הזה, אשר קיבל את הכינוי תסמונת "הבעל הפורש" יכול לגרום לקשיים רבים לשני בני הזוג ולהפוך את חודשי הפנסיה הראשונים ללא פשוטים.

קושי רב יותר כאשר הנשים עובדות

החוקרים גילו שפרישת הבעל משפיעה יותר על נשים אשר עדיין עובדות. מקרים אלה, הכוללים בעיקר אנשי צבא, שוטרים, כבאים או מורים, אשר פורשים בגיל צעיר יותר, גורמים לנשים למעמסה רבה יותר ולקושי רב בחיי היום יום. במקרים אלה, הנשים קורסות תחת העומס מכיוון שמלבד עבודתן היום יומית, עליהן לטפל גם בבעל ובדרישותיו השונות, מה שמקשה עליהן עוד יותר. 

מצב שבהחלט ניתן להימנע ממנו

תסמונת "הבעל הפורש", והפרעות אחרות בגיל הפרישה יכולים להימנע על ידי תכנון נכון של סיום העבודה והחודשים הראשונים של הפנסיה. קיימות מספר המלצות אשר יכולות להקל על ההתמודדות עם הפרישה: 

מומלץ לעזוב את העבודה בהדרגה - אין ספק שיציאה פתאומית לחופש מוחלט לאחר עשרות שנים של עבודה יכולה להיות קשה לשני בני הזוג, ועל כן מומלץ לפרוש בהדרגה, תוך צמצום היקף המשרה לקראת הפרישה לפנסיה. במקרים בהם הדבר אינו מומלץ מבחינה כלכלית, ניתן להקדיש את השנה הראשונה לאחר הפרישה הרשמית לעבודה של יום-יומיים בשבוע, ובהמשך לפרוש באופן מוחלט.

תכנון זוגי - אם ניתן, כדאי לתכנן את פרישת שני בני הזוג כך שתהיה ביחד. בדרך זו, חווית הפרישה תהיה משותפת לשני הצדדים ולכן פחות טראומטית, ועל כן הסיכוי להפרעת הסתגלות כמו תסמונת ה"בעל הפורש" נמוך יותר.

תכנון חודשי הפרישה הראשונים - מומלץ מאוד לתכנן תעסוקה ופעילויות שונות לחודשי הפרישה הראשונים עוד לפני היציאה לפנסיה. ניתן לצאת לטיול גדול, לקבוע ימים קבועים בהם עוזרים עם הנכדים, להצטרף לחוגים או לקבוצות שונות וכו'. ברור לכולם ששהייה בבית לאחר תעסוקה של שנים אינה פשוטה ואינה בריאה, ועל כן מומלץ לתכנן את חיי היום יום ולמלא אותם בפעילויות קבועות אשר יסייעו לפתח שגרה בריאה ומהנה.

התייעצות עם איש מקצוע - במידה וחודשי הפרישה הראשונים אינם מתנהלים כצפוי, מומלץ מאוד להתייעץ עם איש מקצוע אשר יוכל למצוא פתרונות לנושא. לעתים, יהיה מדובר בהפרעת הסתגלות חולפת, ותוך מספר חודשים ניתן יהיה להתחיל ליהנות מהפרישה, אך במקרים אחרים ייתכן ומדובר במצב נפשי לא פשוט אשר דורש טיפול מקיף. בכל מקרה, לא מומלץ להזניח את הנושא וכדאי לדעת שכיום ניתן לפנות לאנשי מקצוע רבים אשר יסייעו להתמודד עם המצב החדש.