כיצד מתח משפיע על הגוף שלנו?
רוב הזמן נמצא גופנו במתח מסיבה כלשהי ואנו חיים במצב של מתח כרוני מבלי לשים לב. אך איזו השפעה פיזית יש למתח נפשי על כל גופנו ועד כמה חשוב ללמוד לשלוט בו?
חיי היומיום שלנו מלאי מתח. למעשה רוב הזמן נמצא גופנו במתח מסיבה כלשהי ואנו חיים במצב של מתח כרוני מבלי לשים לב. אך איזו השפעה פיזית יש למתח נפשי על כל גופנו ועד כמה חשוב ללמוד לשלוט בו?
מרגישים פרפרים בבטן? מועקה בבית החזה? צוואר תפוס? כל אלה עשויים להיות תופעות פיזיולוגיות למתח נפשי שאתם שרויים בו. למתח יש השלכות נרחבות על בריאותנו, בטווח הקצר והארוך. כיצד הוא משפיע עלינו? קחו נשימה עמוקה, תירגעו, וקראו בעיון את הכתבה שלפניכם.
מערכת שרירי השלד
השרירים מתכווצים. מערכת שרירי השלד
כאשר הגוף לחוץ השרירים מתכווצים. מתח בשרירים הוא תגובה רפלקסיבית למצב של לחץ – זו דרכו של הגוף להגן על עצמו מפציעות וכאב. כאשר הלחץ הוא פתאומי, השרירים מתכווצים בבת אחת ומשתחררים כאשר הלחץ עובר. כשהלחץ הוא כרוני השרירים בגוף נמצאים במצב הגנתי לאורך זמן, דבר אשר עשוי לגרום לתגובות שונות בגוף ואף להפרעות הקשורות בלחץ. לדוגמא, מיגרנות וכאבי ראש הנובעים ממתח מקושרים למתח שרירי באזור הכתפיים, הצוואר והראש.
מיליוני אנשים סובלים מכאבים שנובעים מהפרעות הנגרמות במערכת השרירים, דרך הטיפול בבעיות אלה תקבע את מהירות ההחלמה. אנשים לחוצים, שמעדיפים לא להשתמש בשרירים בפעילות גופנית כלשהי, מעודדים בעיות כרוניות ואילו אלה המעדיפים להתמיד בפעילות מתונה בפיקוח רפואי יחלימו בצורה מהירה יותר, אך בשני המקרים, טיפול המתייחס לרמות הלחץ בגוף וטכניקות הירגעות יעזרו להוריד את רמות המתח בשריר, יעודדו הרגשה טובה ויתרמו להחלמה מהירה יותר.
מערכת הנשימה
משפיע על כמות החמצן. מערכת נשימה
לחץ עלול לגרום לקשיי נשימה. לרוב האנשים לא תהיה זו בעיה, אך לאנשים עם אסטמה או מחלת ריאות כמו נפחת (אמפיזמה) יהיה קשה לקבל את כמות החמצן לה הם זקוקים. מחקרים מראים כי מצבי לחץ חמורים, כגון מוות של אדם קרוב, עלולים להיות טריגר להתקף אסטמה חמור.
בנוסף, לחץ עלול לגרום לנשימה מהירה או להיפרוונטילציה שעלולות לגרום להתקף פניקה. עבודה עם פסיכולוג כדי ללמוד לפתח טכניקות הרגעה ונשימה יכולה לעזור.
מערכת הלב וכלי הדם
התכווצות חזקה יותר של שריר הלב. מערכת הלב וכלי הדם
כלי הדם והלב עובדים יחד כדי לספק חמצן ואנרגיה לאיברי הגוף. פעילותם משתנה בהתאמה כתגובה לרמות לחץ בגוף. לחץ פתאומי בגוף גורם לעלייה בקצב הלב, להתכווצות חזקה יותר של שריר הלב ולעלייה בכמות הורמוני הלחץ בלב – אדרנלין, נוראדרנלין וקורטיזול – המשמשים כשליחים המאפשרים מטלות אלה.
בנוסף, כלי הדם המובילים את הדם לשרירים המרכזיים בגוף מתרחבים, מאפשרים זרימת דם גדולה יותר ומעלים את לחץ הדם. זו התגובה הידועה הנקראת "הילחם או ברח" (fight or flight). לאחר שהלחץ הפתאומי חולף, חוזר הגוף למצבו הרגיל.
כאשר הגוף נמצא במצב לחץ לאורך זמן עלולות להיווצר בעיות בלב ובכלי הדם. העלייה החוזרת ונשנית בקצב הלב, בלחץ הדם ובהורמוני הלחץ עלולות לגרום ללחץ דם גבוה, להתקף לב או לשבץ. לחץ כרוני עלול לגרום לדלקות בכלי הדם, בייחוד בעורק הכלילי, וזו אחת הדרכים המובילות לחץ להתקף לב. נראה גם שתגובתו של אדם ללחץ משפיעה על רמות הכולסטרול בגוף שלו. בנוסף, לחץ משפיע על נשים בגילאים שונים בצורה שונה. נשים הנמצאות לפני גיל המעבר מגיבות טוב יותר ללחץ בגלל רמות האסטרוגן בגופן לעומת נשים הנמצאות לאחר גיל המעבר, כשרמות האסטרוגן בגופן נמצאות בירידה.
המערכת האנדוקרינית
מסמן ייצור מוגבר של הורמוני לחץ. היפותלמוסכשהגוף נמצא במצב לחץ, מסמל ההיפותלמוס למערכת העצבים ולבלוטת יותרת המוח להתחיל לייצר הורמוני לחץ (אפינפרין וקורטיזול) כדי לאפשר לגוף לברוח מהסכנה.
כשהורמוני הלחץ מופרשים הכבד מתחיל לייצר גלוקוז כדי להעלות את רמות הסוכר בדם, דבר אשר נותן אנרגיה לגוף כדי שיוכל "להילחם או לברוח" במקרה חירום. במידה ואין שימוש בסוכרים אלה הגוף יודע לספוג אותם ולייצר אותם שוב כשהלחץ חוזר. אצל אנשים הרגישים או מועדים לסוכרת מסוג 2 מצב זה יכול להיות בעייתי אם גופם לא ידע איך לספוג את רמות הסוכר. מחקרים מלמדים כי אנשים שלומדים איך לשלוט ברמות הלחץ שלהם יכולים לשלוט על רמות הסוכר בגופם כמעט כמו שתרופות יכולות.
מערכת העיכול
"פרפרים בבטן". הדמייה של מערכת העיכולבזמן לחץ הרגלי האכילה עלולים להשתנות, אנשים אוכלים יותר או פחות מהרגיל, שותים אלכוהול או מעשנים יותר. כל אלה עלולים לגרום לצרבות ולרפלוקס קיבתי ושטי. גם מערכת העיכול הופכת לרגישה יותר ותחושת הקאה עלולה להופיע, תחושה של "פרפרים בבטן" ואף כאב. לחץ כרוני עלול לגרום לכאבי בטן ואף לאולקוס. בנוסף, הלחץ משפיע על העיכול, הוא עשוי להיות מהיר יותר או איטי יותר ובתגובה אדם עלול לסבול משלשולים או מעצירויות.
מערכת העצבים
מכינה את הגוף למצב חירום. מערכת העצביםמערכת העצבים מחולקת לכמה מחלקות, החלק במערכת העצבים המגיב ללחץ ומופעל באופן בלתי רצוני נקרא מערכת העצבים הסימפתטית (SNS). חלק זה במוח מכין את הגוף מבחינת הפרשת הורמוני לחץ, הכנת השרירים, כלי הדם והלב למצב חירום. כאשר מצב החירום עובר המערכת מפסיקה את פעולתה וקיימת חזרה למצב רגיל. במצב של מתח כרוני המערכת מכינה שוב ושוב את הגוף למצב חירום ודבר זה גובה את המחיר מהגוף ששוב ושוב נדרש להכין את כל המערכות למצב חירום.
מערכת הרבייה הגברית
דלקות ואין אונות. מערכת הרבייה בגבריםמערכת העצבים הסימפתטית האחראית על מצבי החירום גורמת לערנות מוגברת אצל גברים. הלחץ גורם להפרשת קורטיזול כדי להעלות את לחץ הדם ורמות גבוהות של קורטיזול עלולות להשפיע על האיזון הביוכימי בגוף ועל מערכת הרבייה של הגבר. לחץ כרוני עלול להשפיע על ייצור הטסטוסטרון, ייצור זרע ואף לגרום לאין אונות. בנוסף, לחץ עלול לפגוע במערכת החיסונית בגוף, אצל גברים הדבר עלול לגרום לדלקות באשכים, בפרוסטטה או בשופכה דבר שעלול להשפיע על פריון הגבר.
מערכת הרבייה הנשית
לחץ משפיע על המחזור והתשוקה המינית. מערכת הרבייה הנשיתלחץ עלול להשפיע על מחזור הנשים שעלול להפסיק, להפוך ללא סדיר, לארוך יותר או לבעל סימפטומים חזקים יותר.
ככל שנשים מתבגרות ומתקרבות לגיל המעבר רמות ההורמונים בגוף משתנות. שינויים אלה עלולים לגרום לחרדה, לשינויי מצב רוח, לגלי חום ולהרגשת מצוקה. גיל המעבר יכול להיות מלחיץ כשלעצמו, אם מתווסף עליו לחץ כרוני הסימפטומים של גיל המעבר עלולים להתחזק ולהפוך לקשים יותר.
גם התשוקה המינית מושפעת כתוצאה מלחץ, לחץ כרוני עלול להוריד את התשוקה המינית, במיוחד כאשר האישה צריכה לדאוג לכל כך הרבה אספקטים שונים בחייה כמו משפחה, קריירה, פיננסים ותחומים רבים אחרים.
מתח משפיע על כל מערכת בגוף שלנו, למדו לשלוט על הלחץ בחייכם ותחיו חיים בריאים וארוכים יותר.