דיכאון: מתי העצבות שלכם דורשת טיפול

"זוהי שקיעתה של הזריחה", שר פעם פורטיס, ומי שחש בדיכאון, יכול להבין על מה הוא מדבר. אובדן הנאה, מצב רוח ירוד וחוסר משמעות לחיים הם רק חלק מהתסמינים המאפיינים דיכאון. לדברי ז'אנה פורת, פסיכולוגית קלינית ומטפלת במרפאת מצבי רוח בבית החולים "שניידר", כ-15% מהאוכלוסייה יחוו דיכאון או תקופה דיכאונית במהלך חייהם, כאשר נשים סובלות מדיכאון פי שניים מאשר הגברים.

קראו עוד: 6 מזונות שיהפכו אתכם לשמחים יותר

מה ההבדל בין דיכאון לסתם עצבות?

"צער וכאב הם רגשות נורמליים אצל אדם שעובר תקופה קשה. לכן, אם הדיכאון חולף תוך זמן קצר סביר להניח שלא מדובר בדיכאון קליני", קובעת פורת. "בשונה ממצב רוח ירוד, שלרוב נובע כתוצאה מנסיבות סביבתיות ונעלם תוך מספר ימים, הדיכאון נמשך למעלה משבועיים ועשוי להתבטא בתסמינים כגון הערכה עצמית נמוכה ואובדן הנאה או עניין בדברים שעניינו אתכם קודם לכן".

הדיכאון בא לידי ביטוי במספר מישורים:

במישור הפיזיולוגי: פגיעה בשינה (הכוונה היא בדרך כלל להפרעות בשינה, ולעתים גם תיתכן שינת יתר), חוסר תאבון או יתר תאבון וחולשה.

במישור הרגשי: תחושה של עצב, ייאוש, חוסר משמעות, חוסר הנאה או נטייה לעיסוק יתר במחשבות על האופי והמעשים.

במישור הקוגניטיבי: תסמינים המאפיינים שינוי מחשבתי, כגון חשיבה פסימית (פירוש המציאות כשחורה), חשיבה שלילית, מחשבות אובדניות, חוסר תכלית בחיים, ירידה בריכוז ופגיעה בזיכרון. בנוסף, אצל מבוגרים עשויה להופיע איטיות מחשבתית.

לדברי פורת אצל אנשים מדוכאים ניתן להבחין לעתים בנטייה לעיוותים תפיסתיים ומחשבתיים ("הטיות חשיבה"). "הכוונה היא שאותם אנשים רואים את המציאות באופן שאינו רציונלי", היא מסבירה. "כך, למשל, רואה המדוכא את החיים ב'שחור ולבן' או בצורה קטסטרופלית, כלומר הוא מפרש עניין כגרוע יותר ממה שהוא באמת".

ביטוי נוסף לדיכאון ניתן לראות במישור התפקודי. "קיימת ירידה בתפקוד היומיומי של הסובל מדיכאון, כתוצאה מהשפעתן של אותן תופעות האופייניות לדיכאון", מסביר ד"ר מיכאל קרסנושטיין , פסיכיאטר בכיר ומנהל המחלקה לגרייה מגנטית מוחית באיכילוב.

מדוע אנחנו סובלים מדיכאון?

"הדיכאון נובע משילוב של גנטיקה, כלומר מרכיב מולד שמייצר רגישות של אדם ללקות בדיכאון, וכן בשל סיבות סביבתיות, כגון מוות, פיטורין או חוויות טראומטיות", אומרת פורת.

"בנוסף באותם מרכיב גנטי, שקשה לנו לשים עליו את האצבע, ולגורמים הסביבתיים ידוע לנו כי ישנם גם גורמים ביולוגיים אחרים, כמו רקע הורמונלי לדוגמה", מוסיף קרסנושטיין. "הסיבה לכך אינה ברורה לחלוטין, ובחלק מהמקרים סיבה חיצונית עלולה לעורר את התחושות הללו".

קראו עוד: מדינה בהדחקה: איך דווקא הישראלים אופטימיים יותר?

כיצד ניתן לטפל בדיכאון? ישנם כיום מספר אפשרויות העומדות בפני החולים:

1.  טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קלאסי (CBT)

"מטרת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הקלאסי היא להראות למטופל מדוע המחשבות שלו אינן נובעות ממציאות אובייקטיבית, אלא מ'עיוותי המחשבה' שלו", מסבירה פורת. "במהלך הטיפול המטפל עובד על מחשבותיו ואמונותיו אלו, כגון מחשבות של 'אני לא שווה כלום', ולכן סביר להניח שבמהלך הטיפול ייבדק הבסיס למחשבות אלה.

"בנוסף המטפל יעזור למטופל להתמודד עם הפחד שלו מפני סיטואציות מלחיצות ויחשוף אותו להתמודדות עמן, במטרה שיוכל להיווכח שהוא מסוגל להתמודד עמן. במקביל יכוון המטפל את המטופל להמשך חיי שגרה רגילים, למרות התחושות הקשות, על מנת שלא יכנס ל'מעגל קסמים' שקשה מאוד לצאת ממנו, כאשר המטופל עוצר את חייו ושרוי בתוך מחשבותיו".

2. טכניקות פסיכולוגיות חדשות המבוססות על המונח "קבלה"

זהו סוג חדש של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שעוסק ב"קבלת המחשבות" (במקום הפרחתן והתנגדות להן). כלומר, במקרה שהמטופל חש עצב, תודגש הלגיטימציה והנורמטיביות לתחושה זו.

"ככל שאנחנו מקבלים רגשות שליליים כחלק מהחיים וכחוויה לגיטימית וטבעית וממעטים להתעסק ולנסות לשלוט או להבין את מקורן של התחושות הללו, כך יפחת הדיכאון", מסבירה פורת. "המונח החשוב בהקשר זה הינו המיינדפולנס (mindfulness), כשהכוונה היא להתבוננות סקרנית ולא שיפוטית ב'כאן ועכשיו', מבלי לנסות לשנות או לשלוט בחוויה. כלומר, במקום להתעסק בעבר (איפה טעיתי, למה לא פעלתי אחרת וכו') או בעתיד (אני בחיים לא אצליח, אין שום סיכוי להתקדם בעבודה וכו'), המטופל מונחה להתייחס רק לחוויה הנוכחית ולתרגל קבלה שלה.

"במהלך הטיפול, מנסים להציב את המחשבות, באופן מטאפורי, מול עיני המטופל, ובמקום שהוא יתבונן דרכן על העולם, הוא עוצר ומביט בהן מהצד. המסקנה המתבקשת היא שמחשבה היא רק מחשבה, ולא המציאות בהכרח. לכן אפשר להאמין שהיא נכונה או לבחור להאמין שלא".

3. טיפול תרופתי

הטיפול בכדורים הוא אחד הנפוצים שקיימים כיום, אך לדברי ד"ר קרסנושטיין טיפול תרופתי מוצלח אינו עומד בפני עצמו, אלא משלב גם טיפול פסיכולוגי, טיפול סוציאלי (סדר יום, תעסוקה, מערכת תמיכה, חיי חברה, משפחה וכו') וטיפול גופני (טיפול בבעיות גופניות והמלצה לפעילות גופנית).

בנוסף, מציין ד"ר קרסנושטיין, ישנם מטופלים שכלל אינם מגיבים לטיפול התרופתי, מה שמעלה עוד יותר את חשיבות הטיפול המשולב. "כשליש מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול תרופתי, ולעתים גם לוקח זמן עד שמוצאים את המרשם המתאים או שעובר זמן יקר עד שהתרופה מתחילה להשפיע. לכן ההמלצה היא לקבל טיפול משולב, על מנת לא להחמיר את מצב הדיכאון".

-כמו לכל טיפול תרופתי, גם לכדורים נוגדי דיכאון יש תופעות לוואי. מהן?

"בין תופעות הלוואי של נוגדי הדיכאון נראה השמנה, עלייה בתאבון, הפרעות בתנועה ופגיעה בתפקוד מיני", מסביר ד"ר קרסנושטיין. "באופן כללי, התרופות החדשות גורמות לפחות תופעות לוואי מאלה שקדמו להן, אך עדיין ישנן תופעות לוואי. בנוסף, נשים בהריון מוגבלות מבחינת השימוש בתרופות פסיכיאטריות, ולא מומלץ שיעשו שימוש בנוגדי דיכאון, אך ישנם גם מקרים יוצאים מן הכלל".

-האם, לדעתך, היד קלה מדי על ההדק בכל הקשור למרשם כדורים נגד דיכאון?

"אני מאמין שכן", אומר קרסנושטיין. "בשל העובדה שהתרופות החדשות גורמות לפחות תופעות לוואי, יש נטייה לרשום אותן אפילו במקרים של דיכאון קל. יש מקרים שבהם זה מוצדק, אך לעתים המרשם ניתן ביתר קלות. כך, למשל כאשר המטופל מגיע לרופא המשפחה, המוסמך לרשום תרופות אנטי דיכאוניות אך אין לו את הידע המורחב שיש לפסיכיאטר בנושא, הוא לרוב ייקבל מרשם לכדורים נוגדי דיכאון, אך ייתכן שפסיכיאטר לא בהכרח היה ממהר להמליץ על כדורים במקרה דומה. 

קראו עוד: ציפרלקס תרופה לטיפול בחרדות ודיכאון

4. גרייה מגנטית

טיפול בגרייה מגנטית מתאים בעיקר למקרים קשים של דיכאון, כאלו שבהם הטיפול התרופתי לא נמצא כיעיל. "הנתונים מראים כי הטיפול בגרייה מגנטית משיג עד כ-70% שיפור בתחושת הדיכאון  בקרב מטופלים שבהם הטיפול התרופתי לא היה יעיל", אומר קרסנושטיין. "בנוסף, טיפול זה יעיל במקרים של נשים מניקות, שעבורן קשה להתאים טיפול תרופתי מחשש לפגיעה בתינוק, ולאנשים מבוגרים הנוטלים תרופות באופן קבוע, ששילובן עם טיפול תרופתי פסיכיאטרי אינו אפשרי".

-כיצד מתבצע הטיפול?

"בשלב הראשון יידרש המטופל להגיע לטיפול בן חצי שעה בכל יום במשך ארבעה שבועות", מסביר קרסנושטיין. "הטיפול אינו דורש הרדמה או הכנה מיוחדת. הטיפול מתבצע לאחר שנבחנו הפרמטרים האישיים של המטופל, לפיהם נבחרת עוצמת הטיפול, שבמהלכו חובש המטופל קסדה, שבתוכה נמצא סליל אלקטרו מגנטי, המגרה אזור מסוים בתוך המוח ומשפיע עליו".

-האם הטיפול כרוך בתופעות לוואי?

"ייתכנו תופעות כגון תנועות בלתי רצוניות של הגוף, העשויות להתרחש רק במהלך הטיפול וסביר שיפסקו מיד לאחריו", מסביר קרסנושטיין. "לעתים יחוש המטופל כאב ראש קל. הטיפול אינו נעים אך אינו כואב ובמהלכו מורגש זרם קל".

-למי הטיפול אינו מתאים?

"הטיפול אינו מתאים לנשים בהריון, למטופלים שעברו ניתוח ראש שכלל השתלת ברזלים מעל לקו האף או לאנשים עם קוצבי לב".

בן הזוג שלכם סובל מדיכאון? כך תפעלו

פעמים רבות הראשונים לזהות כי אדם סובל מדיכאון הם בן או בת הזוג שלו. אך גם החשד כי זהו המצב אינו מספיק, וחשוב לדעת כיצד לגשת אליו בכדי לסייע לו להשיג טיפול. המטפלת הזוגית שלי פרופר-רוזן, (עו"ס MA) מסבירה כיצד עליכם לפנות אליו.

זמן שיחה: קיימו את השיחה בזמן נוח ולא לחוץ. נסו לדבר ברגישות ובעדינות על השינויים אליהם שמתם לב (בכי, הסתגרות בן הזוג) במטרה להציע את עזרתכם.

היו קשובים: חשוב שהם ידעו שאתם שם לצידם, תומכים ואוהבים. מאידך, דעו לכבד את בקשותיהם ונסו לא לקבל את המצב באופן אישי, ואם הם לא מעוניינים בשיחה על המצב נסו להבין זאת. חשוב שידעו שאתם נמצאים שם עבורם כשכן ירצו לדבר.

דאגו גם לעצמכם: קחו בחשבון שזו תקופה לא פשוטה, וכי סביר להניח שלא תקבלו מהקשר את מה שהתרגלתם לקבל עד כה. מאחר שמדובר במחלה לכל דבר, תצטרכו להיאזר בסבלנות והבנה. כדאי שתבנו גם לעצמכם מערך חברים תומך, שיהיה עבורכם אוזן קשבת, והיעזרו בעצמכם באיש מקצוע אם תרגישו צורך בכך.

אל תהפכו למטפלים שלהם: אל תנסו להיכנס למקום המטפלים, משום שאתם עלולים להפסיד  תפקיד אחר לא פחות חשוב ונחוץ לאדם שסובל מדיכאון - והוא להיות הפרטנר שלהם.

שמרו על חיי שגרה: לצד היכולת שלכם לתמוך בהם ולהיות שם עבורם, המשיכו גם לשמור על עצמכם ועל חייכם וזאת על מנת לא "להישאב" לדיכאון. כך גם תביאו את ה"בחוץ" למקום החשוך של הדיכאון וייתכן שתוכלו לעזור.

גשו בעצמכם לטיפול: כאשר בן הזוג נמצא במצב של הדחקה או חוסר יכולת להבין, כשישנה התמודדות עם משבר לא פשוט וגם כאשר הוא מבין שמשהו עובר אליו, ההמלצה החד משמעית היא ללכת לטיפול בעצמכם. זה יעזור לכם להתמודד עם הקושי – וגם לעזור לו בצורה טובה יותר.

הבינו שדברים עשויים להשתנות מהבחינה המינית: גם אם אתם ביחד כבר תקופה ארוכה, המצב בין הסדינים עשוי להשתנות בעקבות המחלה. הציפיות לקיום יחסים מין כמו כבעבר, או בכלל, לעתים לא ריאליות כשאחד מבני הזוג סובל מדיכאון. חשוב להיות גלויים ולדבר על החששות והשינויים, ובמקרה של קושי לפנות למטפל זוגי ומיני.