רגע לפני הניתוח: כך תדעו אם אתם זקוקים לחוות דעת שנייה

דמיינו את המקרה הבא: גבר בריא חוגג 50 וניגש לרופא המשפחה כדי לעבור את הבדיקות השנתיות. הרופא מחמיא לו על מצבו הבריאותי התקין, אך כשהוא מבין שיש היסטוריה משפחתית של גידולים ממאירים הוא שולח אותו לבצע שלל בדיקות דם ובדיקת אולטרסאונד בקופת החולים. תוצאות הבדיקות מעלות חשד קל לגידול בלבלב, ומיודענו, שכבר חגג 50 במסיבה גדולה, נשלח לשתי בדיקות נוספות: קולונוסקופיה ו-CT בטן - כדי לשלול את הגידול. 

קראו עוד: חוות דעת שנייה: למה היא חשובה - ואיך תדעו שאתם זקוקים לה

המטופל ההמום מתחיל לדון עם הרופא שלו על סוגיית הגידול בלבלב ועל סיכויי הריפוי ממנו. בזמן ההמתנה מורטת העצבים לפענוח בדיקת ה-CT, המטופל מהפסקה הראשונה מתחיל להרהר באפשרות הכירורגית המאיימת - ניתוח להסרת הגידול. 

כשהרדיולוג מפענח לא נכון את הבדיקה

האם יש סיכוי שהרדיולוג שפענח את הבדיקה טעה? האם כדאי לאותו מטופל לגשת ולבקש חוות דעת שנייה? וחשוב לא פחות - האם הביטוח יכסה את העלות של חוות הדעת השנייה?

לצערנו אין נתונים סטטיסטיים לגבי מספר הפעמים שמטופלים פונים לקבלת חוות דעת שנייה, אך בקהילת הרופאים מניחים שפנייה לייעוץ של רופא שני אינה רווחת, בפרט כשמדובר בבדיקות דימות כגון אולטרסאונד, CT או MRI. רוב החולים אינם מודעים לחשיבות הניסיון והמומחיות בתחום זה. ברוב המקרים החולה אפילו לא מודע להשפעת תוצאות הדימות על החלטות הרופא לגבי צורך בטיפול וסוג הטיפול הנדרש.

בנוסף, מיעוט החולים יודעים כי התחום הרחב של רדיולוגיה נחלק לתתי תחומים רבים, שבהם הרדיולוגים מתמחים. בדוגמה שלנו - בן 50 בריא עם חשד לגידול בלבלב – רדיולוג מומחה להדמיית בטן ואגן, העובד עם גסטרואנטרולוגים, היה נותן מענה אופטימלי. לרוב, מומחה כזה עובד גם באחד מבתי החולים ונתקל מדי יום במקרים רפואיים ברמת מורכבות משתנה, השייכים לתחום גסטרואנטרולוגי, אונקולוגי וכירורגי. גם בתחום של הדמיית בטן ישנן תת-התמחויות: ישנם רדיולוגים העוסקים בעיקר בהדמיית כבד, יש כאלה שהתמקצעו במחלות מעי דלקתיות (IBD) או MRI של האגן, ועוד. 

קראו עוד: חשוב לשים לב: מתי רופאים עלולים לטעות באבחנה שלהם?

אלפי מקרים, המגיעים להתייעצויות עם רופאים מקצועיים, מוצגים בישיבות משותפות שבהן הרדיולוג הוא היועץ. החלטות הרופא לגבי צורך בטיפול וסוג הטיפול הנדרש משתנות בהתאם לכך.

למה כדאי לי לפנות לחוות דעת שנייה?

ליתר ביטחון: חוות דעת שנייה תעניק לך את הביטחון המלא שקיבלת את ההחלטה הנכונה ותגרום לשקט נפשי לך וליקירך לגבי מצבך הרפואי.

בלי טעויות: כל רופא עלול לטעות. מחקרים מראים כי קבלת חוות דעת שנייה מפחיתה את הסיכוי להחלטה שגויה בעקבות טעות אנוש ברמה של 90%.

שלא לצורך: במקרים בהם אדם בריא מאובחן כחולה, הוא עלול לעבור התערבויות פולשניות מיותרות, מסוכנות ויקרות – שלא לצורך. חמור מזה, האבחנה הנכונה יכולה להתקבל באיחור.

גם הרופאים: בפרקטיקות הרפואיות המובילות, גם רופא העומד לפני קבלת החלטה על הליך רפואי מורכב ומשמעותי עבור המטופל מחויב לבקש חוות דעת נוספת. לעתים מהלך זה משנה את ההחלטה באופן דרמטי.

יש כיסוי: חוות דעת שנייה לבדיקות דימות (CT ו-MRI) ובדיקות אולטרה-סאונד אצל רדיולוג מומחה לתחום מכוסה במרבית הפוליסות של ביטוחי הבריאות. 

להדפיס ולשמור: רשימת השאלות לרדיולוג היועץ

מניסיוני, הנתמך על ידי מחקרים בנושא, אנשים המחפשים חוות דעת שנייה עושים זאת בעיקר מכיוון שהם אינם שבעי רצון מהדיאלוג שיצרו עם הרופא שפענח את הבדיקה שלהם. בעת מתן חוות דעת שנייה אצל רדיולוג יועץ - הוא יתוודע להיסטוריה הרפואית של החולה, יעבור על הבדיקות הקודמות שלו וייעץ לגבי המשך מעקב וטיפול. 

הנה רשימת השאלות שמומלץ לשאול את הרדיולוג היועץ: 

1. מה אתה רואה בבדיקת ה-CT או ה-MRI שלי?

2. מהי האבחנה שלי?

3. מה מקור הכאבים שלי?

4. האם הבירור/ הטיפול שהוצע לי מתאים?

5. האם יש בדיקות נוספות העשויות להוביל לפתרון הבעיה ולאבחנה?

6. היכן אוכל לקבל את הטיפול הטוב ביותר? 

מטופלים רבים היו מופתעים אילו ידעו באיזו תדירות הרופאים המקצועיים מבקשים חוות דעת שנייה, באופן לא פורמלי, מרדיולוגים שהם סומכים עליהם לגבי המטופלים שלהם. ייעוץ זה כולל שיחות טלפוניות מהמרפאות שלהם בקופת החולים, שבהן אחת השאלות הנפוצות ביותר היא: "לאיזו בדיקה לשלוח את החולה, ובאיזו טכניקה עלי לשלול את המחלה שלו?". הקלינאי שמתייעץ עם רדיולוג ישלח את המטופלים לבדיקה הנכונה ביותר וימנע מהם עיכוב באבחנה. 

כאמור, גם חברות הביטוח כבר מזמן למדו שחוות דעת שנייה לבדיקת דימות מרדיולוג מומחה חוסכת להם משאבים רבים. לכן, תוכל למצוא סעיף "חוות דעת שנייה לבדיקות דימות" במרבית הפוליסות הקיימות בשוק. 

ולסיכום, לעולם אל תהססו לבקש חוות דעת רפואית נוספת, גם בתחום ההדמיה, במיוחד אם אתם חשים לא בנוח עם המלצות הרופא שלכם, או כאשר אתם מתבקשים לעבור בדיקה פולשנית או טיפול כירורגי. ומה לגבי המטופל מתחילת הכתבה? הוא אדם אמיתי ששמע לעצתו של חבר, ניגש לחוות דעת שנייה עם בדיקת ה-CT וגילה שה"ממצא", שבגללו לא ישן בלילה, היה וריאנט של מבנה הלבלב, ואין שום רמז לגידול.