דלקת גרון ועד שפעת: המדריך המלא למחלות ילדים בחורף

גם הילד שלכם נמצא יומיים בגן ושלושה ימים בבית בשבועות האחרונים? החורף הוא "עונת המחלות", והילדים, החשופים אליהן במוסדות החינוך, לא מפסיקים להידבק. איך מבדילים בין שפעת לדלקת סימפונות, מתי עלולה להתרחש דלקת ריאות והאם יש דרך למנוע אותן? הכנו עבורכם את המדריך המלא למחלות חורף בילדים.  

קראו עוד: החורף כאן: 6 צמחי מרפא לחיזור מערכת החיסון

1. התקררות  (The common cold) 

התקררות היא לא סתם מונח המשמש אמהות לאיום על ילדיהן שלא יצאו מהבית עם שיער רטוב, אלא מחלה מוכרת ואף שכיחה למדי בחורף. מדובר בתגובה דלקתית לזיהום נגיפי (ויראלי) בחלל האף. התקררות מתבטאת בנזלת, אף סתום, גרון כואב ולעיתים שיעול לא יצרני (ללא ליחה), לרוב ללא חום או סימנים סיסטמיים. התסמינים נמשכים כשבוע.

מה עושים? אין טיפול ספציפי להתקררות, ולכן מסתפקים בטיפול סימפטומטי בלבד. בילדים מעל גיל שש ניתן להיעזר בנוגדי גודש ובתרופות אנטי-היסטמיניות. בילדים קטנים יותר הטיפול בתרופות אלו אינו מומלץ, בשל תופעות לוואי ויעילות הפחותה. חשוב לציין שבניגוד למחשבה הרווחת שויטמין C ואינהלציות אדים חמים עוזרות, הן לא הוכחו כיעילות יותר מתרופת דמה (פלצבו).

מי בסיכון? ילדים קטנים מתקררים בממוצע שש-שבע פעמים בשנה. החדשות הטובות הן שהכמות פוחתת עם ההתבגרות. נתון מעניין הוא שילדים הנמצאים במסגרת במהלך השנה הראשונה לחיים, יחוו בשנה זו כ-50% יותר מקרי התקררות מילדים הנשארים בבית.

איך אפשר למנוע? למרבה הצער, אין שום שיטה שהוכחה כיעילה במניעת התקררות (גם לא הקפדה על יציאה עם שיער יבש מהבית).

2. דלקת גרון (Pharyngitis) 

חיידקים או נגיפים יכולים לגרום לדלקת גרון, כשהנפוץ והחשוב שבהם הוא חיידק הסטרפטוקוק מקבוצת A (GAS). הדלקת בגרון גורמת לשיעול, כאב גרון, כאב בבליעה וחום בינוני עד גבוה. כמו כן, שכיחות תופעות סיסטמיות כגון כאבי ראש, בחילות, הקאות וכאב בטן.

מה עושים? ללא קשר למחולל, רובן של דלקות הגרון יעברו גם ללא טיפול לאחר מספר ימים והטיפול המוקדם מקצר את מהלך המחלה בעד יום בלבד. המצב אחר כשמדובר בדלקת גרון סטרפטוקוקלית, אז ישנו צורך בטיפול מלא של 10 ימי אנטיביוטיקה על מנת למנוע התפתחות מחלת לב קשה (Acute rheumatic fever). מכאן החשיבות לפנות לרופא הילדים לבדיקת נוכחות הסטרפטוקוק במשטח גרון והחלטה על אנטיביוטיקה בהתאם.

מי בסיכון? דלקות גרון נפוצות במיוחד בילדים בגיל בית ספר יסודי ושכיחותן הולכת ופוחתת עם הגיל.

איך אפשר למנוע? שמירה על היגיינה. פעמים רבות מתרחשת הדבקה של האחים או החברים כיוון שהנגיף עובר במגע קרוב עם ילד חולה.

3. דלקת סימפונות (Bronchiolitis)  

נגיף ה-RSV גורם לדלקת של דרכי האוויר הקטנות ביותר בריאות. בתחילה המחלה מתבטאת כהתקררות קלאסית - שיעול ונזלת. לאחר מכן המחלה מתקדמת לנשימה קולנית וצרודה, צפצופים וסימנים נוספים, כגון חום נמוך ואי שקט. במחלה קשה יכולים להופיע אף גניחות וכיחלון. חשוב להבין כי דלקת סימפונות עלולה להיות מסכנת חיים ועל כן יש לפנות לרופא.

קראו עוד: זהירות, שפעת: 10 דרכים שיעזרו לכם בחיזוק המערכת החיסונית

מה עושים? הטיפול הוא תמיכתי: ניטור הנשימה, שליטה בחום, מניעת התייבשות, מתן חמצן וסילוק ההפרשות. התוויות מסויימות אף מחייבות אשפוז.

מי בסיכון? המחלה שכיחה בעיקר בקרב פעוטות, ונדירה בילדים מעל גיל חמש. כמחצית מהילדים יחלו במהלך השנתיים הראשונות לחיים, בעיקר בטווח הגילאים של חודשיים עד חצי שנה.

איך אפשר למנוע? ישנו חיסון ל-RSV אשר מומלץ לפעוטות בסיכון. דלקת סימפונות נגיפית היא מדבקת מאוד ועוברת במגע עם ליחה מזוהמת.

4. דלקת ריאות (Pneumonia) 

נגיפים וחיידקים שונים יכולים לגרום זיהום של דרכי האוויר התחתונות, המערב גם את הריאות עצמן. הדרך שבה המחלה באה לידי ביטוי תלויה בגיל: בילודים חום יכול להיות סימן בודד; בפעוטות ובילדים בנוסף לחום יהיו צמרמורות, נשימה מהירה ושיעול. כשמחולל המחלה הוא נגיף, המחלה לרוב פחות קשה והביטוי העיקרי הוא שיעול וצפצופים.

מה עושים? הטיפול הוא תמיכתי וספציפי למחולל, על פי חומרת המחלה, ואף ייתכן צורך באשפוז. כיוון שדלקת ריאות עלולה להיות מחלה מסכנת חיים, מומחים ממליצים לרוב על מתן טיפול אנטיביוטי (נגד חיידקים) על מנת שלא לקחת סיכונים.

מי בסיכון? דלקת ריאות נפוצה בכל קבוצות הגיל. 

איך אפשר למנוע? החיסון לשפעת והחיסון לפנאומוקוק מומלצים ומפחיתים שכיחות דלקות הריאה ממחוללים אלו. החיסון ל-RSV, כאמור, מומלץ לילדים בקבוצת סיכון בלבד.

5. שפעת (Influenza) 

שפעת היא מחלה נשימתית הנגרמת בשל וירוסי ה-Influenza. הסימנים והתסמינים נמשכים כשבוע וכוללים חום, שיעול, נזלת, כאבי ראש וכאבי שרירים. בילדים בריאים, לרוב השפעת חולפת לבד וללא סיבוכים, אך יש לזכור כי המחלה עלולה לגרום לתחלואה משמעותית ואף לתמותה. 

מה עושים? מנוחה, צריכת נוזלים בכמות רבה ושימוש במורידי חום. תרופות אנטי-נגיפיות עשויות לעזור רק אם ניתנו בתחילת המחלה. במקרה שהילד נראה אפתי גם כשהחום יורד, שיש חשד להתייבשות, שמופיעה פריחה או כאב ראש משמעותי - יש לפנות באופן מיידי לרופא הילדים.

מי בסיכון? ילדים קטנים נמצאים בסיכון לסיבוכי המחלה ולמחלה קשה.

איך אפשר למנוע? החיסון לשפעת מומלץ לכל הילדים בגילאי שש עד 18. השפעת מועברת מאדם לאדם דרך חשיפה להפרשות מזוהמות ממערכת הנשימה.

6. דלקת אוזניים (Otitis media) 

דלקת אוזניים נגרמת מחיידק או נגיף הגורם לזיהום מייצר מוגלה באוזן התיכונה. בפעוטות דלקת אוזניים מתבטאת בעיקר בחום, אי שקט וירידה בתאבון. ילדים גדולים יותר יתלוננו על כאב באוזן.

מה עושים? יש לפנות לרופא והטיפול הוא אנטיביוטי. בילדים מעל גיל שנתיים ועם חום מתחת ל-39 בהם האבחנה לא בטוחה, אפשר להסתפק במעקב.

מי בסיכון? שיא השכיחות של דלקת אוזניים היא בגילאי שש עד 15 חודשים. רוב הילדים יחלו בפעם הראשונה בדלקת אוזניים לפני גיל שנה וחצי. הזנה בתחליף חלב (לעומת הנקה), חשיפה פאסיבית לעישון ושתיית הבקבוק במיטה נמצאים בין הגורמים המגבירים את הסיכון למחלה.

איך אפשר למנוע? להימנע מגורמי הסיכון. יש לציין כי החיסון לפנאומוקוק מפחית שכיחות דלקות האוזניים.