מה שחשוב לדעת על ניתוח קטרקט

עם הגיל, אנשים רבים חווים הידרדרות במצב הראייה, דבר המשפיע באופן ניכר על איכות חייהם. ברוב המקרים הטשטוש בראייה נגרם כתוצאה ממחלת הקטרקט, אך הודות לנפלאות הטכנולוגיה, באמצעות ניתוח מהיר ופשוט ניתן כיום להחזיר את חייהם של הסובלים למסלול במהרה.    

קראו עוד: קטרקט: כל הסיבות למחלה - והטיפולים

מהו קטרקט?

קטרקט זהו מצב שבו הראיה בעין יורדת משום שהעדשה אינה שקופה כפי שהייתה. מה הכוונה לעדשה? העין היא סוג חכם מאד של מצלמה, וכמו בכל מצלמה, היא כוללת בתוכה עדשה שמכוונת את גלי האור אל המשטח שיכול לראות אור. כאשר העדשה שבתוך העין משתנה, דבר שלרוב קורה עם הגיל, היא הופכת להיות פחות ופחות שקופה. עדשה תקינה מכוונת את כל האור לרשתית ויוצרת ברשתית תמונה חדה של מה שאנחנו מנסים לראות. לעומת זאת, עדשה שהשתנתה מעבירה רק חלק מהאור בצורה הנכונה. את שאר האור היא מפזרת בצורה אקראית בעין וחלק ממנו היא סופגת ולא מעבירה כלל. התוצאה היא שנוצרת על הרשתית תמונה באיכות גרועה יותר ויותר. 

כיצד מטפלים בקטרקט?

חוקרים בכל העולם עומלים על פיתוחים שיגרמו לעדשה לחזור להיות שקופה, וככל הנראה בעשורים הבאים יתאפשר להחזיר לאנשים את הראיה החדה, אך נכון להיום איננו יודעים לתקן עדשה שאיבדה את שקיפותה והדרך היחידה להחזיר את הראיה החדה לעין היא באמצעות ניתוח להחלפת העדשה העכורה בעדשה מלאכותית שקופה. 

כיצד מתבצע ניתוח קטרקט?

הצורה השגרתית לבצע את ניתוח הקטרקט היא בהרדמה מקומית. לפני תחילת הניתוח מונחות על העין טיפות הרדמה, ובמהלכו מוסיפים חומרי הרדמה כדי להבטיח מניעה מלאה של כאבים. לאחר החיטוי של העין וסביבתה, וכיסוי בסדין סטרילי חד פעמי כדי למנוע זיהום, נעשה פתח בגודל של 2-3 מילימטר בשולי הקרנית. דרך פתח זה נכנס מכשיר שעובר דרך האישון ודרך הקופסית, שהיא המעטפת שעוטפת את הקטרקט. המכשיר רוטט באנרגיית אולטרה-סאונד, מפורר את העדשה ושואב את הפירורים שלה, עד שנותרת רק הקופסית הריקה של הקטרקט. לאחר מכן, מועברת עדשה תוך-עינית מקופלת באותו מסלול - דרך הפתח בקרנית, האישון ולתוך הקופסית הריקה. העדשה נפתחת בעין, מתייצבת בתוך הקופסית ומאפשרת ראיה. בידי מנתח מיומן הניתוח נמשך לרוב כרבע שעה.

מהן עדשות תוך עיניות?

בשונה מעדשות מגע, המורכבות חיצונית לעין, עדשות תוך-עיניות הן עדשות אופטיות שמוחדרות לתוך האישון. העדשות עשויות מחומרים פלסטיים בעלי תכונות אופטיות מצוינות, וחשוב מכך - מחומרים שהוכח לאורך שנים שאינם גורמים לתגובה שלילית בעין או לנזק. העדשות התוך-עיניות הראשונות הושתלו לפני למעלה מ-60 שנה, ומאז התפתחו והשתנו לאין שיעור. 

האם ישנם סוגים שונים של עדשות תוך עיניות?

עדשות תוך-עיניות נבדלות זו מזה במספר פרמטרים: החומר מהן הן עשויות, הצורה שלהן, השימוש שעושים בהן והפן האופטי: ישנם מספר סוגים של חומרים פלסטיים מהם מייצרים את העדשות התוך-עיניות והן מגיעות בצורות שונות, כאשר ההבדל ביניהן הוא הדרך בה הן נשענות ונאחזות בקופסית העדשה. כמו כן, ישנן עדשות מסוגים מיוחדים המיועדות לעיניים בהן המבנה התקין לא קיים, ולא ניתן להכניס בהן עדשה לתוך הקופסית.

בפן האופטי ישנה אבחנה בין שלושה סוגים שונים של עדשות:

1. עדשות ספריות: מתקנות "מספר משקפיים" 

עדשות אלו, שצורתן נגזרת מצורת כדור (ספר, Sphere, משמעותו כדור), הן השכיחות ביותר והן מהוות מעל 90% מכלל העדשות המושתלות בעולם. עדשות ספריות מתקנות את מה שאנשים מכנים "מספר משקפיים", וכאשר בוחרים את הכוח האופטי הנכון, הן מאפשרות להביא את מרבית העיניים לראייה טובה מאוד. 

2. עדשות טוריות: מתקנות "מספר משקפיים" וצילינדר

עדשות אלה כוללות בתוכן, לצד האפשרות לתקן "מספר משקפיים", גם את האפשרות לתקן צילינדר. בכמה עשרות אחוזים מהאנשים צורת הקרנית הקדמית אינה אחידה, וכדי לתקן מצב זה, המכונה אסטיגמטיזם, יש צורך במשקפיים עם צילינדר. כאשר משלבים את הצילינדר בעדשות תוך-עיניות, אפשר להקטין את הצורך בשימוש במשקפיים. 

3. עדשות מולטי-פוקליות: משפרות ראיה לרחוק ולקרוב

מטרתן של עדשות אלה, שבעגה המקצועי מכונות עדשות רב מוקדיות, היא הקטנת התלות במשקפיים לא רק בראייה לרחוק, אלא גם לקרוב. הן משיגות את המטרה על ידי חלוקה של האור העובר בעדשה: במקום שכל האור יכוון למוקד אחד ויאפשר ראיה טובה למרחק, בדומה ל"עדשות ספריות", בעדשות אלה האור מכוון לכמה מוקדים כך שמתאפשר לראות ברור הן לרחוק והן לקרוב. המחיר הוא בכך שרק חלק מהאור (על פי רוב כ-30%-45% מהאור) מכוון למוקד שאותו אנחנו רוצים לראות ברור, ואילו כל שאר האור מגיע לרשתית כאשר הוא איננו ממוקד ומפריעים לעין לראות היטב. רבים יהנו משימוש בעדשות הללו, בעוד שאחרים יחושו אי נוחות ויתלוננו על הילות, סנוור וטשטוש ראיה. 

מערכת הבריאות הציבורית בישראל נושאת בעלותן של עדשות ספריות. לעומת זאת, עדשות טוריות ועדשות מולטי-פוקליות, שמחירן מגיע לאלפי שקלים לכל עדשה, אינן מכוסות, ועלותן יוצאת מכיסו של המנותח.

אילו עדשות הן המומלצות ביותר?

חברות רבות בעולם מייצרות עדשות תוך עיניות ומנתחים שונים מעדיפים להשתמש בעדשות שונות. לעתים הסיבה היא תכונות מסויימות שיש לעדשה אחת ואין לאחרת, ולעתים הסיבה היא ניסיון טוב של המנתח בשימוש בסוג עדשה מסוים, שהתוצאה מהשימוש בה היא בטוחה יותר מבחינתו. ניתן לדון על הבדלים בין סוגי עדשות ובין יצרנים שונים, אך סך הכל כל העדשות הנמכרות בישראל היום הן ברמה טובה מאוד.

מהו זמן ההחלמה מהניתוח?

ברגעים הראשונים שלאחר הניתוח בדרך כלל הראייה חלשה מאוד. חדות הראיה משתפרת בהדרגה בשעות, בימים ובשבועות שלאחר הניתוח. קצב השיפור בראיה משתנה מאדם לאדם ואינו מצביע על התוצאה הסופית. במהלך ההחלמה משתנה גם האופטיקה של העין עד אשר העדשה מתמקמת בעין באופן סופי. ברוב המקרים, חדות הראיה והאופטיקה של העין לא משתנים מעבר לחודשיים אחרי הניתוח. כדי להימנע משינויים בעדשות המשקפיים בהפרשי זמן קצרים, מומלץ שהמנותח יבצע התאמה של משקפיים רק כחודשיים לאחר הניתוח. 

מלבד האופטיקה, ישנה החלמה של העין מהפגיעה הניתוחית שעברה. גם פגיעה זו מוגבלת בזמן, כאשר מרבית ההחלמה מתרחשת בשבועות הראשונים. אולם, העין ממשיכה "לזכור" את הניתוח חודשים אחדים לאחר שהסתיים.

האם הניתוח תמיד מצליח?

ניתוח קטרקט מחייב את המנתח לבצע תנועות עדינות מאד מתחת למיקרוסקופ. המכשירים שהמנתח אוחז בידיו צריכים לזוז בדיוק של חלקי מילימטר, ושגיאה במילימטר או שניים עשויה לגרום נזק. עם זאת, שנות ההכשרה הארוכות של מנתחי הקטרקט מביאות לכך שניתוחי קטרקט מצליחים ברוב המכריע של המקרים. מנתח מיומן יכול להגיע לאחוזים נמוכים מאד של סיבוכים בניתוחי קטרקט.

מי זקוק לניתוח?

מאחר ומטרת ניתוח הקטרקט היא לשפר את הראיה בעין, הניתוח יכול להועיל לאנשים שהקטרקט פוגע בראיה שלהם ובעקבות זאת הם חשים בירידה בראיה, דבר הפוגע באיכות חייהם.