ה"פוקימון-גו" של עולם הרפואה: טיפול בעזרת מציאות מדומה

אם פתחתם את העיתון בשבוע האחרון, צפיתם במהדורת חדשות, גלשתם באינטרנט או שיש לכם ילדים בבית – ודאי נתקלתם באפליקציה החדשה שמשגעת את העולם, "פוקימון-גו", ששברה את שיאי ההורדות תוך ימים ספורים בלבד. האפליקציה עושה שימוש בטכנולוגיית "מציאות רבודה", שאמנם יעילה מאוד בהפגת השעמום בימי הקיץ החמים, אך לה ולאחותה הגדולה ("מציאות מדומה") יש שימוש נרחב גם בתחום הרפואה.

שני המושגים, "מציאות מדומה" (VR-virtual reality) ו"מציאות רבודה" (AR-Augmented Reality), אמנם שזורים זה בזה, אך הם אינם זהים: בעוד שמכשירי מציאות רבודה משתמשים באלמנטים מהסביבה שמתמזגים עם אלמנטים וירטואליים – מציאות מדומה מייצרת סביבה חדשה לגמרי על ידי מחשב. ניתן לחוות את המציאות המדומה דרך משקפיים מיוחדים, מסך מחשב או מוניטור.

מאימון רופאים צעירים ועד טיפול בחרדות: VR בשירות הרפואה

בתי הספר לרפואה עשו כברת דרך ארוכה בצורת הלימוד של הרופאים לעתיד: בעוד שבעבר היו הסטודנטים חייבים "לגעת בידיים" ולהתאמן בפרוצדורות חדשות על גופות או על חולים מורדמים – היום הכל פשוט, קל ובטוח יותר: הרופא הצעיר יכול להשתמש בטכנולוגיית ה-VR ו"לנתח" חולה מדומה, תוך קבלת פידבקים בזמן אמת, בלי הסכנה הנלווית. גם לימוד מקצועות מורכבים כמו אנטומיה ופיזיולוגיה כוללים היום אינספור מדריכים ללימוד ואימון, עם אפשרות להוציא או להוסיף איברים, לשנות את זווית הראיה, לראות תהליכים בזמן אמת ולקבל הסבר מפורט על כל איבר – והכל בקליק אחד.

תחום נוסף שבו הרופאים מרוויחים מהשימוש בטכנולוגיית VR הוא היכולת להזדהות עם חולים בעלי מוגבלויות שונות: עד היום יכלו אנשי הצוות הרפואי רק להקשיב למטופל ולנסות לדמיין איך זה לחיות בנעליו – אך היום הם יכולים להרגיש בעצמם איך זה להיות משותק, עיוור, איך זה מרגיש לחוות שבץ ומה רואה חולה רגע לפני שהוא נרדם על שולחן הניתוחים. 

טכנולוגיית ה-VR מיטיבה לא רק עם הרופאים, אלא גם עם החולים: אחת הבעיות העיקריות בזמן אשפוז בבית חולים הוא הזמן הארוך שבין בדיקה לבדיקה או בין ביצוע הבדיקה לזמן קבלת התשובות. הזמן הארוך וחוסר המעש מטרידים חולים רבים, ואחת הדרכים לעודד אותם ולהנעים את זמנם היא באמצעות משקפי VR. הדבר נכון במיוחד במחלקות הילדים: הם, שאינם רגילים לשהות ימים שלמים מחוץ לבית, עלולים לפתח מצוקה משנית למחלה שבגינה הם מאושפזים מלכתחילה. 

טיפול במציאות מדומה: האם העתיד כבר כאן?

האפשרויות לטיפול בחולים באמצעות מציאות מדומה הן כמעט בלתי מוגבלות, ולעתים נשמעות כאילו נלקחו מעולם דמיוני. חולים הסובלים מחרדות קשות, כמו פחד מטיסה, קלסטרופוביה או פחד מקהל, יכולים "להתאמן על יבש" ולהתמודד עם הפחדים שלהם בהדרגה, עד שיהיו מוכנים להתמודד איתם בעולם האמיתי. חוקרים מגרמניה אף מצאו שמערכת VR יכולה לנבא הופעת אלצהיימר שנים לפני ההתפרצות על ידי גילוי ליקויים בנוירונים מסוימים הקשורים להתמצאות מרחבית. דוגמא חשובה נוספת היא אנשים הסובלים הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD) עקב חוויות קשות בשירות הצבאי או באזרחות. מחקר שבוצע על חיילים אמריקאים שנלחמו בעיראק וסבלו בהמשך מ-PTSD מצא שהשימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה, שמאפשרת לחולים "לחוות מחדש" את המלחמה בסביבה בטוחה ומבוקרת, מיטיב עם החולים ומאפשר להם לחיות חיים שלווים ופרודוקטיביים.

חולים שעברו קטיעה של אחת הגפיים חווים לעתים "כאבי פנטום" – כאבים בגפה שכבר אינה קיימת. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא שהמוח אינו "מודע" לכך שהאיבר חסר ואותות עצביים מאזור הצלקת נשלחים למוח כאילו מדובר באיבר עצמו. החולים מדווחים על תחושות שנעות בין דגדוג, חום או קור וכאב עז. אחת הדרכים שהיו נהוגות עד היום לטיפול בתופעה נקראת "mirror treatment", שבה מעמידים את החולה מול מראה ומבקשים ממנו להזיז את האיבר שלא קיים. בשיטה זו, המוח "לומד" את הגוף מחדש והכאב פוחת. השימוש ב-VR בחולים הוא מעט מורכב יותר, כאשר אלקטרודה שמוחדרת למוח שלהם מפעילה "גפה וירטואלית", שמגיבה לרצון של החולה. הטיפול הראה תוצאות טובות בהפחתת כאבי פנטום ושיפור איכות החיים של חולים קטועי גפיים.

אחד התחומים היותר מורכבים שבהם יש שימוש מוצלח ב-VR הוא מחלות נוירו-וסקולריות, כגון שבץ או פגיעה מוחית טראומטית (TBI – traumatic brain injury). בשני המקרים רואים לרוב פגיעה בתפקוד המוטורי של החולה – בגפה אחת, בחצי גוף או באזור מסוים בפנים. 

שיקום טוב הוא לרוב פונקציה של חזרה מהירה לשגרה ותרגול הגפיים הפגועות, על מנת לשמר את האזור במוח שאחראי על אותה גפה ולמנוע התנוונות. גם כאן באות טכנולוגיות ה-VR וה-AR לעזר, ואחד הפרויקטים החשובים בתחום הוא דווקא פרויקט ישראלי: בשנה שעברה זכה יורם פלדמן מבית החולים שיבא במקום הראשון בכנס TEDMED כשפיתח את תכנית "שיקום מרחוק", שעוסקת בשיקום חולים בביתם לאחר שבץ או פגיעה מוחית תוך שימוש במצלמה תלת מימדית. 

קראו עוד: שיקום מרחוק: טיפול חדשני בחולים אחרי שבץ מוחי

מערכת שיקום התנועה נעזרת במצלמת קינקט (בדומה לזו המותקנת בקונסולת המשחקים Xbox), מותקנת על גבי המחשב הביתי של המטופל, מזהה את תנועת המפרקים שלו במרחב בצורה תלת מימדית ומספקת לו משוב על הדיוק בתנועותיו. המערכת פותחה בשיתוף מרפאות בעיסוק ופיזיותרפיסטיות, וכוללת  הוראות להפעלות מוטוריות המותאמות אישית ליכולותיו ולמצבו הרפואי של המטופל, כשמטרתן להביא לשיפור תפקודי בפעולות היום-יומיות בהן החולה מתקשה.

VR בבתי חולים בישראל: טיפול משולב בכיף והנאה

השימוש במערכת VR הוא אמנם בפיקוח משרד הבריאות, אך אינו נכלל במסגרת סל הבריאות הבסיסי של קופות החולים. יחד עם זאת, מספר בתי חולים בארץ (כמו שיבא, בני ציון, איכילוב, נהריה, הדסה ובית לוינשטיין) כבר הכניסו מערכות מציאות מדומה ומציעות טיפולים בהן כחלק אינטגרלי מהטיפול השיקומי הקונבנציונלי. הטיפולים ניתנים לרוב כחלק ממערך הפיזיותרפיה והשיקום בבית החולים, פעמים רבות לאחר ניתוחים מורכבים שאילצו את המטופל להישאר מרותק למיטה במשך תקופה ממושכת. חלק מהמחלות שהטיפול בהן כולל תרגול במסגרת מציאות מדומה הן טרשת נפוצה, שבץ מוחי, פגיעות ראש, פגיעות חוט שדרה, פגיעות אורתופדיות, ניוון שרירים, פרקינסון, בעיות בשיווי משקל וכאבים כרוניים. 

היתרון הגדול בטיפול הוא שהוא מאפשר בניית תכנית אישית לכל מטופל בהתאם לצרכיו, למגבלותיו ולהמלצות הרופאים והפיזיותרפיסטים שמטפלים בו. בנוסף, הביצועים מוקלטים כך שניתן להשוות אותם לביצועים ישנים יותר וליצור גרף התקדמות לשימור הרצף הטיפולי. חשוב לזכור שהשימוש במערכות VR למיניהן אינן באות להחליף את מכוני הפיזיותרפיה הוותיקים, אלא רק להעניק כלי נוסף, מתקדם, שיסייע לחולים ולמטפלים במציאת דרך המלך בטיפול השיקומי.