האם נמצא הגורם למחלה? כל מה שצריך לדעת על פרקינסון

כבר שנים שמחלת הפרקינסון (בעברית: "רטטת") מעסיקה את הרופאים והחוקרים מסביב לעולם. המחלה הכרונית-פרוגרסיבית הזו, שעד היום נחשבת לחשוכת מרפא, כוללת מאפיינים פיזיים ונפשיים ופוגעת מאוד באיכות חייהם של החולים בה. למרות שידוע מה הליקוי במוח שגורם לה – עדיין לא ברורות לגמרי הסיבות שמביאות לאותו ליקוי, והמחקרים בנושא, שמתפרסמים חדשות לבקרים, מנסים לשפוך אור על אחת התעלומות בעולם הרפואה.

רעד ו"פני מסכה": מחלת הפרקינסון ותסמיניה

פרקינסון היא מחלה נוירולוגית, המערבת את המוח ומערכת העצבים המרכזית. המחלה נגרמת בעקבות פגיעה ב"גרעינים הבזליים" – צבר של נוירונים שממוקם בחלק העמוק של המוח. אמנם יש  מספר גרעינים ולכל אחד ישנם מספר תפקידים, אך המחלה נגרמת בגלל פגיעה בגרעינים מסוג Substantia Nigra, האחראים לייצור ההורמון "דופמין". ירידה בריכוז הדופמין במוח גורמת לתמונה קלינית של פגיעה בתנועה, נוקשות שרירית, בעיות בשיווי-משקל וירידה בקואורדינציה. 

סימפטום נוסף שמזוהה מאוד עם המחלה הוא רעד במנוחה (resting tremor) שמפסיק כאשר החולה מתחיל תנועה בכיוון מסוים. זאת, בניגוד לרעד בתנועה (רעד צרבלרי, intention tremor) שנגרם בשל פגיעה במוח הקטן, או ה"צרבלום". מסיבה זו, הקושי של החולים הוא בעיקר בהתחלת התנועה, ועם הזמן הקושי מתגבר והתנועה הופכת אטית יותר.  

שרירי הפנים אף הם מושפעים מכך, ואחד הסימנים למחלה מתקדמת הוא "פני מסכה" (mask face) – מצב שמתאפיין בחוסר הבעות פנים. אם ישנה פגיעה בשרירים שאחראים על תיבת הקול ועל תפקוד פונטי – גם הדיבור הופך למסובך, אטי ולא מובן. הפגיעה במוח מובילה גם לפגיעה בעצבי מערכת העיכול, לעצירות, לבעיות במתן שתן ולבעיות עור. כל אלה גורמים לרבים מהחולים לפתח דיכאון, ויש חשיבות עצומה לטיפול נפשי במקביל הפיזי במחלה על מנת להימנע מפגיעה נוספת באיכות החיים.

לא רק במבוגרים: מי חולה בפרקינסון? 

למרות שהמחלה מזוהה בייחוד עם אנשים מבוגרים, הגיל הממוצע להופעתה הוא סביב גיל 58 ואבחנות מבוצעות גם בחולים בגילאי 40 או פחות. המחלה נפוצה יחסית ופוגעת ב-1% מהאוכלוסייה בקבוצת הגיל הנ"ל, קרי, כ-20 אלף איש בישראל סובלים מהמחלה בדרגות חומרה שונות.

הקשר בין זיהום לפרקינסון: האם התעלומה קרובה לפתרון?

כאמור, למרות שנים של מחקר בתחום והשקעה כספית של מיליארדי דולרים, עדיין אין תשובה חותכת לשאלה מהו הגורם הבסיסי לפגיעה ב"גרעינים הבזליים" ולהופעת מחלת הפרקינסון. על פי מחקרים מהשנים האחרונות, נראה שיש גורם גנטי שקשור להתפרצות המחלה, כשל-15%-20% יש בן משפחה חולה. בנוסף, זוהו גורמים שונים כמו חשיפה לחומרי הדברה, פחמן חד-חמצני ומתכות שונות ככאלה היכולים לגרום להרס של ה"גרעינים הבזליים" ולקדם את התפתחות המחלה. תיאוריה נוספת מציעה שחלבון מסוים, אלפא-סינוקלאין, מצטבר בתא העצב ומונע ממנו לייצר דופמין. 

לאחרונה, יותר ויותר מחקרים חושפים את הקשר שבין זיהום ויראלי לפרקינסון: בין היתר זוהו הליקובקטור פילורי (הגורם לכיב כיבה) ווירוס השפעת כגורמים אפשריים למחלה, אם כי באופן עקיף. סיבות אפשריות נוספות הן פגיעות ראש וזיהומים במוח בתקופת הילדות, שבץ, גידולים מוחיים ובעיות בבלוטת התריס. יש לציין שגם היום, למרות אינספור שנים של מחקר, רוב מקרי הפרקינסון הם "אידיופטיים", כלומר, מתפרצים ללא סיבה ידועה. 

מתרופות ועד מכות חשמל: כל הטיפולים לפרקינסון

הטיפול שמהווה קו ראשון הוא טיפול תרופתי: מכיוון שתאים מייצרי דופמין מתים ויש ירידה בריכוז הדופמין במוח – נהוג להתחיל את הטיפול עם מתן אוראלי של התרופה L-dopa (שם מסחרי: Levodopa), חומר המוצא של דופמין. הסיבה שלא ניתן לתת דופמין באופן ישיר היא שהדופמין לא עובר ממחזור הדם אל המוח, ומלבד זאת, לדופמין יש השפעות סיסטמיות על הלב וכלי הדם.

תרופות נוספות הן אגוניסטים לדופמין, תרופות שמחקות את פעילות הדופמין במוח על ידי קישור לרצפטורים שלו והפעלה שלהם. פעמים רבות ניתנות התרופות הללו בשילוב עם Levodopa כדי לחזק את ההשפעה שלו. סוגים נוספים הם תרופות מעכבות אצטיל-כולין (Ach inhibitor), מעכבי MAO-B (סלג'ילין) ותרופות אנטי-וירליות.

ישנן גם שיטות לא-תרופתיות לטיפול בפרקינסון: החל מטיפול באמצעות מציאות מדומה, טיפול בקנאביס רפואי, גירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation – DBS) ושימוש בגלי אולטרסאונד - טכניקה שבוצעה בפעם הראשונה בישראל לפני מספר חודשים. 

קראו עוד: ה"פוקימון-גו" של עולם הרפואה: טיפול בעזרת מציאות מדומה

חשוב לציין גם את השיטה הטבעית לטיפול בפרקינסון, שנקראת "טיפול אורתומולקולרי"": שיטה זו עושה שימוש בחומרים שנמצאים בגוף באופן טבעי, ודוגלת במתן שלהם בכמות גבוהה, ביניהם: קואנזים Q-10, NADH ונוגדי חמצון (כגון ויטמין E, GSH ואחרים). בו בזמן יש לבדוק את הרמה של הויטמינים: D, B12 וניאצין (B3) ולהשלים חוסרים שלהם, מה שעשוי להאט את קצב התקדמות המחלה.

למרות שבישראל מקפידים לציין את "שבוע המודעות למחלת הפרקינסון" במהלך חודש מרץ, התרופות לפרקינסון עדיין אינן כלולות בסל הבריאות. יחד עם זאת, חשוב לזכור שאבחון מוקדם, טיפול נכון ומתן תשומת לב לכלל הרבדים של המחלה (טיפול פיזי, נפשי ומשפחתי) – יאפשרו חיים נורמליים ופרודוקטיביים. בינתיים לא נותר לנו הרבה מלבד לנקוט בצעדים שהוכחו כיעילים במניעה של מחלת הפרקינסון: להרבות בצריכה של פירות וירקות, סיבים תזונתיים ואומגה 3 ולהמעיט בצריכת בשר ומוצרי חלב.