למה השנה לא תוכלו לחסן את הילדים בתרסיס לאף נגד שפעת?

להורים שבינינו, הסיטואציה בה הילד מתעורר עם גרון כואב ואף גדוש בנזלת אינה זרה. בכל חורף 10%-20% מהאוכלוסייה נדבקים בשפעת, אשר מוגדרת כמגיפה ויראלית ונחשבת לאחת המחלות הנפוצות והקשות ביותר בעונה הגשומה. הנגיף הפעיל בה הינו האינפלואנזה. חלקיקיו נישאים באוויר ועלולים להיות מועברים מאדם לאדם בכל עיטוש ומגע ידיים. הסימפטומים דומים לאלו המופיעים במקרה של הצטננות רגילה וכוללים גרון צורב, חום, כאבי ראש וכאבי שרירים.

על פי נתוני משרד הבריאות השפעת שכיחה יותר בקרב ילדים, ופעמים רבות היעדרויות רבות מבתי הספר הינן הכרוז לגל המחלה בעונה הנוכחית. הסיבה להיותה נפוצה יותר בקרב פלח אוכלוסייה זה היא הקרבה הפיזית הרבה במהלך השהייה במסגרות הפורמליות. בנוסף, פעמים רבות קבוצה זו מאופיינת ברמה נמוכה של נוגדנים שנוצרו בחשיפה קודמת. 

שנת 2016-2017 מסתמנת כתקופת מפנה בכל הקשור ללחימה במגיפה בארץ. השנה יוטמעו שני שינויים אשר עתידים להשפיע רבות על כולנו: ראשית, לאחר מספר שנים בהן החיסון כנגד שפעת ניתן בצורת תרסיס, קופות החולים בחרו לחזור לצורה המסורתית הניתנת באמצעות זריקה. שנית, משרד הבריאות החליט לחסן את תלמידי כיתה ב' בבתי הספר כנגד הנגיף. מהו ההבדל בין שתי צורות החיסון, אילו יתרונות יש לכל אחת ומהם כל הפרטים החשובים לגביי הרפורמה בבתי הספר? מומחה מסביר. 

מהי מחלת השפעת ומדוע יש להתחסן כנגדה מחדש בכל שנה?

השפעת היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי נגיף ומאופיינת בחום, שיעול, נזלת וחולשה כללית. השפעת היא עונתית ומופיעה במשך תקופה קצרה של חודש-חודשיים. תופעה זו שכיחה מאוד בקרב ילדים ולמעשה, 30%-40% מהם חולים בכל שנה. "החסינות אחרי מחלה זו היא קיצרת טווח ולכן היא חוזרת בכל פעם, זאת בשל שינוי בחלבוני המעטפת של הנגיף", מוסיף פרופ' שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים א' בבית החולים "שניידר".

השפעת שכיחה מאוד בקרב ילדים ותוקפת 30%- 40% מהם בכל חורף

מה ההבדל בין שתי צורות החיסון ומדוע הוחלט לעבור מחיסון בתרסיס לחיסון בזריקה?

קיימות שתי צורות התחסנות כנגד השפעת. האפשרות הראשונה, המסורתית, כוללת החדרת נגיפי אינפלואנזה מומתים באמצעות זריקה. הדרך השנייה הוכנסה רק בעשור האחרון וכוללת הטמעת  נגיפים חיים ומוחלשים תוך שימוש בתרסיס. 

"החיסון החי-מוחלש אשר ניתן בתרסיס מהווה במידה מסוימת חיקוי למחלה, זאת עקב הנגיפים החיים אשר מוחדרים באמצעותו", מסביר אשכנזי. "יתרונו המובהק נעוץ בצורה בה הוא נצרך: הוא ידידותי יותר למשתמש, בפרט כשמדובר בילדים מתחת לגיל תשע המתחסנים בפעם הראשונה וזקוקים לשתי מנות". לדבריו, מחקרים שנעשו בעבר מצאו כי שיטת התרסיס יעילה יותר ב-55% מאשר הזריקה. 

קראו עוד:  קור גורם למחלות? 10 מיתוסים על החורף- והאמת

"החזרה לצורה המסורתית נעשתה עקב מחקרים אשר בוצעו בחורף שעבר, ובדקו בפועל את תועלתו של החיסון החי-מוחלש בארצות הברית ובאירופה. החלו להגיע נתונים סותרים: בבדיקה שנעשתה על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), נמצא כי צורה זו לא הוכחה כיעילה בהגנה מפני שפעת מסוג A. מנגד, בבריטניה, לדוגמה, תוצאות שיטת התרסיס היו מוצלחות מאוד. משכך, בשל חוסר העקביות בתוצאות רוב קופות החולים החליטו לחזור ולחסן באמצעות זריקה".

מהן תופעות הלוואי של החיסון נגד שפעת והאם הן משתנות בצורותיו השונות?

"בשיטת הזריקה עלולה להתפתח אדמומיות ונפיחות באזור הנדקר. מנגד, ההתחסנות בעזרת תרסיס לא גורמת כלל לכאב מקומי אך היא עלולה להביא לדלקת מינורית באף", מסביר אשכנזי ומוסיף כי אף אחת מהצורות אינה גורמת לתופעות קבועות. "תופעות הלוואי ימשכו לכל היותר כיומיים והן עשויות לכלול חום חולף וחולשה פיזית קלה".  

האם יש גיל מסוים ממנו כדאי להתחסן? 

"החיסון מומלץ מגיל שישה חודשים ומעלה", ממליץ אשכנזי. "כולם זקוקים לחיסון בכדיי לא לחלות. בראש ובראשונה הנטייה היא לחסן קודם את הנמצאים בסיכון, בניהם חולים בדרכי הנשימה וחולים במחלות לב. החיסון אשר יינתן יהיה זה המומת והוא מומלץ גם לנשים בהריון. שפעת בזמן הריון כרוכה בסיבוכים רבים ולכן כדאי להתגונן מפניה". 

אשכנזי מוסיף ומציין כי ילדים בעלי מערכת חיסונית חלשה מוגדרים כקבוצת סיכון ומקרי השפעת בקרבם יכולים אף להגיע לכדי מוות. על כן, ההתחסנות חיונית להם ולבני משפחתם. "במקרים אלו יש להתחסן באמצעות זריקה ולא באמצעות תרסיס, שכאמור מכיל נגיף חי מוחלש".

קראו עוד: רגע לפני החורף: מה חובה שיהיה בארון התרופות שלכם

מה הרציונל שעומד אחר חיסון קולקטיבי בבתי הספר? 

"מחקרים הראו בעבר בצורה ברורה שחיסון בבתי ספר מקטין בצורה דרסטית את התחלואה בשפעת. שיטה זו נבדקה לראשונה ביפן, ולפני שנתיים החלו להנהיגה גם בבריטניה. בשתי המדינות התוצאות היו חיוביות מאוד".

"ילדים הם מבשרי השפעת ופעמים רבות הם אלו אשר מפיצים אותה בקרב האוכלוסייה", מוסיף אשכנזי. "הם מפרישים את הנגיף בכמות גדולה יותר ובצורה רחבה. חיסון קולקטיבי של קבוצה זו יכול למגר את התחלואה, או לפחות לצמצמה במידה ניכרת".

מה קורה במקרה בו הורה לא מעוניין לחסן את ילדו? האם יש אפשרות כזו?

"החיסון אמנם חשוב ויכול להועיל למניעת התחלואה ברמה הפרטית ולסייע במניעת הפצת המחלה ברמה הכללית, אך כמו בכל חיסון אשר ניתן במסגרת בית הספר, הוא תלוי באישור ההורים ואינו פעולה מחייבת".