חשוב שתכירו: הבדיקות שמאבחנות מחלת כליות - ויכולות להציל חיים

מהם התסמינים אשר מאפיינים מחלת כליות כרונית ומדוע קשה לזהותה בשלבים הראשונים?

מקובל לחלק מחלת כליות כרונית לחמישה שלבים, הנקבעים על פי החומרה ומידת הירידה בתפקוד הכליות. בתחילה כמעט ולא מופיעים תסמינים טיפוסיים ולכן יכולים לעבור חודשים ואף שנים רבות של ירידה איטית בתפקוד הכליות מבלי שהדבר ייתן את אותותיו בחולה ומבלי שיפנה לטיפול רפואי. במצבים מתקדמים יותר ניתן להבחין בתופעות שונות, כמו בחילות, הקאות, בצקות, גרד, חולשה, עייפות, חוסר תיאבון ושינויים בתפוקת השתן.  

זיהוי מוקדם של המחלה אמנם לא ימנע לחלוטין מחלה כרונית, אך הוא יכול להאט את ההתדרדרות בתפקוד האיבר, להרחיק ואולי אף למנוע את התרחשות הכשל הכלייתי. אבחונה בשלב ראשוני ככל הניתן יכול לסייע במניעת החמרה וסיבוכים נוספים שלה, וכמו כן גם לתרום להארכת תוחלת החיים ושיפור איכותם.

למעשה, גילוי מוקדם ירחיק, ואולי אף ימנע, את היום בו יזדקקו החולים לדיאליזה או השתלת כליה. לכן מומלץ לכל אלו הנמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה במחלת כליות, לרבות אלה הסובלים מסוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, מחלת כלי דם פריפריים, אירוע מוחי, אנשים בעלי רקע משפחתי של מחלת כליה כרונית או תולדות של מחלת כליות חדה בעברם וכן השמנה קשה, לבצע בדיקות שגרתיות לתפקוד הכליות. 

ההתערבות בשלב מוקדם אינה רק מסייעת בהתמודדות עם המחלה, אלא גם מפחיתה את הסיכון לפתח מחלת לב או שבץ מוחי, שתי תופעות ששכיחותן בקרב חולי הכליות גבוהה בהרבה מאשר באנשים בריאים. 

מהן הבדיקות שבעזרתן ניתן לאפיין את המחלה?

מחלת כליה יכולה להיות מאובחנת באופן שגרתי על ידי ביצוע בדיקות פשוטות:

בדיקת קראטינין בדם וחישוב יכולת הסינון של הכליות (GFR)

קריאטינין הוא חומר פסולת הנוצר בגוף כתוצאה מפירוק שריר. הכליות אמורות לפנותו מהגוף, אולם כשתפקודן יורד נפגעת גם יכולתן להפריש את הקראטינין בשתן - ולכן רמתו בדם עולה.

מדידת לחץ דם

לחץ דם גבוה עלול להוביל למחלה זו ולכן מומלץ לעקוב אחריו. במידה והוא איננו ברמה הרצויה יש לפעול להורדתו לפני שהכליות ייפגעו. אצל חולים אלה חשוב לשמור על לחץ דם תקין לחלוטין כדי למנוע את החמרת התופעה.

בדיקת חלבון בשתן

במצבן התקין הכליות מונעות הפרשת חלבון לשתן כמעט לחלוטין, משכך הופעתו מהווה עדות לפגיעה בהן. כמות קטנה של החלבון אלבומין בשתן (תופעה המכונה מיקרואלבומינוריה), היא סממן ראשון ורגיש להתפתחות המחלה. 

בדיקת רמת האוריאה בדם 

האוריאה הינה פסולת הנוצרת תוך פירוק חלבונים באופן תקין והיא מופרשת על ידי הכליות אל מערכת השתן. ירידה בתפקודן מקטינה את יכולת הפינוי של תוצר זה מהגוף. בדיקת דם המעידה על רמות גבוהות של אוריאה (BUN) עלולה להעיד על מחלת כליות. מאידך, ישנם גורמים אחרים אשר יכולים להשפיע על תופעה זו, ועל כן היא אינה מהווה אינדיקציה מובהקת למחלה ולעיתים לא יכולה לנבא את מידת חומרתה. 

במידה ותוצאות הבדיקות הללו אינן תקינות יש צורך בהמשך הבירור הרפואי, כדי לאבחן את הסיבה המדויקת ולספק טיפול מתאים שמטרתו להאט ואף לעצור את התקדמות המחלה. במקרה כזה סביר להניח שיבוצעו בדיקות המשך, כמו הדגמה של הכליות באמצעות אולטרה סאונד, MRI או CT, בדיקות דם ושתן מיוחדות, ובמקרים מסוימים גם ביופסיה.

כתבה נוספת בסדרה:

המגפה השקטה: כל המידע החיוני על מחלת כליות כרונית

הכותב הוא מומחה לנפרולוגיה, סגן מנהל המחלקה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, במרכז הרפואי מאיר.

הכתבה בשיתוף ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ.