פשוט ובטוח יותר: כל המידע על דרכי הטיפול באיידס

וירוס ה HIV, או בשמו המוכר איידס, פוגע במערכת החיסון עד שהוא הורס לגמרי את תפקודה. זוהי מחלה נגיפית קשה של מערכת החיסון אשר גבתה קורבנות רבים מאז גילוייה בראשית שנות ה-80. מאידך, ההצלחה בפיתוח טיפולים חדשניים, הפכה אותה מקטלנית לכרונית, וכיום ניתן לחיות עמה, תוך שמירה על איכות חיים ואף להאריך ימים.

המחקר רב ההיקף וחובק העולם אודות וירוס הHIV ומחלת האיידס רשם פריצת דרך משמעותית עם פיתוחם של טיפולים תרופתיים המונעים את התפרצותה של המחלה. מאידך, לא נמצאה עדיין דרך לחיסול מוחלט של הנגיף והפיכת החולים במחלה לבריאים. עם זאת, קיימות תרופות המאפשרות למתמודדים עמה לחיות כמעט כאנשים מן השורה. כיום, נשא או חולה איידס, יכול להיעזר במגוון טיפולים שיסייעו לו לחיות עם המחלה, לתפקד כמעט כאדם רגיל וליהנות מתוחלת חיים ארוכה ואיכות חיים גבוהה. 

למרות שהטיפולים התרופתיים לא מחסלים לחלוטין את וירוס הHIV, הם מצליחים בפעולת נגד בדרך של דיכוי שעתוק, כלומר, בתקיפת הנגיף ועצירת יכולת ההתרבות וההתפשטות שלו. כתוצאה מכך, הכמות של הווירוס בתאי המערכת החיסונית, המכונה גם "העומס הנגיפי", יורדת לרמה נמוכה וכך אינה פוגעת בתפקודם של תאים נוספים. בכך נמנע מהלך המחלה הכולל את הפסקת פעילות מערכת החיסון, תחלואה מגוונת ובסופו של התהליך אף תמותה. מהם הטיפולים הקיימים ומדוע שיתוף פעולה עם הנשאים הינו הכרחי להצלחתם? מומחה מסביר. 

מהן דרכי הטיפול נגיף ה-HIV?

הטיפול בנשאי נגיף ה-HIV הפך בשנים האחרונות לפשוט, בטוח ונסבל יותר, עבור רוב נשאי הנגיף. למעשה, הוא שואף להגשמת שלוש מטרות עיקריות: המטרה הראשונה, היא דיכוי מוחלט של שכפול הנגיף, מניעת התרבותו והתפשטותו, וירידת העומס הנגיפי בדם לרמה נמוכה ככל הניתן. השנייה, היא שיקום ותחזוקה של המערכת החיסונית של החולה באמצעות העלאת כמות ואיכות תאי מערכת החיסון, כדי למנוע הופעת מחלות קליניות ומעבר לשלב התפרצות המחלה ולבסוף, הטיפול מנסה להביא לשמירה על איכות החיים, מניעת פגיעה בתפקוד החולה וצמצום תופעות לוואי ותסמינים הנובעים מהטיפול התרופתי.

קיימות כיום תרופות יעילות רבות לטיפול באיידס. התרופות פועלות באמצעות עיכוב אחד האנזימים החיוניים להתרבות הנגיף או באמצעות חסימת חדירתו של הנגיף לתא. ישנן מספר קבוצות של טיפולים: NRTI, NNRTI, PI, Integrase inhibitors, Entry Inhibitors.  כדי שאסטרטגיית הטיפול תהא יעילה ותצליח לגבור על נטיית הנגיף לפתח עמידות לטיפול, יש לשלב מספר תרופות ("קוקטייל") בכל טיפול. 

כיום, הטיפול מורכב משלוש תרופות, משתי משפחות שונות לפחות. אלה מעכבות את התפתחות המחלה, ואם הן נלקחות בשלב מוקדם וברצף, הן מאטות ולעתים אף מונעות את שלב התפרצות המחלה. כלומר, הנדבק, שנוטל את התרופות, נשאר בשלב הנשאות נטול התסמינים ולא חווה את שלב ההתפרצות של המחלה, אשר גובה מחיר כבד מהגוף. 

גם בקרב מטופלים שכבר חוו התפרצות, המכונים "חולי איידס", יצליח הטיפול במקרים רבים לתרום לתפקוד טוב יותר והארכת תוחלת החיים. 

הצלחתו של הטיפול התרופתי אינה תלויה רק בצוות המקצועי, אלא היא מצריכה שיתוף פעולה מצד החולה. הלכה למעשה, יש מספר פעולות אשר צריכות להתבצע לצורך הבטחת יעילותו. הראשונה, הנה הגילוי המוקדם. ככל שהמחלה תיחשף בשלב ראשוני יותר, כך ניתן יהיה למנוע ביעילות רבה יותר את התפרצותה. שנית, על החולה להתמיד בנטילת הקוקטייל. כדי שהטיפול יצליח, יש ליטול את כל הכדורים, במשך כל הזמן, מבלי לדלג על כדור, לשכוח או להתבלבל, למשך כל החיים. מומלץ לשמור על רצף הטיפול. הפסקות, גם אם הן מבוקרות, מגבירות את הסיכון לתחלואה ולתמותה. נטילה לא סדירה של הטיפול התרופתי מאיצה את קצב התפתחות העמידות של הווירוס לטיפול. היות והיצע התרופות כנגד HIV  מוגבל ומדובר בטיפול לשנים רבות, ההחלטה לגבי החלפת טיפול תרופתי צריכה להיעשות באופן מושכל, וזאת כדי למנוע ניצול לא יעיל ובזבזני של הטיפולים הקיימים והגעה למצב של היעדר אופציות טיפוליות בעתיד. בנוסף יש לבצע מעקב פעיל. מטופלים חייבים להיות תחת השגחה תכופה במשך כל חייהם ולבדוק באופן שגרתי את רמת הנגיף בדם ויעילותו של הטיפול. כמו כן, יש להיות קשובים לגוף ולהתייחס לתופעות הלוואי של הטיפול ולהשפעותיו על בריאות המטופל ותפקודו. לבסוף, הטיפול צריך להיות מותאם ומתוכנן. ממועד תחילת הטיפול, בחירת הטיפול הראשוני ועד לתכנון ארוך טווח של סדר הטיפולים, כך שיספיק לנשא למשך כל חייו, תוך התייחסות לגורמים שונים, כמו יעילות, בטיחות, סבילות, איכות חיים, ויכולת הבנה והתמדה. על החולה לקחת בחשבון את סך הגורמים אשר ישפיעו על הצלחת הטיפול ועל תוחלת חייו של המטופל.

כיצד ניתן למנוע את ההדבקות במחלה?

על אף שמחלת האיידס כבר אינה גובה קרבנות רבים במדינות המערב, בזכות טיפול יעיל, חשוב מאד לנסות ולהימנע מלהידבק בה. ניתן לעשות זאת על ידי קיום יחסי מין מוגנים באמצעות קונדום. למשתמשים בסמים, מומלץ להשתמש במזרקים חד פעמיים. מדיניות של בדיקה המונית לצורך לגילוי נגיף ה-HIV, יכולה למנוע בעצמה הידבקויות חדשות בו במספר צורות, בעיקר בכך שאדם שמודע לכך שהוא נשא של הווירוס, יהיה זהיר יותר, וכן בכך, שאם אדם מטופל כנגד הוירוס, הסיכון להדבקה יורד בצורה משמעותית.

כתבות נוספות בסדרה:

כבר לא סופנית? כל המידע על מחלת האיידס