מהן תרופות המנע לטיפול במחלת האוסטאופורוזיס?
במקרים בהם מחלת האוסטאופורוזיס מתגלה בשלב מתקדם, הטיפול בה מוגבל ויכלול לרוב שינוי באורחות החיים וטיפולי מנע שונים. כיצד ניתן לטפל במחלה לפני הופעת השברים ומהם הטיפולים התרופתיים הקיימים? כל התשובות
אוסטאופורוזיס נובעת מהידלדלות עצמות השלד, הגורמת לנטייה מוגברת לשברים. קיימת חשיבות מרובה לגילוי המחלה בשלב מוקדם זאת בשל היכולת לשיקום את העצמות ולעצירת תהליך הידלדלותן במצב זה. בנוסף, מומלץ לאמץ אורח חיים בריא שיתרום למניעתה. כיצד ניתן לטפל במחלה טרם להופעת השברים והאם קיימים טיפולי מנע? כתבה שלישית בסדרה.
כיצד ניתן לטפל במחלת האוסטאופורוזיס לפני הופעת השברים?
בכל שלב של המחלה ועוד טרם התפתחותה, לשם מניעתה, שינוי אורח החיים תופס חלק גדול מהתרומה לבריאות העצמות ולעצירתה של התדלדלות עצמות. לחולי אוסטיאופורוזיס ולאלו הרוצים למנוע את התפרצות והחמרת המחלה, מומלץ להקפיד על התעמלות גופנית מתונה מדי יום בהדרכת פיזיותרפיסטים. כמו כן, יש לשמור על משקל גוף תקין ולהימנע מירידה דרסטית במשקל. זאת ועוד, יש להקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה, נטולת אלכוהול וקפאין, עשירה בוויטמינים מסוג K ו-D ובסידן. מומלץ במקביל גם להימנע מעישון ולצרוך תוספי תזונה עשירים.
האם קיימים טיפולי מנע למחלה?
בעשור האחרון חלה התקדמות ניכרת בטיפול במחלה ופותחו תרופות רבות המשמשות למניעת פירוק העצם ומפחיתות את הסיכון לשברים במידה ניכרת. טיפולים מקבוצת הביספוספונטים פועלים כדי להפחית את המשך פירוק העצם והוכחו כיעילים בהפחתת הסיכון לשברים בכל אזורי השלד, כולל עמוד השדרה, צוואר הירך והגפיים. הם נספגים אל תוך העצם, ושם בולמים את פעילות התאים מפרקי העצם (שנקראים אוסטאוקלסטים) ואף מזרזים את מותם. בכך הם משנים את היחס בין התאים בוני העצם (אוסטאובלסטים) ובין התאים מפרקי העצם. לאחר ספיחתם לעצם הם נשארים בה שנים רבות.
בנוסף, פותחו תכשירים המעודדים את בניית העצם ואת שיקום המבנה הפנימי שלה. הם מעלים את צפיפות העצם, מחזקים אותה ומקטינים את הסיכון לשברים, ומיועדים לחולים עם אוסטיאופורוזיס קשה ועם סיכון מוגבר לשברים.
טיפולים נוספים הם טיפולי הורמונים חלופיים בהורמון הנשי אסטרוגן, המגן על העצם מפני פירוק, בכך שהוא מפחית את תפקודם והיווצרותם של תאים מפרקי עצם ומעודד את תפקוד התאים בוני העצם. בנוסף, הוא מפחית את הסיכון לשברים. כיום קיימים אסטרוגנים סינתטיים במינונים שונים, והוכח כי גם מינונים נמוכים מספיקים למניעת מחלת האוסטיאופורוזיס ולטיפול בה.
אוסטאופורוזיס הינה מחלה כרונית ועל כן הטיפול בה צריך להתבצע תוך כדי מעקב סדיר, אשר ישפר את שיתוף הפעולה של החולה ואת הערכת התגובה הטיפולית; הוא כולל נטילת כמות מספקת של סידן וויטמין D, וכן שימוש בתרופות נוגדות פירוק עצם או בתרופות המעודדות בניית עצם.
מהן דרכי טיפול לאחר התרחשות השברים האוסטיאופורוטים בגוף?
במקרים רבים שינוי אורח החיים מגיע בשלב מאוחר מדי, לאחר שכבר מתרחש שבר אוסטיאופורוטי בגוף. במצבים אלה, הטיפול יכלול אשפוז במחלקה אורתופדית, טיפול תרופתי או ניתוחי.
בשלב הראשוני יינתן טיפול לשבר, ולאחר מכן תתואם תכנית טיפולים מקיפה, כדי למנוע היווצרות שברים אוסטיאופורוטיים נוספים, הנוטים לחזור ולהתרחש. ככלל, לכל מטופל שאותר כסובל מהתדלדלות עצם, מותאם טיפול אישי בהתאם לגילו, למאפייני המחלה שלו, לשלב בו אותרה המחלה ולשאלה האם חווה שברים אוסטיאופורוטיים בעבר.
כתבות נוספות בסדרה:
אוסטיאופורוזיס: כיצד מאבחנים את המחלה נטולת התסמינים?
הכותב הוא מומחה בכיר לאנדוקרינולוגיה, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז הרפואי זיו, צפת
הכתבה בשיתוף פעולה עם ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. עוד על המיזם ב:www.doctorschanneltube.org