מתי ילד מתחיל לדבר? המדריך המלא להתפתחות השפתית

כאשר אנו מתייחסים להתפתחות הילד, אנו בוחנים אותה במספר מישורים, בניהם, המוטוריקה העדינה, המוטוריקה הגסה, ההתפתחות השפתית, הקוגניטיבית והחברתית.  

במהלך התפתחות תקינה, קיימים כישורים שונים אותם רוב הילדים רוכשים עד גיל מסוים, יכולות אלו נקראות "אבני דרך התפתחותיות" והן נצברות במהלך השנים הראשונות לחיים. חשוב להדגיש כי קיימים הבדלים מסוימים בין רשימות אבני דרך שונות, הנובעים משוני בין אוכלוסיות ובין המינים, ולרוב בנות ייטו לפתח שפה מהר יותר מבנים. כיוון שמדובר הרי בטווח תקין לרכישת הכישור ולא בגיל ספציפי. מהם הכישורים שצריכים להתפתח בכל גיל ואילו פעילויות המומלצות לקידום ההתפתחות השפתית? כתבה שנייה בסדרה.

ישנה חשיבות גדולה לאבחון עיכוב משמעותי בהשגת אבני הדרך ההתפתחותיות שכן במצב של עיכוב התפתחותי, ככל שההתערבות מתבצעת בשלבים הראשוניים, כך גדלה מידת והתוצאות לטווח הרחוק הינן טובות יותר. חשוב לציין, כי אי עמידתו של הילד בלוח הזמנים ההתפתחותי היא אינה תמיד אינדיקציה לכשל התפתחותי.  במצבים אלה, יש לשקף את המצב במפגש עם הרופא המטפל שיוכל להדריך האם יש צורך בהתערבות או שמא מדובר בסטייה בגדר הנורמה, זאת בהתאם לשאר התפתחות הילד ובדיקתו.

ישנה חשיבות גדולה לאבחון העיכוב ההתפתחותי בשלביו הראשונים, זאת לצורך השגת תוצאות מיטביות בטווח הרחוק 

"להתפתחות שפה טווח מאוד גדול, ולעתים נראה ילדים שמקדימים או מאחרים ביחס לנורמה, לכן חשוב להסתכל על ההתפתחות הכללית של הילד", אומרת עירית ברגר-רוזנסקי, קלינאית תקשורת בעלת BA  בהפרעות בתקשורת,עובדת במכון להתפתחות הילד במכבי שירותי בריאות ובעלת קליניקה פרטית. 

בהערכת ההתפתחות מסתכלים על כל המישורים כיוון שילד עם עיכוב התפתחותי לא מאובחן יכול להתייצג עם בעיית התנהגות. כל לדוגמה, התקפי זעם (Temper tantrum) והפרעות התנהגות יכולות להיות ביטוי לתסכול בשל חוסר יכולת לתקשר בגלל עיכוב שפתי.

"רבים חושבים כי ניתן לפנות לטיפול או לאבחון קלינאי תקשורת רק מגיל 3", מנפצת ברגר-רוזנסקי מיתוס נפוץ, "אך היום ידוע שהתערבות מוקדמת יעילה מאוד. בכל חשש ובכל גיל מומלץ לפנות לרופא המטפל לקבלת הפנייה לייעוץ קלינאי תקשורת, בהתאם לצורך".

קראו עוד: כיצד תדעו אם ילדכם 'בשל' לעלות לכיתה א'? 

כדאי שתכירו: אבני דרך התפתחותיות בתחום השפתי והתקשורתי

גיל חודשיים: השמעת קולות המייה וגרגור, הנעת הראש לכיוון קול, חיוך חברתי.

גיל 4 חודשים: בכי שונה עבור צרכים שונים, צחוק.

גיל 6 חודשים: השבה ביצירת קול למשמע קול, תגובה למשמע שמו, השמעת קולות לצורך הבעת שמחה או חוסר שביעות רצון, התחלת הגיית עיצורים (מממ,בבב,דדד). 

"כאמור, מגיל 6 חודשים נצפה לשמוע מלמול חזרתי, כמו 'בבב', 'דדד', במידה והתינוק אינו ממלמל הרבה או התחיל למלמל והפסיק, מומלץ לפנות לבדיקת שמיעה", מדגישה ברגר- רוזנסקי.

גיל 9 חודשים: הבנת משמעות 'לא', השמעת קולות מגוונים (מהמהמה, בהבהבה), חיקוי קולות ומחוות, הצבעה על דברים. 

"זהו שלב חשוב בו התינוק מתחיל להבין את כוונות המבוגר ויוצר תקשורת משמעותית על ידי הצבעה, קוליות, תנועות ועוד",  אומרת ברגר- רוזנסקי.

קראו עוד: באיזה גיל ילד צריך להתהפך? המדריך להתפתחות הילד 

גיל שנה: תגובה להוראה מדוברת פשוטה, שימוש במחוות פשוטות (הנעת הראש לשלילה, נפנוף ביי ביי), השמעת קולות בטונים שונים, אמירת מאמא ובאבא, קריאות כגון או-או, ניסיון חיקוי מילים. 

"בשלב החד מילי כדאי לחזור בצורה התקינה על המלל של התינוק, ניתן לו דגם תקין ונוסיף עוד מילה", ממליצה ברגר-רוזנסקי, "למשל- אם הילד אמר 'דור', אנו נגיד 'כדור', 'הכדור קופץ' ".

גיל שנה וחצי: אמירת מילים בודדות, אמירת 'לא' ונענוע הראש, הצבעה כדי להראות רצונו לאחר. 

"חשוב לדעת כי מילה משמעותית בשלב רכישת המילים, היא כל צירוף צלילים קבוע למשמעות קבועה ולאו דווקא המילה הכוללת בשלמותה".

גיל שנתיים: הכרת השם של אנשים מוכרים ואברי גוף, אמירת משפטים בני 2-4 מילים, ביצוע הוראות פשוטות, חזרה על מילים בשיחה.

גיל שלוש שנים: ביצוע הוראות מורכבות (2-3 שלבים), יישום רוב הדברים המוכרים, הבנת מילות יחס, הכרת העצמי (שם, גיל, מין), הכרת שמות החברים, שימוש נכון בגופים (אני, אנחנו, אתם), דיבור מספיק ברור כך שזר יבין את מרבית הדברים, אמירת משפטים בודדים מחוברים.

גיל ארבע שנים: דקלום שיר, סיפור סיפורים. 

גיל חמש שנים: סיפור סיפורים  המורכבים ממשפטים מלאים, ידיעת כתובת מגורים.

מתי רצוי להתחיל להקריא סיפור לילד?

 "אני ממליצה להתחיל להקריא סיפורים כמה שיותר מוקדם, ספרים הם מקור נפלא לעידוד התפתחות התקשורת והשפה. כדאי להפוך הקראה משותפת להרגל, בשעה ומקום קבועים, יש למקם עצמינו בגובה העיניים עם הילד פנים מול פנים, כך נוכל להתבונן בהבעות פניו, שפת גופו ומוקד העיניין שלו. מומלץ להשתמש באינטונציה מגוונת ומשתנה על מנת למשוך את תשומת לב הילד וחשוב לזכור כי יותר מכמות הספרים, חשובה איכות האינטראקציה בין ההורה לילד- התנסות חוויתית ומהנה בקריאה, יכולה לפתח משיכה לקריאת ספרים לטווח הארוך. ילדים נהנים לשמוע שוב ושוב את אותו הסיפור, כפי שנהנים לשחק באותם המשחקים, מכיוון שכשהם מכירים דבר מה הם חשים בטוחים בו, יודעים מה מצפה להם, כך גם קל להם ללמוד דברים חדשים, לכן חשוב שנאפשר זאת, אך עם זאת נחשוף גם לספרים חדשים שאינם מכירים".

לסיכום, נזכיר כי חשוב ליצור סביבת משחק מופחתת גירויים, להמנע ממסכים דלוקים כמו מחשב או טלויזיה בזמן משחק משותף ולהנות מהמשחק המשותף עם הילד. השתדלו להיות בגובה העיניים של הילד בזמן אינטרקציה, לאפשר לו להביט בקלות באברי ההיגוי שלנו וליצור קשר עין משותף.