רמות גבוהות של הומוציסטאין והסיכון לאי-ספיקת לב
רמות גבוהות של הומוציסטאין והסיכון לאי-ספיקת לב
1 דקות קריאה
רמה גבוהה של הומוציסטאין, חומצת אמינו המיוצרת בגופנו, מהווה גורם
סיכון לאי-ספיקת לב במבוגרים ללא הסטוריה של אוטם בשריר הלב. כך
מדווח מחקר חדש המתפרסם בגליון האחרון של ה Journal of The American
Medical Association.
המחקר התבסס על נתונים אודות 2491 משתתפים אשר לקחו חלק במחקר רחב
היקף שנערך בין השנים 1979 ל 1982 ובין השנים 1986 ל 1990. בתחילת
המחקר המשתתפים לא סבלו מאי ספיקת לב והיו ללא היסטוריה של אוטם
בשריר הלב. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 72, ו 1547 מתוכם היו נשים.
במשך תקופת המעקב של המחקר 156 משתתפים פיתחו אי-ספיקת לב, מתוכם 88
היו נשים.
רמות הומוציסטאין בדם גבוהות מהערכים הממוצעים התקינים לגברים
ולנשים היו קשורות בסיכון של פי 1.93 בנשים ופי 1.84 בגברים
לאי-ספיקת לב. הקשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין לאי ספיקת לב
בנשים היה חזק יותר ורציף. החוקרים בדקו את טווח הרמות הגבוהות של
הומוציסטאין וחילקו אותו לארבעה חלקים. נמצא כי בנשים הסיכון
לאי-ספיקת לב הוכפל ברבעון השני, והיה פי 4 ברבעון העליון לעומת אלו
שהערכים שלהן היו ברבעון התחתון. אצל גברים, הקשר היה בולט רק
בערכים מעל הממוצע. הקשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין לבין
אי-ספיקת לב נשמר גם כאשר החוקרים החסירו מהמחקר משתתפים עם גורמי
סיכון למחלות לב.
החוקרים מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים כדי לחזק תוצאות אלו
ובכדי להבהיר מהם המנגנונים בהם גורם ההומוציסטאין נזק, ומהי הסיבה
להבדלים בסיכון שבין גברים ונשים.
מידע נוסף על הומוציסטאין ניתן למצוא באתר זה.
https://www.infomed.co.il/questions/q_081302_6.htm
JAMA 2003;289:1251-1257
[19/03/2003]
סיכון לאי-ספיקת לב במבוגרים ללא הסטוריה של אוטם בשריר הלב. כך
מדווח מחקר חדש המתפרסם בגליון האחרון של ה Journal of The American
Medical Association.
המחקר התבסס על נתונים אודות 2491 משתתפים אשר לקחו חלק במחקר רחב
היקף שנערך בין השנים 1979 ל 1982 ובין השנים 1986 ל 1990. בתחילת
המחקר המשתתפים לא סבלו מאי ספיקת לב והיו ללא היסטוריה של אוטם
בשריר הלב. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 72, ו 1547 מתוכם היו נשים.
במשך תקופת המעקב של המחקר 156 משתתפים פיתחו אי-ספיקת לב, מתוכם 88
היו נשים.
רמות הומוציסטאין בדם גבוהות מהערכים הממוצעים התקינים לגברים
ולנשים היו קשורות בסיכון של פי 1.93 בנשים ופי 1.84 בגברים
לאי-ספיקת לב. הקשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין לאי ספיקת לב
בנשים היה חזק יותר ורציף. החוקרים בדקו את טווח הרמות הגבוהות של
הומוציסטאין וחילקו אותו לארבעה חלקים. נמצא כי בנשים הסיכון
לאי-ספיקת לב הוכפל ברבעון השני, והיה פי 4 ברבעון העליון לעומת אלו
שהערכים שלהן היו ברבעון התחתון. אצל גברים, הקשר היה בולט רק
בערכים מעל הממוצע. הקשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין לבין
אי-ספיקת לב נשמר גם כאשר החוקרים החסירו מהמחקר משתתפים עם גורמי
סיכון למחלות לב.
החוקרים מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים כדי לחזק תוצאות אלו
ובכדי להבהיר מהם המנגנונים בהם גורם ההומוציסטאין נזק, ומהי הסיבה
להבדלים בסיכון שבין גברים ונשים.
מידע נוסף על הומוציסטאין ניתן למצוא באתר זה.
https://www.infomed.co.il/questions/q_081302_6.htm
JAMA 2003;289:1251-1257
[19/03/2003]
האם המאמר עניין אותך?
רופאים בתחום