זיהומים חוזרים באזור הנרתיק: כל הגורמים, דרכי הטיפול והמניעה

דלקות בנרתיק הן אחת מהסיבות העיקריות לפניה לרופא נשים. כ-80% מהנשים יסבלו לפחות מאפיזודה אחת של פטרת ווגינלית במהלך חייהן, וחלקןעשויות לסבול מזיהומים חוזרים באזור. אמנם פטרת היא הסיבה השכיחה ביותר לסימפטומים נרתיקיים, אולם המודעות לקיומם של זיהומים ודלקות שמקורן אינו בפטריה – נמוך.  מהן הסיבות לזיהומים בנרתיק, מדוע בקרב מהנשים מדובר במצבים חוזרים וכיצד ניתן לטפל? כל המידע החיוני עבורך.

מהם הגורמים לזיהומים באזור הנרתיק?

כאמור, הגורם השכיח ביותר לזיהומים בנרתיק הוא פטרת נרתיקית. ישנם מספר סוגים של פטריות שיוצרת זיהום נרתיקי, השכיחה בהם היא פטריה שנקראת קנדידה אלביקנס.

בעוד שרוב הנשים צפויות לחוות אפיזודות בודדות של קנדידה אלביקנס במהלך חייהן, שיטופלו בהצלחה, אצל אחוז קטן מהנשים הפטרייה אינה חולפת בקלות וגורמת להתקפים חוזרים ונשנים. 

סוג אחר של זיהום נרתיקי כולל מצב בו מופר האיזון בין החיידקים הרגילים (הטובים) של הנרתיק לחיידקים אחרים, המהווים לרוב חלק קטן מאוכלוסיית החיידקים הנרתיקיים. מצב כזה נקרא ווגינוזיס חיידקי (bacterial vaginosis).

חיידקיים אחרים, לרבות כלמידיה, גונוראה (זיבה) או טריכומונס, מועברים תוך קיום יחסי מין. חיידקים אלה עשויים לגרום אף הם לסימפטומים נרתיקיים שונים.

וירוס ההרפס, אף הוא עובר מאדם לאדם בקיום יחסים ובמגע עורי ישיר, והוא גורם לנגעים עוריים בצורת שלפוחיות בעור הפות. 

מדוע בקרב חלק מהנשים מדובר במצבים חוזרים?

הסיבות אשר מביאות לכך שבקרב נשים מסוימות המחלה הזיהומית אינה חולפת בקלות אינן ידועות במלואן. למרות זאת, בחלק מהזיהומים קיימים גורמים מסוימים המביאים לחזרתם.

בכל הנוגע לפטרת נרתיקית לדוגמה, קיימים גורמים אשר מעלים את הסבירות לחזרת הזיהום, כמו סוכרת לא מאוזנת, הריון ומתן אנטיביוטיקה או תרופות אחרות. למרות זאת, מרבית הנשים שסובלות מפטרייה עקשנית אינן מאופיינות בגורמי סיכון אלה. בשל כך אחת הסברות היא כי מדובר בנטייה גנטית, ככל הנראה ברמה מולקולרית של קולטנים מסוימים ברקמות. נטייה זו גורמת לכך שהפטרייה תישאר בנרתיק לאורך זמן, למרות מתן טיפול מתאים. 

ווגינוזיס חיידקי נוטה גם הוא לחזרות, אך הסיבה לכך אינה ידועה. מתן פרו-ביוטיקה עשוי למנוע או להפחית את הסיכון להידבקות בזיהום זה. כשמדובר בחיידקים שעוברים בקיום יחסים, הסיבה העיקרית לחזרה של הזיהום היא הדבקה חוזרת מבן זוג שלא טופל. 

הדבקה בווירוס ההרפס, לעומת זאת, היא כרונית ואינה חולפת. הווירוס נשאר בגוף ומדי פעם גורם להתפרצויות של נגעים באיברי המין. ישנו טיפול תרופתי היכול להפחית את השכיחות של התלקחויות אלו במידה והן מופיעות לעתים קרובות, אולם נכון להיום לא ידועה לנו דרך להפטר מהווירוס אחת ולתמיד. 

הגורם השכיח ביותר לזיהומים בנרתיק הוא פטרת נרתיקית, אך קיימים גורמים נוספים כמו ווגינוזיס חיידקי או וירוס ההרפס 

אילו תסמינים יעידו על כל סוג של זיהום?

התסמינים עשויים להיות לא ספציפיים, כלומר הביטוי של הזיהום דומה במחוללים שונים, ולא תמיד תהיה תמונה קלינית אופיינית. 

פטרת נרתיקית תתבטא לרוב בגרד, הפרשה גושית לבנה, ולעתים באודם עורי בפות. 

ווגינוזיס חיידקי וגם טריכומונס יגרמו לריח לא נעים מהפות ולהפרשה סמיכה.

כלמידיה וגונוראה לעיתים לא יהיו מלווים בסימפטומים כלל, או שיגרמו לסימפטומים לא ספציפיים, כגון הפרשה חריגה, אי נוחות ודימומים. 

הרפס יגרום להופעת שלפוחיות קטנות כואבות באזור הפות. 

כיצד ניתן לאבחן?

אבחון של זיהומים באזור הנרתיק יתבצע באמצעות בדיקה אצל רופא נשים. במקרים מסוימים הבדיקה תספיק לצורך זיהוי מחולל הזיהום, אך לעיתים במצבים בהם האבחנה אינה ודאית או כאשר אין תגובה לטיפול, מומלץ לבצע בדיקת מעבדה לאישוש האבחנה. 

קיימות מספר בדיקות לזיהוי הגורם הזיהומי:

זיהוי של פטרייה נרתיקית או של ווגינוזיס חיידקי

זיהוי של הרפס נרתיקי

זיהוי של כלמידיה, גונוראה וטריכומונס

מהן דרכי הטיפול?

הטיפול הוא טיפול תרופתי המתאים לגורם הזיהומי: אנטיביוטיקה לחיידקים, טיפול אנטי פטרייתי לפטריות, וטיפול אנטי ויראלי להרפס. ישנם סוגים רבים של תרופות מכל קבוצה, כך שגם אם טיפול אחד לא עזר ישנן חלופות אפשריות. הטיפול עשוי להנתן במשחות מקומיות, באמצעות טבליות להחדרה לנרתיק, או בכדורים הניתנים בבליעה. 

האם קיימים טיפולים מונעים לבעיות אלה?

החדשות הטובות הן שרבים מהזיהומים הנרתיקיים ניתנים למניעה: כך לדוגמה, זיהומים המועברים תוך מגע מיני יוכלו להימנע באמצעות שימוש באמצעי מניעה (שימוש בקונדום בקיום יחסים, למשל, ימנע חלק ניכר ממחלות שעוברות ביחסי מין). בנוסף, הקפדה על היגיינה, תזונה נכונה, הימנעות מנטילת טיפולים אנטיביוטיים שלא לצורך, והקפדה על איזון סוכר אצל נשים חולות סכרת, כל אלו יפחיתו את הסיכון לזיהומים נרתיקיים פטרייתיים. פרוביוטיקה עשויה להפחית את הסיכון לחזרה של ווגינוזיס חיידקי. לחלק מהזיהומים העקשניים יש גם טיפול תרופתי מונע שנלקח לאורך זמן במטרה להפחית של תדירות ההתלקחויות ולשפר את איכות החיים של המטופלות.

גם אם יש זיהום נרתיקי, אצל רוב הנשים מדובר באירוע בודד ולא בהכרח בזיהום מתמשך. במקרה שמדובר בזיהום עקשני, שחוזר לעתים קרובות, מומלץ לפנות לרופא/ה המתמחה בנושא מחלות פות ונרתיק לבדיקה והמלצה על טיפול תרופתי מתאים.