אחד הדברים המאיימים ביותר, עבור הורים, הוא פגיעה מינית בילדם. פגיעה מינית מהווה לא רק שבר אישי קשה אצל הנפגע, אלא גם שבר משפחתי אצל בני המשפחה, ויש צורך לגייס משאבי התמודדות רבים בכדי למזער את השפעות התקיפה.
למרות שתקיפות מיניות גורמות למצוקה נפשית קשה אצל מי שחווה אותן, רק שלושים אחוז מהנפגעים, מדווחים עליהן. ההסתרה והתמודדות עם המקרה באופן אישי, גובים מחיר נפשי כבד, ומביאים לא אחת את הנתקף, לחוש בדידות, בושה ואף אשמה על המקרה, זאת בנוסף לתחושות הקשות שהוא חווה מעצם האירוע של התקיפה.
הנטייה שלא לדווח על האירוע, נובעת ממספר סיבות, לעיתים ישנו איום מפורש של התוקף לא לספר על כך לאיש, לעיתים במקום איום, התוקף נותן טובות הנאה או מתגמל את הנתק או מציג בפניו את האירוע כסוד משותף (מוכר בעיקר בתקיפות מיניות של ילדים), לעיתים ישנו חוסר אמון או היעדר תמיכה של הסביבה, והנתקף מעדיף לשמור את פרטי המקרה לעצמו. חשוב לציין, כפי שהנושא המיני ככלל נתפס כנושא אישי, הרי שתקיפה מינית נחשבת לדבר שהסביבה איננה מעוניינת לשמוע עליו, מתוך אמונה ש"זה לא קורה אצלנו". גורמים במערכות שאמורות לשים לב להיות מעורבים ולשים לב למקרים אלו, לא מעיזים הרבה פעמים לשאול את השאלה, האם אכן היתה תקיפה מינית.
עם זאת, ישנם מקרים, שנפגעי תקיפה מינית ידווחו על מקרים שחוו בצורה סמויה, לא ישירה, עם זאת דרך התנהגות מינית שאיננה הולמת את גילם, בדיחות על הנושא, יומנים ישנים שיישארו פתוחים בדיוק בעמוד בו הם כתבו על התקיפה ובצורות אחרות.
אנו נוטים לחשוב, שהנפגע הוא היחיד שמתמודד עם התקיפה, אך האמת היא שגם המשפחה שלו מתמודדת איתה, מהרגע שמספרים לה על כך. הסיבה היא, שהתקיפה מערבת בתוכה שני נושאים טעונים ורגישים, כמו אלימות ומיניות בשילוב עם גורם משפחתי קרוב, לרוב ילד או ילדה. חשיפת תקיפה מינית לבן או בת המשפחה, יוצרים חרדות, מעלים רגשות אשם (כיצד לא שמרנו עליהם?), בושה וכאב. ההורים חווים זאת בצורה הקשה ביותר, במיוחד כאשר הסוד מתגלה זמן רב אחרי שאירע המקרה, אז עולות בהן השאלות, כיצד הם לא שמו לב לזה, והאם הילד שלהם לא בוטח בהם כדי לספר להם על כך.
גילוי הסוד למשפחה והפנייה לקבלת סיוע בעקבות זאת, הוא תהליך מורכב וקשה מאוד, עבור נפגעי התקיפה המינית. הם מעדיפים להתנתק את האירוע ולהדחיק אותו על פני לעלות אותו שוב, ולדון בו עם גורמים מוכרים או גורמים זרים. חשוב לומר, הניסיון להתנתק מהאירוע או להדחיק אותו, בדרך כלל נכשל, ורק מגביר את תחושת הפחד, הבדידות ומעצים את תחושת ההתנתקות מהסביבה. לכן ישנה קריאה לנפגעי תקיפה מינית לספר ולדבר על כך.
נכתב באדיבות תמי קויפמן , עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית