5 מאכלים שאינם בריאים כמו שחשבתם

מה בריא ומה לא בריא? לא תמיד התשובה ברורה לנו. לעיתים עובר קו דק שעושה את ההבדל בין גרסה אחת טובה של מזון, לגרסה פחות בריאה שלו. 

לפניכם 5 מאכלים שאנשים נוטים להאמין שהם בריאים, אך לא כך הדבר. עם זאת, שילוב נכון שלהם בתזונה שלכם, בהחלט יכול לשנות את התמונה.

משקאות דיאטטיים

בניגוד לאמונה של אנשים כי משקאות דיאטטיים מסייעים בירידה במשקל, מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Canadian Medical Association Journal מצא כי צריכה של ממתיקים מלאכותיים לא באמת מסייעת לירידה במשקל.

זאת ועוד, מחקר נוסף, שפורסם בכתב העת Research in Nursing & Health, מצא כי אספרטיים עלול להשפיע על מצב הרוח. אנשים שצרכו כמות גבוהה מהמומלצת ליום של אספרטיים, היו בעלי מצב רוח רגיש יותר, עם רמות גבוהות יותר של דיכאון ועם ביצועים פחות טובים בהתמצאות מרחבית.

אז מה כן?

קראו עוד:  השיטה שתוציא לכם את החשק לאוכל לא בריא ב-2 דקות 

דייסת קוואקר אינסטנט

שיבולת שועל היא מרכיב שמומלץ לשלב בתזונה במרבית המקרים, וזאת בשל המרכיבים התזונתיים החיוניים שבה: היא עשירה בסיבים ובחלבון, כמו גם בוויטמינים, מינרלים וחומצת שומן. 

מחקר שפורסם בכתב העת Nutrients ציין כי שיבולת שועל מלאה עשויה לעזור לשלוט ברמות הסוכר בדם, להפחית את רמות השומנים בדם ואף לעזור בירידה במשקל. והיא גם תורמת לתחושת השובע. אך כל היתרונות הללו חלים על שיבולת שועל מלאה, ולא על דייסת שיבולת שועל להכנה מהירה.

בדומה לדגנים אחרים, יצרנים של דייסות קוואקר להכנה מהירה נוטים להסיר את הסיבים התזונתיים משיבולת השועל כדי לשפר את המרקם ולגרום לה להתבשל מהר יותר. דבר זה עלול להפחית משמעותית את היתרונות הבריאותיים הקיימים במקור בשיבולת שועל.

מחקר שפורסם ב-2016 בכתב העת Journal of the American College of Nutrition השווה בין שיבולת שועל מלאה לשיבולת שועל להכנה מהירה. תוצאות המחקר הראו ששיבולת שועל מלאה גרמה לאנשים לחוש מלאים ולצמצם יותר את הצריכה הקלורית היומית שלהם, בהשוואה לאלו שצרכו שיבולת שועל להכנה מלאה.

זאת ועוד, ישנן חברות המוסיפות לשיבולת השועל קמח, סוכר, פירות מיובשים ורכיבים נוספים. זה אולי משפר את טעמה של הדייסה, אך בהחלט לא עושה אותה בריאה יותר.

אז מה כן?

מיצי פירות בבקבוק

בעוד שמיצים ושייקים שעושים בבית יכולים להיות דרך טובה לשלב צריכת פירות בתזונה היומית שלנו, מיצי פירות "טבעיים" שקונים בחנויות אינם עומדים בקנה אחד עם אלו של הבית.

במיץ מפרי שלם וטרי, סיבי הפרי עוזרים לגוף לשלוט במהירות עיכול הסוכר. במיצי פירות שקונים מחוץ לבית, ישנו רצון לייצר משקה עם מרקם חלק וכתוצאה מכך מתרחש תהליך עיבוד הגורם לכך שפעמים רבות סיבים אלו אינם נוכחים במיץ, כמו גם חומרים חיוניים אחרים כגון ויטמין C וסידן, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Advances in Nutrition. 

במיצי פירות בבקבוק במרבית המקרים ישנה גם כמות גבוהה של סוכר. גם במיץ שהוא 100% טבעי שעושים בבית יש כמויות גבוהות של סוכר, אלא שממחקר שפורסם בכתב העת Journal of Nutritional Science עולה כי המיצים שאנחנו עושים בבית אינם משפיעים על רמות הגלוקוז בגוף ולכן אינם מעלים את הסיכון לסוכרת.

אז מה כן?

קראו עוד: מנה יומית של אגוזים לשמירה על המשקל

סירופ אגבה

לאור הסכנות הבריאותיות המצויות בסוכר לבן, אנשים רבים מחפשים ממתיקים חלופיים. סירופ אגבה הוא אחד מהם. מדובר בממתיק שמקורו בצמח האגבה, וחברות רבות מיתגו ממתיק זה כתחליף בריא לסוכר. אלא שהדבר אינו מדויק. 

ממתיק אגבה אינו נוטה לגרום לתנודות ברמות הסוכר בדם, וזאת משום שהוא מורכב ברובו מפרוקטוז, סוכר שאינו משפיע באופן ישיר על רמות הסוכר בגוף. לכאורה, ניתן לטעון כי סירופ אגבה מתאים לאנשים עם סוכרת, ואכן יצרנים רבים עושים זאת. אלא שלפרוקטוז השלכות על חלקים אחרים של הגוף.

הכבד מעבד פרוקטוז. צריכה של מאכלים עתירי פרוקטוז עלולים לגרום למאמצים מוגברים של הכבד להפוך סוכרים אלו לשומנים, מה שעלול להעלות את אחוז השומנים בגוף ולייצר בעיות אחרות.

מחקר שפורסם בכתב העתCurrent Opinion in Lipidology   דיווח כי אנשים שצורכים יותר פרוקטוז נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות קרדיווסקולריות, לתסמונת המטבולית ולסוכרת מסוג 2.

אז מה כן?

לחם 

היום ידוע שלחם לבן הוא בעל ערך גליקמי גבוה מאוד המעלה את רמות הגלוקוז בדם, כמו גם שלחם מ-100% חיטה מלאה בריא הרבה יותר ובעל ערך גליקמי נמוך יותר, ולכן הוא תוספת חיונית לתזונה. לחמים אלה, המורכבים מחיטה מלאה טבעית, מכילים סובין ונבט של הדגן, והם עשירים בחומרים מזינים ובסיבים. 

חשוב לדעת שבמקרים רבים, לחמים תעשייתיים מסירים את הסובין והנבט כדי להעניק ללחם מרקם חלק. אלא שדבר זה גם מעלה את הערך הגליקמי של הלחם וגם מאט את תהליך הספיגה של הפחמימות והסוכרים.

בשנת 2015 פורסם מחקר בכתב העת Journal of Food Science and Technology, שמצא כי חומצה פיטית, המצויה יותר בלחם שעשוי מדגנים ללא נבט, נוטה להתחבר למיקרו יסודות מזון של מאכלים אחרים וגורמת להם לא להיספג בגוף האדם.

אז מה כן?