האם זה משנה באיזו שעה ביום אתם מתאמנים?

כבר ידוע שהשעון הביולוגי והמטבוליזם שלנו משפיעים אחד על השני. השעון הביולוגי של האדם כולל שינויים גופניים, נפשיים והתנהגותיים במחזוריות של 24 שעות. דפוסים אלו מתפתחים כתגובה לאור ולחושך וקשורים לשעון הביולוגי, אשר עוקב אחר השמש. 

בשני מחקרים חדשים של שני צוותים ממכון ויצמן ומאוניברסיטת קליפורניה (UC) החליטו החוקרים לבדוק כיצד השעה ביום יכולה להשפיע על תגובת הגוף לאימון גופני. לטענת החוקרים, כמעט כל אספקט פיזיולוגי או מטבולי שלנו מונחה על-ידי השעון הביולוגי של הגוף.

מחקרי עבר שנערכו על ידי חוקרים אלו הראו שלפחות מחצית מהמטבוליזם שלנו הוא תהליך ביולוגי המתרחש במהלך היממה ומושפע מהשעון הביולוגי שלנו, ועל כן זה טבעי שפעילות גופנית תהיה אחד הדברים שגם מושפעים מכך.

קראו עוד: פעילות גופנית בשעה זו תעזור לכם עם הג'ט לג 

בדיקה של עכברים באימון

שני המחקרים בדקו שהשעון הביולוגי אכן משחק תפקיד חיוני בדרך שבה הגוף מגיב לתנועות גופניות. למרות שכל אחד מהצוותים בחן סוגים שונים של פעילויות גופניות, הם בסופו של דבר השלימו אחד את השני.

שני הצוותים חקרו את הקשר בין שעת היום וביצוע האימון בעכברים. עכברים הם יצורי לילה ועל כן, כדי להפוך את התוצאות הללו קשורות לבני אדם, החוקרים התמקדו בשלבים הפעילים ובמנוחות במהלך היום של העכברים ולא בשעה.

במחקר הראשון, אשר התפרסם בכתב העת Cell Metabolism, החוקרים השוו את ביצוע הפעילות של העכברים בשעות שונות של היום על-ידי הנחת הליכון בשלב הפעיל שלהם. העכברים הראו ביצועים טובים יותר בשלב מאוחר יותר, זאת אומרת בשעת הערב שלהם. גם רמות האנזים ZMP של העכברים היו גבוהות בערב. ZMP דומה ל- AICAR (5-aminoimidazole-4-carboxamide ribonucleotide), שהוא תרכובת הכרחית למטבוליזם העוזרת בהפעלת מסלולים מטבוליים המובילים לפירוק של גלוקוז וחומצות שומן. 

החוקרים הרחיבו את הממצאים באמצעות אנליזה על 12 בני אדם. באמצעות צריכת חמצן כאמצעי מדידה ליעילות הפעילות הגופנית, הם הסיקו שהמשתתפים גם הראו ביצועים טובים יותר בערב מאשר בבוקר.

ביצועי המשתתפים במחקר באימוני הערב היו טובים יותר מאשר בבוקר

כיצד אימון משפיע על השריר?

במחקר נוסף, החוקרים בחנו את ביצוע העכברים על ההליכון תוך ההתמקדות בשינויים שהאימון ייצר ברקמות השריר שלהם. בדרך זו הם יכלו לחקור את התהליך שמוביל לפירוק הגלוקוז ושריפת השומן. תוצאות מחקר זה פורסו גם הן ב-Cell Metabolism.

הממצאים הראו שהאימון מפעיל חלבון בשם HIF-1α (hypoxia-inducible factor 1-alpha) בדרכים שונות ובשעות שונות של היום. HIF-1α הגיב לשינויים ברמות החמצן שברקמות הגוף באמצעות גירוי של גנים מסוימים.

בהסתמך על הממצאים, החוקרים טוענים כי לאימון גופני יש השפעה מועילה יותר על המטבוליזם בתחילת השלב הפעיל של העכברים, מאשר לקראת הסוף. ואם מתרגמים זאת למקרה של בני אדם – ההשפעה הכי טובה הייתה בשעות הבוקר המאוחרות. 

עם זאת, חשוב לזכור ששני המחקרים עשו שימוש בעכברים וייתכן כי המרת הממצאים אלו לבני אדם עלולה להיות מורכבת יותר, מאחר שדפוסי התנהגות של בני האדם מאוד שונים מאחד לשני: יש טיפוסים של בוקר, אחרים הם טיפוסים של לילה, והנתונים הללו לא נלקחו בחשבון במחקר זה.