האם דחיינות עשויה להיות תכונה חיובית?

כולנו מכירים את זה - אנחנו ממלאים  את היומן בשלל משימות, בוחנים את אופי המשימה והזמן שנדרש כדי לבצע אותה, מציבים תאריך יעד ואחרי הכל – פשוט דוחים אותה. לרוב, דחיינות מתוארת כתכונה שלילית אשר פוגעת בפרודוקטיביות וביעילות, וככל הנראה גם מונעת מאנשים לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. אבל האם דחיינות עשויה להוביל גם לתמורות חיוביות? מספר מחקרים בחנו את הנושא. 

מה גורם לנו לדחות משימות?

הסיבות לדחיינות רבות ומגוונות: לעיתים האשם המרכזי בסחבת הבלתי נגמרת הוא ניהול זמן לקוי וחוסר יכולת לתזמן ולתעדף משימות. דחיינות יכולה גם להתפתח כתוצאה מהצורך בצמצום גורמי הלחץ בטווח הקצר. 

אך למעשה, יותר ויותר מחקרים מראים שדחיינות היא תגובה פסיכולוגית מורכבת: כך לדוגמה, מחקר מסוים מצא קשר חיובי בין דחיינות לבין פגיעות פסיכולוגית. מחקר אחר, הצביע על כך שאנשים שנוטים לדחות משימות לרגע האחרון הם בעלי הערכה עצמית נמוכה יותר, זאת בהשוואה לעמיתיהם. 

יותר ויותר מחקרים מראים כי דחיינות היא תגובה פסיכולוגית מורכבת ומחקר מסוים אף מצא כי היא נקשרת להערכה עצמית נמוכה

מה הקשר בין דחיינות וחרדה?

חוקרים מאוניברסיטת שפילד שבבריטניה מצאו כי אנשים שנוטים לדחות משימות סובלים מרמות גבוהות יותר של סטרס ורמות נמוכות יותר של חמלה עצמית. רמות נמוכות של חמלה עצמית, אשר מאפיינות כאמור דחיינים סדרתיים, מנחות אותם להתייחס לעצמם בקשיחות ובביקורתיות לאחר כישלון בביצוע משימות בזמן, דבר שעלול לפגום בתחושת הרווחה הכללית, ולעיתים אף בבריאות המנטלית.

מחקר שפורסם בשנת 2017 תומך ברעיון זה: המחקר הראה התאמה בין סוגים מסוימים של דחיינות לבין נוירוטיות - תכונת אישיות המייצגת הבדלים בין-אישיים בהסתגלות וביציבות רגשית. בעלי תכונה זו מאופיינים ברגישות גבוהה יותר לתחושות של חרדה, דאגה או תסכול.

מחקר נוסף, שממצאיו פורסמו ב- journal Psychological Science , הצביע על כך שאלה המצויים בסבירות הגבוהה ביותר לדחיינות סדרתית הם בעלי אמיגדלה גדולה יותר, זאת בהשוואה לנבדקי המחקר שאינם מוגדרים כדחיינים. האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד הנמצא באונה הרקתית התיכונה במוח.  האמיגדלה מעורבת בתהליכי ויסות ובקרה של רגשות, בייחוד חרדה ופחד. ההסבר האפשרי לכך, על פי החוקרים עשוי להיות כי אנשים בעלי נפח אמיגדלה גדול יותר, ייחסו חשיבות רבה לטעויות העבר ועל פיהן העריכו את התוצאות של המעשים העתידיים שלהם. הערכה יתרה זו עלולה להוביל בתורה לדאגה והססנות, כפי שנצפה בקרב הנבדקים שאופיינו במחקר כדחיינים סדרתיים. 

קראו עוד: האם נמצאה דרך לטשטוש זכרונות רעים?

איך דחיינות משפיעה על הבריאות שלנו?

במחקר שבוצע באוניברסיטת קרלטון שבקנדה שיערו החוקרים כי אנשים יכולים להשתמש בדחיינות כפתרון מהיר לשיפור מצב הרוח השלילי שנוצר כתוצאה ממשימה מסוימת הגורמת לתחושות לחץ. למרות זאת, בטווח הארוך הדחיינות צפויה להשיג את האפקט ההפוך - לגרום ללחץ גדול יותר ואף להשפיע על הבריאות המנטלית. 

מחקר מעמיק שבוצע בשנת 1997 הראה גם הוא כי דחיינים אמנם עשויים ליהנות מרמות נמוכות יותר של סטרס כאשר הם נמנעים מביצוע משימות, אך בטווח הארוך הדחיינות עלולה להוביל לבריאות נפשית ירודה ואף לפגוע ביכולת הביצוע של משימות שונות. 

דחיינות עלולה לפגוע בבריאות הנפשית וביכולת הביצוע של משימות שונות 

האם יש יתרונות בדחיינות?

חוקרים מסוימים טוענים כי דחיינות אינה נטולה מיתרונות ולמעשה קיימים מספר סוגים של דחיינות שעשויים להוביל לתוצאות שונות. במחקר שממצאיו פורסמו ב- Journal of Social Psychology, נטען כי לא כל עיכוב בביצוע משימה עלול להוביל לתוצאה שלילית ויש להבין מהו המקור לדחיינות.

במחקר הבדילו החוקרים בין שני סוגים של דחיינים:

דחיינים פסיביים
אנשים שאינם מתכוונים לדחות את המשימה, אך הן עדיין עושים זאת בשל קושי בקבלת החלטות במהירות ובביצוע משימות ביעילות.

דחיינים אקטיביים
אנשים שמתעכבים עם ביצוע משימות במודע, מכיוון שביצוען תחת לחץ של זמן מעלה את רמת המוטיבציה ואת היעילות שלהם. 

על פי החוקרים, הפרופיל הפסיכולוגי של דחיינים אקטיביים דומה יותר לאלה שאינם נוטים לדחות משימות ועל כן הוא עשוי להוביל ליתרונות מפתיעים. למרות שדחיינים פעילים יכולים לתכנן את פעילויותיהם באופן מאורגן, הם אינם מגבילים את עצמם ללוח זמנים מוגדר ומתוכנן בראש. כתוצאה מכך, דחיינים פעילים גמישים יותר ומסוגלים להתמודד עם שינויים ודרישות חדשות ולבצע מספר משימות במקביל. למעשה, אם יתרחש משהו בלתי צפוי, הדחיינים הפעילים יתעדפו את המשימות הדחופות יותר. כלומר, דחיינים פעילים מפגינים גמישות יתרה בתכנון המשימות והם עשויים להסתגל בקלות רבה יותר לדרישות המשתנות.

מחקר שפורסם ב-2017 מצא עוד יתרון מפתיע בדחיינות אקטיבית. המחקר שבחן 853 סטודנטים באוניברסיטאות בסין מצא כי אלה שהוגדרו כדחיינים אקטיביים עשויים גם להיות בעלי אישיות יצירתית יותר.

לסיכום, בעוד שדחיית משימות מתוך רגשות פחד וספקות עצמיים עלולה להיות משתקת ולא מועילה, סביר להניח כי מעט דחיינות מכוונת אינה מזיקה והיא אף עשויה לספק לנו זמן כדי לבצע את המשימה באופן יצירתי יותר. כמו כן, עבור חלק מאתנו, הדד ליין המתקרב עשוי לגרום לנו לגייס את מירב האנרגיות והמיקוד כדי לבצע את המשימה על הצד הטוב והיצירתי ביותר.