מפתיע: אפילו תאומים זהים מגיבים אחרת למזונות שונים

כולנו רוצים לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת, אבל המרוץ אחר אכילה נכונה לא תמיד פשוט וטעים. קשה מאד להתרגל לאכול כל יום תזונה דלה בשומן שמבוססת בעיקר על ירקות ודגנים מלאים. למעשה, חוסר היכולת לשמור על אורח חיים כזה לאורך זמן גורם לעיתים קרובות ל"אקורדיון" – הרזיה משמעותית שמלווה בהשמנה של כל מה שירדנו (פלוס תוספות) אחרי פרק זמן קצר.

הניסיון למצוא את הדיאטה המתאימה ביותר לא פעם מתיש רבים. המצב אף מורכב יותר כשמדובר בתזונה שמותאמת למצב בריאותי מסוים, כמו סוכרת או קרוהן. נוצר מצב שבו למרות העלייה בתודעה הציבורית והמלצות רשמיות מגופי הבריאות הממשלתיים, יותר ויותר אנשים סובלים מהשמנת יתר וממחלות מטבוליות. 

קראו עוד: מה גורם לחילוף חומרים איטי? 5 סיבות אפשריות 

האם יש דיאטה אחת שנכונה לכולם?

בזכות הקדמה הטכנולוגית, כיום גוברת ההבנה שהנחיות לדיאטות גנריות לא יהפכו אותנו לבריאים ורזים לנצח. חוקרים של מחקר חדש, שבו נבדקו 14,000 תאומים זהים ותאומים לא זהים, טוענים שהגיעו למסקנות מרחיקות לכת בנוגע להבדלים הבינאישיים הנעוצים בתגובות השונות של כל אחד מאתנו לאותו סוג המזון.

המחקר, שבראשו עומדים חוקרים מובילים בתחום התזונה מבוסטון ומלונדון, שואף לחשוף את הגורמים למחלות כרוניות שונות ולהכריע אחת ולתמיד האם הגורמים למחלות הם גנטיים ותלויים בתורשה שלנו מהורינו, או מושפעים מגורמים סביבתיים, כמו תזונה.

הסיבה שהמחקר מעניין במיוחד נעוצה בעובדה שתאומים זהים נושאים מטען גנטי זהה, ולכן מחקר על תאומים זהים מאפשר לבודד את ההשפעות הגנטיות מההשפעות הסביבתיות.

המחקר מצא טווח רחב מאד של תגובות ביולוגיות לסוגי המזון השונים, ללא קשר להרכב המזון. למשל, נמצא כי עבור אותו סוג מזון אנשים מסוימים הראו עלייה חדה ברמות הסוכר בדם וברמות האינסולין, תגובה שאופיינית לחולי סוכרת  ולאנשים בעלי עודף משקל, בעוד עבור אותה ארוחה בדיוק אנשים אחרים הראו עלייה בכמות השומנים בדם במשך שעות אחרי הארוחה, תופעה שנקשרת לעיתים קרובות למחלות לב. 

במילים אחרות, מסתבר שיש אנשים שפריכיות אורז עם גבינה לארוחת בוקר הוא רעיון פחות טוב עבורם ועדיף להם לאכול אספרסו ומאפה, בניגוד לכל המלצה כללית לדיאטה מאוזנת.

למה יש הבדל בין ההמלצות התזונתיות שלי להמלצות של כל אדם אחר?

במהלך המחקר, הנבדקים רשמו בדקדקנות את המזון אותו הם צרכו ועקבו אחר מידת הרעב שלהם לאורך היום. במקביל, עקבו החוקרים אחר מדדים ביולוגים כמו רמת הסוכר והשומנים בדם לאחר ארוחה, רמת האינסולין לאחר ארוחה, תנגודת לאינסולין ומדדים נוספים כמו כמות הפעילות הגופנית, כמות השינה, תזמון הארוחות ואפיון של אוכלוסיית החיידקים במעי. 

מסתבר שכל המדדים הללו מושפעים מהתזונה ומשפיעים על בריאותינו – לעיתים ללא קשר לגנטיקה האישית שלנו.

לדוגמא, ידוע כיום כי אוכלוסיית החיידקים במעי מושפעת מאורח החיים והשינה של כל אדם, ושהיא קריטית לתהליכי עיכול בריאים ולשמירה על בריאות איתנה. החוקרים מצאו כי אוכלוסיית החיידקים במעי זהה ב37%  בלבד בין תאומים זהים, מעט יותר מ-35% שזהה בין אנשים זרים. ניתן להסיק מכך שההשפעה הגנטית על אוכלוסיית החיידקים במעי היא מועטה, ושהרכב החיידקים במעי משתנה בהתאם להרגלים האישיים של כל אחד מאתנו. 

למרות שלתאומים זהים יש את אותו הגנום ולרוב הם נחשפים לסביבות דומות, נמצא כי תאומים זהים לעיתים קרובות מגיבים באופן שונה מאד לאותו המזון בדיוק, כך לטענת החוקרים. מסתבר שהערכים התזונתיים שכתובים על החבילה – כמו אחוזי שומן, ערך קלורי, הרכב הפחמימות והחלבונים – אחראים על פחות מ-40% מההבדל בתגובה הביולוגית שנצפית בין אנשים, גם כשהם נושאים את אותה הגנטיקה כמו אחים תאומים.

תוצאות המחקר מעלות אפשרות שההבדלים הבינאישיים שקשורים לתגובת הגוף למזון, ובהמשך גם להתפתחות מחלות כרוניות, תלוי בלוחות הזמנים שבהם אנו אוכלים, שעות הערות והשינה, רמת הפעילות הגופנית ואוכלוסיית החיידקים במעי – לא פחות מאשר הרכב המזון שאנו אוכלים. 

לטענת החוקרים עדיין קיים חוסר בהירות רב בנוגע להשפעה של בחירת המזון שאנו אוכלים על הבריאות והמחלות, אך יש כיום תזוזה בעולם התזונה ואנשים מתחילים להבין שההנחיות הגנריות לדיאטות, שאמורות להתאים לכולם, לא יגרמו להם בהכרח להיות בריאים לנצח.

במילים אחרות, התגובה הגופנית שלנו למזון יכולה להיות שונה מאדם לאדם, גם בין אנשים שלהם גנטיקה זהה כמו אחים תאומים ובלי קשר להרכב המזון. המחקר מראה כי אנשים שונים מגיבים באופן שונה לאותו המזון, ועל מנת לשמור על תזונה מאוזנת יש צורך לרקוח תפריט אישי ומדויק שמבוסס על מדדים רבים, ולא די בהמלצות הגנריות. 

אז איך יודעים מה מותר לאכול?

סיכום כל המידע שנאסף לאורך המחקר נותח באמצעות למידת מכונה (Machine Learning) – למידת המחשב מתוך דוגמאות- ובאמצעות אפליקציה ייחודית שפותחה לצורך זה. בסיום המחקר, הצליחו החוקרים לנתח ולהבין את התגובה של כל נבדק לסוגי מזון שונים ואף לדעת לצפות מה תהיה תגובתו הגופנית לדיאטות שונות. 

לאחר שלב הניתוח והצלבת הנתונים בין כל הנבדקים, ניתן היה ליצור המלצות תזונתיות שמותאמות אישית לכל נבדק ונבדק, שאינן מבוססות על המלצות גנריות. האפליקציה צפויה להימכר באופן מסחרי בשנת 2020, אך כבר היום קיימות אפליקציות עם יכולות דומות.