הרמת סינוס זעיר פולשנית: האם היא עשויה למנוע סיבוכים?

השתלת שיניים היא אחד מההליכים הנפוצים ביותר בתחום הכירורגיה הדנטלית והיא משמשת כפתרון ארוך טווח למצבים של חוסר בשיניים או במקרים בהם ישנן שיניים הרוסות המיועדות לעקירה. במהלך הפעולה, מחדיר הרופא שתל אל עצם הלסת, המשמש כתחליף לשורש השן שנעקרה. על גבי השתל, מותקן שיקום בצורות שונות, כמו כתר או גשר, אשר מהווה תחליף לשן עצמה. התנאי הבסיסי לביצוע השתלת שיניים הוא קיום של גובה ונפח עצם מספק. במקרים בהם יש צורך בהתקנת שתלים דנטליים בשיניים האחוריות בלסת העליונה ולא קיים גובה עצם מספק באזור על מנת להחדיר את השתל, תתבצע לרוב הרמת סינוס. 
 

מהי הרמת סינוס?

הרמת סינוס היא סוג של השתלת עצם, המתבצעת במצבים בהם יש צורך בתוספת של עצם בחלק האחורי של הלסת העליונה. תחליף העצם מוחדר אל מתחת לחלל הסינוס המקסילרי תוך הרמה של רירית הסינוס. 
 

הסינוסים המקסילרים הם חללים הממוקמים מעל לעצם הלסת העליונה, משני צדיי האף. במהלך ביצוע הפעולה אל חללים אלה, המלאים באופן רגיל באוויר, מוחדר תחליף עצם שנועד כדי "לפצות" על החוסר בעצם הטבעית ומסייע בעיגון השתל.

 

קיימות שלוש גישות מרכזיות לביצוע הרמת סינוס:

1. הרמת סינוס בגישה פתוחה
מדובר בגישה הוותיקה ביותר להרמת סינוס שפותחה לפני יותר מ-30 שנה. במהלך הפעולה, פותח הרופא המנתח חלון כירורגי בצד הלסת, דרכו מרים הוא את רירית הסינוס ומחדיר את תחליף העצם בין רירית הסינוס המורמת לבין עצם הלסת. בסיום הפעולה, הרופא סוגר את החלל ותופר את החניכיים. 

למרות שמדובר בגישה הקונבנציונלית לביצוע הרמת סינוס, מדובר בפעולה אגרסיבית שמלווה בתופעות לוואי שונות לאחר הניתוח, בהן שטפי דם, נפיחות וכאב מקומי. 
 

2. הרמת סינוס בגישה סגורה
בגישה זו החדרת תחליף העצם מתבצעת דרך המקום בו חסרה השן. במהלך הפעולה, מבצע הרופא קדח קטן דרך עצם הלסת המאפשר גישה אל רצפת הסינוס. למרות שמדובר בגישה פחות פולשנית שאינה מצריכה פתיחה של חלון כירורגי גדול, לשם החדרת תחליף העצם יש צורך בשבירה של רצפת הסינוס, פעולה שעלולה במצבים מסוימים לגרום לורטיגו. בנוסף, ביצוע הרמת סינוס בגישה הסגורה מחייב גובה עצם מינימלי של 4-5 מ"מ. 

3. הרמת סינוס בגישה הזעיר פולשנית
הרמת סינוס זעיר פולשנית היא שיטה חדשנית המאפשרת החדרת תחליף עצם במצבים בהם גובה העצם בלסת העליונה אינו מספק, ללא כל צורך בחיתוך של צדיי הלסת או בשבירה של רצפת הסינוס.  הרמת סינוס בשיטה זו מתבצעת בהרדמה מקומית פשוטה, בדומה לכל פרוצדורה דנטלית אחרת. 

במהלך הפעולה, משתמש הרופא המטפל במקדחים ייחודיים, אשר דוחסים את עצם הלסת פנימה אל תוך הרירית שמצפה את חלל הסינוס. אל החלל שנפער מוחדר תחליף העצם. ביצוע הרמת סינוס בגישה הזעיר פולשנית מאפשר החדרה סימולטנית של השתל יחד עם תחליף העצם. לאחר החדרת תחליף העצם והשתלים, נדרשת תקופת המתנה של 4-6 חודשים, שבה השתל והעצם מתאחים זה עם זו. לאחר תקופה זו ניתן להניח מבנה וכתר. 
 

מהם היתרונות בהרמת סינוס זעיר פולשנית?
בהשוואה לשתי הגישות האחרות מדובר בגישה פחות אגרסיבית ועל כן הסיכוי להתפתחות תופעות לוואי לאחר הניתוח, כמו שטפי דם ונפיחות נמוך יותר. בנוסף, הרמת סינוס בגישה הזעיר פולשנית אינה פוגעת ברירית הסינוס ועל כן אינה מערבת סכנה להתפתחות של ורטיגו. מעבר לכך, משך זמן הפרוצדורה קצר משמעותית בהשוואה לזמן הנדרש לביצוע הרמת סינוס בשתי הגישות האלטרנטיביות.

מי נחשב למועמד מתאים לביצוע הרמת סינוס זעיר פולשנית?
כל מטופל אשר מאופיין בחוסר עצם מספקת לצורך החדרת שתלים באזור האחורי של הלסת העליונה נחשב כמועמד מתאים להרמת סינוס בשיטה הזעיר פולשנית. עם זאת, לפני ביצוע פרוצדורה זו יש לבצע הערכה קלינית וכן בדיקות הדמיה (לרוב בדיקת CT תלת מימדי).כמו כן, טרם להחלטה על ביצוע הפעולה יש לשלול נוכחות של פתולוגיות שונות בחלל הסינוס המחייבות טיפול והתייחסות טרם לביצוע הרמת הסינוס.