מטיפולים ותיקים למלריה ועד תרופה ניסיונית לאבולה: איך מטפלים בקורונה?

נגיף הקורונה אמנם פרץ לחיינו בסערה, אך הוא חולק מאפיינים רבים עם מחלות ויראליות אחרות שהאנושות כבר מכירה. בשלב זה, עדיין אין טיפול ייעודי נגד הנגיף ולעיתים קרובות העיקרון המנחה בטיפול בו הוא מתן תמיכה למערכות הגוף עד אשר אלו יצליחו למגר בעצמן את המחלה - בדיוק כמו בשפעת.

למרות הדמיון למחלות ויראליות אחרות, מחלת הקורונה מדבקת במיוחד ועלולה להדביק אוכלוסיות מבוגרות או חולות, שאינן מסוגלות לסלק בעצמן את הנגיף ודורשות התערבות רפואית נגד הנגיף עצמו. בעיקר עבור אוכלוסיות אלה נעשים כעת בעולם מאמצים אדירים לאמץ טיפולים רפואיים קיימים וזמינים נגד הקורונה, שכן פיתוח של תרופות ייעודיות נגד המחלה יארך שנים ארוכות, אם הדבר בכלל אפשרי. סקרנו עבורכם חלק מהתרופות שרופאים ברחבי העולם מאמצים כבר היום למלחמה בנגיף:

 joel bubble ben |  Shutterstock

כלורוקווין – טיפול ותיק למלריה שזוכה לעדנה מחודשת

כלורוקווין (Chloroquine) היא תרופה ותיקה המשמשת למניעה ולטיפול במלריה ובמחלות דלקתיות נוספות כבר יותר משבעים שנה. לתרופה זו פעילות נוגדת דלקת ובמספר מחקרים בעבר היא נמצאה כבעלת פוטנציאל לטיפול אנטי-ויראלי (אנטי-נגיפי) רחב טווח באמצעות שינוי רמות החומציות בנוזלי הגוף, שמונע את ההדבקה של תאי הגוף על ידי הנגיפים.

פעילות זו של כלורוקווין עשויה לעמוד בבסיס ההצלחה שנרשמה בסין בשימוש בתרופה זו כטיפול למחלת הקורונה ודלקת הריאות שנלווית לה. 

בנוסף לשיפור במצב המטופלים שקיבלו את התרופה, היותה זולה יחסית ועם פרופיל בטיחות מוכר, מקלים על השיקול להשתמש בה במקרים בהם יש צורך בהתערבות אקטיבית בנוסף לתמיכה במערכות הגוף.

 קראו עוד: עשו ואל תעשו: כך תגנו על עצמכם מפני וירוס הקורונה 

הטיפול ל-HIV שמנצח את הקורונה, לפחות בקוריאה

ריטונביר + לופינביר (קלטרה), זוג תרופות אנטי-ויראליות הניתנות יחד כטיפול ב-HIV (איידס) נשקלו לאחרונה כדרך לטיפול בנגיף הקורונה בעקבות הצלחה טיפולית שנרשמה בדרום קוריאה.

אדם בן 54 שנדבק בנגיף בסין והיה החולה השלישי המאומת בקוריאה פיתח חום יחד עם קוצר נשימה ולאחר מכן דלקת ריאות שהתגלתה כאופיינית לקורונה. לאחר שטופל בקלטרה (Kaltera) – כדור שמכיל את שתי התרופות – רמות הנגיף בגופו ירדו עד שכמעט ולא ניתן היה לזהות את הנגיף בבדיקות שנעשו. במקביל מצבו הקליני השתפר והוא בסופו של דבר גם שוחרר לביתו.

על אף שעוד טרם ברור אם השיפור במצבו של המטופל נזקף לטיפול בלבד (שמאז הוכיח את עצמו בקרב מספר מטופלים נוספים בקוריאה), כבר נשמעים לא מעט קולות שקראו לחקור ולנסות טיפול זה באופן נרחב יותר כטיפול למגיפה החדשה המתרגשת על העולם.

רמדסיביר – הצלחה במעבדה והצלחה במטופלים ראשונים

כוכב עולה נוסף בתחום הטיפולים הניסיוניים בקורונה הוא רמדסיביר (Remdesivir), שלאחרונה נוסה והראה הצלחה במטופל שהיה מאושפז במצב קשה בבית החולים פוריה. מדובר בתרופה אנטי-ויראלית רחבת טווח שפותחה בשנים האחרונות במטרה לטפל בנגיף האבולה, שגרם לבהלה עולמית בתחילת העשור ועדיין פוגע באנשים רבים במערב אפריקה.

בתחילת פברואר פרסמו מספר חוקרים סינים עדויות ראשונות על הצלחה בהכחדת הנגיף החדש באמצעות תאים שנדבקו בו במעבדה לאחר טיפול משולב ברמדסיביר ובכלורוקווין. מספר שבועות אחר כך תרופה זו כבר ניתנה כטיפול חמלה למטופל במצב קשה שהונשם בבית החולים פוריה ובעקבותיו השתפר מצבו מבחינה נשימתית. בהמשך הצליח לקום ממיטתו, להסתובב ולדבר עם משפחתו. 

מנות נוספות של התרופה מובאות לישראל בימים אלו על מנת לנסותן עם מטופל נוסף שמאושפז במצב קשה בבית החולים איכילוב, ואולי על מטופלים נוספים בעתיד. במידה ותרופה זו תתגלה כטיפול יעיל בנגיף הקורונה, זו עשויה להיות בשורה שתשנה באופן משמעותי את השפעת המגפה בעולם.

קראו עוד: להילחם בקורונה: 9 דרכים שיעזרו לכם לחזק את מערכת החיסון 

פאבילאביר ותרופות ניסיוניות אחרות

תרופה רביעית שאושרה לאחרונה לשימוש בסין כטיפול לנגיף הקורונה היא פאבילאביר, תרופה ניסיונית חדשה נגד שפעת שעדיין נבדקת כנגד הקורונה והראתה הצלחה יחסית.

בנוסף לתרופות שהראו הצלחה יחסית, בימים אלו מתנהלים למעלה ממאה מחקרים קליניים שנועדו למצוא טיפולים חדשים או טיפולים ישנים עם שימושים חדשים, בצורה שתאפשר טיפול מיטבי לנדבקים בנגיף הקורונה שזקוקים לתמיכה רפואית. תרופות נוספות מעבר לאלה שהוזכרו לעיל הן קלטרה, רזולסטה, קסופלוזה, גלובין היפראימוני, אינטרפרון אלפא-2B. 

אמנם הדרך לחיסון והדרך לטיפול ברור ומוכח כנגד הקורונה עדיין ארוכות ומורכבות, אך ניכר שההתפתחויות והידע שנצבר בחודשים האחרונים יכול להקל על מטופלים רבים ואף לשנות את התמונה הגדולה של המלחמה במגפה.

בכל עת חשוב לציין שהדרך היעילה והנכונה ביותר להתמודדות הקהילה כולה עם המגפה היא בעזרת מניעה יעילה, כפי שמופיע בהנחיות משרד הבריאות וגורמי רפואה אחרים – החל מבידוד נכון לנחשפים, צמצום חשיפה של אוכלוסיות בסיכון והקפדה על היגיינה אישית.