לא רק לריאות: זה מה שעלול לקרות לגוף שלנו אם הוא פוגש בווירוס הקורונה

וירוס הקורונה התפשט בסערה ואף גרם למקרה מוות ראשון בישראל. ידוע כי הווירוס החדש, SARS-CoV-2 , משפיע בתחילה על מערכת הנשימה וגורם לחום גבוה, שיעור וקוצר נשימה. אולם, הנזק הנגרם מהמחלה החדשה יכול להתפתח גם בחלקים אחרים של הגוף, בייחוד במקרים חמורים. מה שצריך לדעת על השפעת הקורונה על מערכות הגוף השונות

מאת: מערכת אינפומד

תאריך פרסום: 22/03/2020

4 דקות קריאה

למרות שבכל הנוגע לווירוס הקורונה החדש רב הנסתר על הגלוי, נראה כי במקרי הדבקה חמורים בנגיף ה- SARS-CoV-2 עלול להיגרם נזק משמעותי לאיברים שונים – ולא רק לריאות. אספנו את מה שחשוב לדעת על השפעת הווירוס על המערכות הפיזיולוגיות השונות.

רופא עם זכוכית מגדלת בוחן נזק לריאות מקורונה
By joel bubble ben | Shutterstock

מה קורה לריאות במקרים קשים?

בדומה למחלות אחרות הנגרמות על ידי נגיפים ממשפחת הקורונה, כמו הסארס והמרס, וירוס הקורונה החדש גורם לתחלואה נשימתית ועל כן הריאות יהיו הראשונות להיפגע. ההדבקה בנגיף יכולה לגרום לתסמינים קלים עד חמורים ולעיתים אף למחלה קטלנית. סימנים מוקדמים כידוע כוללים חום, שיעול וקוצר נשימה. אלה יופיעו 2-14 ימים לאחר החשיפה לווירוס. מנתונים של יותר מ-17,000 מקרים שתועדו בסין, עולה כי ב-81% מהמקרים התסמינים היו מתונים. ביתר המקרים שתועדו התסמינים היו קשים יותר ולעיתים אף מסכני חיים.

כידוע, בהשוואה לצעירים או לאלו שאינם סובלים ממחלות רקע, מבוגרים הסובלים ממחלות רקע כרוניות מצויים בסיכון גבוה להתפתחות של מחלה חמורה. הדבר ניכר גם בהשפעה המגוונת של הנגיף על הריאות.

בעוד שחלק מהאנשים יסבלו מתסמינים נשימתיים קלים, אחרים עלולים לפתח דלקת ריאות מסכנת חיים. תת קבוצה מסוימת תסבול גם מנזק לריאות. במקרים של תחלואה חמורה, מתפתחת תסמונת מצוקה נשמתית חמורה - ARDS, מצב המחמיר במהירות וכולל קוצר נשימה קשה ולרוב יוביל לאי ספיקה נשימתית. תסמונת זו אינה מתפתחת רק בקרב חולי קורונה וישנם מספר מצבים נוספים שיכולים להוביל לסיבוך זה, כמו זיהומים, טראומה או אלח דם.

תסמונת זו יכולה לגרום לנזק לריאות ולדליפת נוזלים מכלי דם קטנים המצויים בהן. הנוזלים מצטברים בנאדיות הריאה – דבר אשר מקשה על העברת חמצן מהריאות אל מחזור הדם. למרות שהמידע על הנזק שנגרם לריאות בשל מחלת ה-COVID-19 לוקה בחסר, דוח עדכני שפורסם בכתב העת הרפואי the lancet, מצביע כי הוא דומה לנזק הנגרם בשל מחלות הסארס או המרס.

מחקר עדכני שבחן 138 אנשים שאושפזו בשל תחלואה בקורונה, מצא כי הקושי הנשימתי התפתח כחמישה ימים לאחר הופעת התסמינים המעידים על המחלה, בעוד שהזמן הממוצע להתפתחות תסמונת מצוקה נשימתית עמד על שמונה ימים לאחר הופעת התסמינים. הטיפול בסיבוך זה כולל אספקת חמצן חלופית באמצעות מכונת הנשמה אשר מסייעת בהזרמת כמות מוגברת של חמצן אל הדם. למעשה, לא מדובר בטיפול ספציפי לתסמונת, אלא בטיפול תומך שנועד כדי לאפשר לגוף להחלים ולתת למערכת החיסון להילחם בווירוס הפולש.

קראו עוד: שפעת, אלרגיה או קורונה? כך תוכלו להבדיל

מהמעיים ועד למערכת החיסון: אילו מערכות נוספות עלולות להיפגע עקב הדבקה בווירוס הקורונה?

למרות שההשפעה העיקרית של ווירוס הקורונה היא על הריאות, במקרים חמורים גם שאר הגוף אינו חסין וחלק לא מבוטל מהחולים הקשים עלולים לסבול גם מפגיעה בתפקודן של מערכות גוף נוספות. עם זאת, הדבר אינו ייחודי למחלת הקורונה ויכול להתפתח בכל מצב של זיהום חמור. הנזק לאיברים האחרים אינו נגרם תמיד באופן ישיר מהזיהום, אלא הוא יכול לנבוע מתגובת הגוף אליו.

קיבה ומעיים
חלק מהחולים דיווחו על תסמינים גסטרואנטרולוגים, כמו בחילות ושלשולים. לווירוס החדש אמנם קל יותר לחדור לגוף דרך הריאות, אך המעיים שלנו אינם חסינים. דיווחים קודמים זיהו את הווירוסים אשר גרמו למחלת הסארס והמרס בביופסיות של רקמות מעיים ודגימות צואה. בשני מחקרים עדכניים שפורסמו ב- New England Journal of Medicine וב- medRxiv דווח כי נמצאה נוכחות של הווירוס בדגימות צואה של חולים ב- COVID-19. עם זאת, לא ידוע עוד אם הווירוס יכול להיות מועבר במגע עם צואה של אדם חולה.

קראו עוד: מטיפולים ותיקים למלריה ועד תרופה ניסיונית לאבולה: איך מטפלים בקורונה?

כבד וכליות
כאשר נגרם נזק לתאי הכבד, כמות גדולה יותר של אנזימי כבד עלולה לדלוף אל מחזור הדם. למרות שעלייה באנזימי הכבד אינה מרמזת תמיד על בעיה חמורה, ממצא מעבדתי זה נראה גם באנשים שחלו בסארס או במרס .

דוח עדכני מצא עדות לנזק לכבד בחולה קורונה, עם זאת לא ברור עוד מי אמון על הנזק – הווירוס עצמו או התרופות ששימשו לטיפול בו.

מחקר שפורסם בכתב העת JAMA מצא כי חלק מהאנשים שאובחנו כחולים בנגיף סבלו גם מנזק אקוטי לכליות. ממצאים דומים נראו גם בחולי סארס ומרס. חשוב לציין כי על פי ארגון הבריאות העולמי לא קיימות עוד מספיק ראיות המצביעות על כך שווירוס הקורונה גורם לפגיעה כלייתית. בנוסף, הנזק לכליות עלול להתפתח לא בשל הווירוס עצמו, אלא בגלל אספקת דם פחותה לכליות.

מערכת החיסון
בכל מצב בו מתפתח זיהום בגוף, מערכת החיסון תוקפת את הווירוסים או החיידקים הפולשים. התגובה החיסונית אמנם יכולה לחסל את הזיהום, אך היא עלולה גם להוביל לנזק משני לגוף. הדבר יכול להתבטא בתגובה דלקתית המכונה גם סערת ציטוקינים. ציטוקנים הם חלבונים המקשרים בין תאי מערכת החיסון לבין רקמות הגוף במצבים של זיהום. סערת ציטוקינים היא מצב בו מתרחש שפעול יתר של מערכת החיסון, שעלול להוביל לקריסת מערכות הגוף.

הרבה מהנזק הגופני המתפתח בשל מחלת הקורונה נגרם בשל אלח דם שמקורו נעוץ בתגובה חיסונית מורכבת. הזיהום עצמו עלול להוביל לתגובה דלקתית אינטנסיבית בגוף שעלולה גם להשפיע על תפקודן של מערכות מרובות.

אופן תגובת המערכת החיסונית יכול להוות הסבר אפשרי גם לעובדה שעד כה לא תועדו כמעט מקרי תחלואה קשים בילדים מתחת לגיל תשע: לילדים יש תגובה חיסונית ישירה, זאת בניגוד למערכת החיסון של מבוגרים שעלולה לפתח תגובת יתר. התגובה המוגברת של המערכת החיסונית יכולה להיות זו שאמונה על ההחמרה במצב. ראיות התומכות בהשערה זו אוששו בתקופה בה התפרצה מגפת הסארס, ויתכן שהיא עשויה להיות נכונה גם לגבי המגפה הנוכחית.