בהלת הקורונה: שומרים על השפיות

ימי הקורונה ללא ספק מעצימים את הלחץ הנפשי: הדאגה לבריאות שלנו ושל היקרים לנו, החשש מפני המצב הכלכלי ואפילו השהות המרובה בבית, כל אלה יכולים לעורר בנו דאגה רבה ואף להדיר שינה מעיינינו. למעשה, לא מדובר בהנחות בלבד: העלייה המשמעותית בכמות השיחות המתקבלות לעמותת ער"ן המציעה תמיכה נפשית בטלפון או באינטרנט ללא ספק ממחישה את הדאגה הלאומית אשר הולכת ועולה. מדוע קשה לנו כל כך להתמודד עם חדשות רעות וכיצד ניתן להסתגל למצב החדש ואף לצאת מועצמים מהתקופה הנוכחית? פרופ' משה קוטלר, פסיכיאטר מומחה, לשעבר מנהל המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש בבאר יעקב ונס ציונה, עם התשובות שעשויות לתת קצת אוויר לנשימה.

Shutterstock | Oleksii Synelnykov

האם הקורונה אינה גרמה רק לתחלואה נרחבת, אלא גם לחרדה קולקטיבית?

באופן מפתיע, תחושת הדאגה ששטפה את הציבור הישראלי בשבועות האחרונים אינה מוגדרת כחרדה: "חרדה היא חשש שמקורותיו אינם ברורים ובמצב הנוכחי הדאגה הציבורית בהחלט מותאמת לסיטואציה הבלתי שגרתית שפקדה אותנו" מבהיר פרופ' קוטלר. "התחזיות המאיימות המוצגות חדשות לבקרים; ההשלכות הקיצוניות על שגרת החיים; הדאגות הבריאותיות והכלכליות, כל אלה מתורגמות לפחד משמעותי אשר שוטף את הציבור הישראלי".

אם כך, המצב הנוכחי אינו עלול להוביל להתפתחות של הפרעת חרדה?

על פי פרופ' קוטלר התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית: "רובינו ככל הנראה נצליח להתמודד עם התחושות הקשות, אולם בקרב אלה אשר נוטים לחשיבה פסימית ושלילית, הפחד מהעתיד הלא נודע טומן בחובו אלמנט קיצוני ומפלצתי והוא עלול, בסופו של דבר, גם להוביל להתפתחות של הפרעת חרדה". 

למה קשה לנו להתמודד עם רצף של חדשות רעות?

העולם המודרני ואופן העברת המסרים גורמים לנו להיות מחוברים לעדכונים החדשותיים במשך כל שעות היממה, בייחוד בזמנים אלה. הידיעות הרציפות אמנם מהוות דרך יעילה המאפשרת לנו להיות מעודכנים במתרחש גם בימים של הסגר, אך הן עלולות לפגוע גם בבריאות המנטלית. "המסרים הקשים אשר מועברים בתדירות גבוהה במשך כל שעות היממה יכולים לזרוע תחושת פחד קיצונית מהעתיד לבוא" טוען פרופ' קוטלר. "לכן, כדי למתן את התחושות הקשות אשר עולות בקרב הציבור נדרשים גם מסרים מרגיעים ואף אופטימיים יותר שישיבו את תחושת שליטה".

קראו עוד: וירוס הקורונה: 4 סיבות לאופטימיות זהירה
 

האם שינוי השגרה תורם גם הוא לתחושה השלילית?

"במקרים רבים, שינוי באורח החיים אשר נכפה עלינו בשל מחלה מאיימת, מוות של אדם קרוב או בעיה כלכלית, מוביל למשבר הסתגלות. משבר הסתגלות מתאר שינוי חד באורח החיים אשר מקשה עלינו להתרגל למציאות החדשה" משיב פרופ' קוטלר. "במצב זה, קיימות שתי צורות התמודדות: הראשונה, היא הסתגלות הדרגתית, והשנייה כוללת תגובה רגשית קיצונית אשר מתבטאת לרוב במתח, לחץ ואפילו חרדה". 

גם הריחוק החברתי מהווה מכשול משמעותי בהתמודדות עם השגרה החדשה. "אדם מיסודו הוא חיה חברתית והיעדר התקשורת הבין-אישית עלולה להגביר את תחושת הבדידות והפחד". מסביר פרופ' קוטלר. "אולם, הטכנולוגיות המתקדמות הקיימות כיום מאפשרות לנו לקיים קשרים חברתיים ממרחק ומומלץ לנצל אותן לבריחה מהמציאות היומיומית". 
 

צרו לוח זמנים מוגדר והתמקדו בחדשות חיוביות: הטיפים שיעזרו לכם לצלוח את התקופה הקרובה

1. תכננו לוח זמנים יומי
כדי לסייע בהפגת השעמום וליצור תחושה של פרודוקטיביות, מומלץ לתכנן לוח זמנים מוגדר לכל יום: בצעו פעילות גופנית גם בבית, למדו דברים חדשים באמצעות קורסים אינטרנטיים, נצלו את הזמן לסידור וארגון מחדש והגדירו זמן קבוע לשיחות עם קרובים ובני משפחה. "ההתמקדות באסונות ובחדשות עלולה להעצים את התחושות הקשות ומנגד, פעולות אקטיביות יספקו תחושת חיוניות" טוען פרופ' קוטלר. 

2. הגבילו את צריכת החדשות היומית
פרופ' קוטלר ממליץ לבחון את נחיצות החיבור התמידי למדיות השונות ולצמצם את מידת החשיפה לחדשות ככל הניתן. כמובן שחשוב להתעדכן בהנחיות השונות ולקיימן. 

3. בחרו להתמקד בחדשות אופטימיות
"למרות שהן מעטות, התמקדות דווקא בחדשות האופטימיות עשויה להקל על ההתמודדות הנפשית. התחזיות השליליות נוטות פעמים רבות להיות קיצוניות יותר במוחנו מאשר המצב הקיים במציאות. דבר זה עלול להוות גורם משמעותי לעלייה בתחושות הסטרס. לכן, חשוב לבחור ולהתמקד בצדדים החיוביים בהתמודדות עם המגפה, לדוגמה שיעור התמותה הנמוך ביחס להדבקה". 

4. פשוט תדברו
"שיתוף ושיחה גורמים לנו להרגיש שאיננו לבד בסירה ויחד המצב החדש מקבל פרופורציה. אם אתם מרגישים שאתם מתוחים בצורה קיצונית, סובלים מקשיי שינה ואף מתופעות פיזיות שונות כתוצאה מתחושת הלחץ הקיצוני, מומלץ גם להיוועץ באיש מקצוע שיספק כלים פרקטיים להתמודדות עם המצב החדש והפגת המתחים". 

פרופ' קוטלר מסכם בנימה שתשפוך גם קצת אופטימיות על המצב המורכב: "המשבר הנוכחי יכול להוות הזדמנות משמעותית 'לחשב מסלול מחדש' ולבחון את הדרך שלנו. הלכה למעשה, אלה שיסתגלו למצב הנוכחי ויצלחו את התקופה המורכבת יכולים לצאת ממנה מועצמים וחסינים יותר".