שברים בקרסול: מה הטיפול השמרני והניתוחי בשברים הנפוצים ביותר ברגליים?
שברים בקרסול נחשבים לשברים השכיחים ביותר בגפיים התחתונות והם עלולים להתרחש בצעירים ובמבוגרים כאחד. קביעת דרגת החומרה של השבר חיונית לשם קבלת החלטה לגבי אופן הטיפול: מהם סוגי השברים שעלולים להתפתח במפרק הקרסול, מהם הפרמטרים לביצוע ניתוח ובאילו מקרים ניתן להסתפק בטיפול בגבס? התשובות בפנים
מפרק הקרסול הוא ציר המחבר בין עצם השוק, עצם השוקית ועצם הערקום. מפרק זה אמון על תנועות היישור והכיפוף של כף הרגל ועצמותיו מיוצבות ומחוברות על-ידי רצועות.
שברים בקרסול הם השברים השכיחים ביותר בגפה התחתונה. לרוב, הם יערבו את קצוות עצמות השוק והשוקים, המכונים גם פטישונים. שברים אלה יכולים להיגרם עקב תנועה סיבובית פשוטה או בשל פציעה מורכבת יותר, כמו לאחר תאונות דרכים או תאונות ספורט. שבר הנובע מפציעה באנרגיה גבוהה נפוץ יותר במטופלים צעירים.
פעמים רבות, שברי הקרסול מתרחשים בפטישון הלטרלי – החלק החיצוני של בקרסול בעצם השוקית. אולם, שברים אלה יכולים להתרחש בפטישון המדיאלי – החלק פנימי של הקרסול של עצם השוק, או בחלק האחורי שלה.
fongbeerredhot | Shutterstock
על-פי מה נקבעת חומרת השבר?
דרגת החומרה של השבר נקבעת על פי מנגנון החבלה: בחבלה סיבובית פשוטה או טראומה, כמו תאונת דרכים; עוצמת החבלה, כלומר חבלה באנרגיה נמוכה או גבוהה; כמות השברים ומידת התזוזה בכל שבר. במקרים בהם מתלווה לשבר גם פגיעה ברצועות, השבר יחשב ללא יציב.
איך ניתן לקבוע את יציבות השבר ודרגת חומרתו?
ראשית, במקרים בהם קיים שבר בקרסול יש לפנות לבדיקה אצל אורתופד. האבחון מתבצע באמצעות צילום רנטגן פשוט ולעיתים יהיה צורך גם בבדיקת CT. בדיקת הדמיה זו משמשת לרוב לאבחון של שברים מורכבים, בעיקר כאלה אשר מערבים את עצם השוק.
מהן דרכי הטיפול האפשריות?
טיפול שמרני
הטיפול השמרני ייבחר במקרים בהם מדובר בשבר פשוט ללא תזוזה. טיפול זה כולל הצבת גבס למספר שבועות כדי להחזיר את חלקי השבר למנח תקין ולסייע בתהליך האיחוי הטבעי של העצמות. עם הסרת הגבס יהיה צורך בפיזיותרפיה להפעלת הקרסול ולהתחלת ההליכה.
טיפול ניתוחי
ניתוח יתבצע במקרים בהם ישנו שבר עם תזוזה או שבר מרוסק. את הפעולה הכירורגית מומלץ לבצע זמן קצר לאחר הפציעה ועד לעשרה ימים. ההחלטה לגבי מועד הניתוח תלויה במצב הרקמות הרכות באזור ומידת הנפיחות.
לרוב, הניתוח מתבצע בשיטה הפתוחה וכולל החזרה של חלקי השבר למנח הטבעי וקיבועם באמצעות פלטות, ברגים או מסמרים. אופן הקיבוע תלוי בסוג השבר.
מהם הסיכונים בניתוח לתיקון שבר בקרסול?
בדומה לכל פעולה כירורגית, גם בניתוח זה קיימים סיכונים כלליים, כמו התפתחות של זיהום בפצע הניתוחי שיצריך טיפול אנטיביוטי ולעיתים אף ניתוח חוזר. באשר לסיכונים ספציפיים לניתוח לטיפול בשבר בקרסול, קיים סיכוי לתזוזה משנית של השבר לאחר הניתוח במקרים בהם הקיבוע אינו מחזיק את חלקי השבר. במצבים אלה יהיה צורך בניתוח להחלפת הקיבוע או הוספה של קיבוע נוסף. לרוב אין סכנה להתפתחות של סיבוכים עצביים או וסקולריים.תוך כמה זמן אני צפוי לחזור לעצמי?
ברוב המקרים, לאחר הניתוח לא ניתן לדרוך על הרגל במשך כשבועיים והמטופל נמצא עם גבס. לטיפול בכאבים לאחר הניתוח יינתנו משככי כאבים, לרוב לימים ספורים. אם לאחר הניתוח מורגש לחץ בגבס, נפיחות בכף הרגל או בקרסול, עליית חום או הפרשה מהפצעים, חשוב לפנות לרופא המנתח כדי לשלול סיבוכים.בתום תקופת ההחלמה הראשונית (שבועיים מהניתוח) הגבס יוחלף לרוב למגף הליכה פלסטי מסחרי והמטופל יחל לדרוך על הרגל במהלך טיפולי פיזיותרפיה להפעלת הקרסול. הזמן עד להחלמה מלאה וחזרה לפעילות דומה לזו אשר בוצעה לפני הפציעה עומד על 3-6 חודשים. סיכויי ההצלחה של הניתוח לאיחוי שבר בקרסול גבוהים ולרוב הוא יסייע בהשבת טווחי מפרק טובים ובהליכה ללא כאב.
הכתבה בשיתוף עם ד"ר ולדיסלב אוגורצין, רופא בכיר במחלקת אורתופדיה בית חולים שיבא תל השומר, יחידת טראומה אורתופדית. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.