חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
טיפולים לקוביד 19: תמונת מצב עדכנית
עם יותר מ-10 מיליון מקרים בעולם, מדענים רבים פועלים במרץ בניסיון למצוא חיסון או תרופה שיאטו את התפשטות מגפת הקורונה ויצמצמו את הנזק העולמי שנגרם כתוצאה מהנגיף שפלש לחיינו בחורף שעבר. בעוד שחלק מהחוקרים בוחנים את יעילותם של טיפולים קודמים שכבר אושרו לשימוש לטיפול במחלות שונות, אחרים תרים אחר פיתוח של תרופות חדשות שיסייעו בלחימה בווירוס. לפניכם המדריך המקיף לכל התרופות הניסיוניות והטיפולים שנמצאים כרגע על הפרק
כדי שתרופה תאושר לשימוש על-ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) נדרשים מספר ניסויים קליניים כדי לבדוק האם היא יעילה, בטוחה וכן גם מה המינון הנדרש. מדובר בתהליך ארוך שיכול להימשך חודשים ארוכים. לכן, תרופות מסוימות מקבלות אישור לשימוש חירום, Emergency Use Authorization) EUA), המאפשר לרופאים ברחבי העולם להשתמש בתרופות שונות לטיפול בקוביד 19 עוד לפני שהן עברו הליך אישור פורמלי על-ידי ה-FDA.
ממאי 2020, שתי תרופות אושרו כטיפולי חירום על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בחולי קוביד 19: רמדסיביר, תרופה אנטי וירלית שפותחה בשנים האחרונות במטרה לטפל בנגיף האבולה, וכלורוקווין (Chloroquine) והידרוקסיכלורוקווין (Hydroxychloroquine) שפותחו כדי לטפל במלריה. השימוש בשתי האחרונות הופסק לאחר שמחקרים שונים הראו כי הן ככל הנראה אינן יעילות בטיפול ב- COVID-19.
Iryna Kaliukina | Shutterstock
המסע לחיפוש אחר טיפולים יעילים
כאמור, הדרך לפיתוח של תרופה חדשה ארוכה ויכולה להימשך כעשור ואף יותר מרגע הגילוי של רכיב חדש ועד לשיווק של תרופה מאושרת. פעמים רבות רכיבים מסוימים אף אינם מאושרים בסוף לשימוש. מסיבה זו, לצד ניסיונות לפיתוח של תרופות חדשות, מומחים שונים ברחבי העולם בוחנים גם תרופות קיימות כטיפול פוטנציאלי לקורונה.
בסקירה (1) שפורסמה בכתב העת הבריטי לפרמקולוגיה, מדענים בריטיים קראו לבדיקה רחבה יותר של תרופות קיימות כדי לבחון את יעילותן כנגד נגיף הקורונה החדש. הם זיהו שלושה שלבים מרכזיים בהם ניתן לפגוע בווירוס:
1. מניעת חדירת הנגיף אל התאים.
2. מניעת חלוקת הנגיף בתוך התאים
3. צמצום הנזק לאיברים שונים
רבות מהתרופות שנבחנות כטיפול אפשרי בנגיף החדש הן תרופות אנטי ויראליות. תרופות אלה יעילות יותר אם ניתנות בשלבים מוקדמים של מחלת הקוביד 19, לפני שווירוס שוכפל באופן משמעותי. זאת ועוד, תרופות אנטי ויראליות יעילות יותר אם הווירוס לא גרם עוד לנזק משמעותי לאברי הגוף, כמו לריאות או לרקמות אחרות.
טיפולים אנטי ויראליים
רמדסיביר
תרופה שפותחה לפני כעשור ונכשלה בניסויים קליניים כנגד אבולה ב-2014, אך הוכחה כבעלת בטיחות יחסית בשימוש בבני אדם. מחקרים (2) שעסקו בווירוס המרס – אשר כידוע שייך גם הוא למשפחת הקורונה, הראו כי רמדסיביר מנעה את שכפול הנגיף.
תרופה זו נבחנת בניסויים קליניים של קוביד 19 ברחבי העולם, כולל מחקרים בהם התרופה ניתנת לצד תרופות אחרות כמו התרופה האנטי דלקתית בריסיטיניב (baricitinib). רמדיסיביר נבחנת גם בילדים הסובלים ממחלת קוביד 19 מתונה וחמורה.
החברה המייצרת את התרופה הודיע באפריל כי הנתונים הראשוניים מהניסוי הקליני הראו כי קיים אפקט חיובי בצמצום זמן התאוששות החולים לאחר שימוש ברמדסיביר. מהתוצאות עולה כי בנבדקים שנטלו את התרופה נמצא שיפור משמעותי במצב לאחר 11 ימים, בהשוואה ל-15 ימים בנבדקים שלא טופלו בעזרתה. פרטים נוספים יפורסמו לאחר שתתבצע ביקורת עמיתים. במקביל, מחקר נוסף (3) שפורסם בכתב העת The Lancet דיווח כי במשתתפים בניסוי קליני שנטלו רמדסיביר לא נצפה כל יתרון בהשוואה לנבדקים להם ניתנה תרופת פלצבו. למרות התוצאות הסותרות, ה-FDA אישר שימוש חירום בתרופה.
ארבידול הידרוכלוריד (Arbidol Hydrochloride)
תרופה אנטי־וויראלית נוספת שנמצאת בניסויים קליניים בסין, כטיפול משולב עם ריטונביר / לופינביר (קלטרה). חוקרים דיווחו באמצע אפריל ששתי התרופות לא שיפרו את התוצאה הקלינית עבור אלה המאושפזים עם מחלת קוביד 19 קלה עד בינונית.
EIDD-2801
תרופה שנוצרה על ידי מדענים בחברת ביו-טכנולוגיה ללא מטרות רווח בבעלותה של אוניברסיטת אמורי. מחקרים (4) שבוצעו בעכברים הראו כי היא עשויה להפחית את תהליכי השכפול של נגיפים שונים ממשפחת הקורונה בהם גם SARS-CoV-2.. תרופה זו נבחנת כעת בבריטניה. שלא כמו רמדסיביר, EIDD-2801 נלקחת באופן אוראלי ולכן במידה ותמצא יעילה היא תהיה זמינה למספר גדול יותר של אנשים.
פביפירביר (Favipiravir)
תרופה שאושרה לשימוש בנגיף האינפלואנזה. דיווחים מסין מציעים כי היא עשויה להוות טיפול לקוביד 19, אך מחקרים לא פורסמו עוד. התרופה יוצרה ביפן אשר כיום מייצאת אותה ל-43 מדינות עבור ניסויים קליניים בבני אדם החולים במחלה קלה עד בינונית של קוביד 19.
קלטרה (KALETRA)
שילוב של שתי תרופות ריטונביר+ לופינביר אשר נועדו לטיפול ב-HIV. כעת, מתבצעים מספר ניסויים קליניים כדי לבחון אם השילוב יעיל גם כנגד נגיף הקורונה החדש. מחקר קטן (5) שפורסם בתחילת מאי בכתב העת Med מצא כי קלטרה לא שיפרה את התוצאה באנשים הסובלים ממחלת קורונה מתונה, זאת בהשוואה לאלה אשר קיבלו את הטיפול הסטנדרטי.
מחקר אחר, שפורסם בכתב העת the New England Journal of Medicine, מצא כי שילוב התרופות לא היה יעיל עבור נבדקים שסבלו ממחלת קוביד 19 חמורה.
אולם, מחבר המאמר מצא כי מתן התרופה בשילוב עם ריבוירין או אינטפרון בטא 1b סייע בקיצור הזמן עד לפינוי הווירוס מהגוף. הממצאים (6) פורסמו בכתב העת The Lancet
טיפולים אחרים
מעבר לתרופות אנטי ויראליות, מדענים מחפשים אחר דרכים אחרות לזהות ולתקוף את הווירוס או לטפל בסיבוכים של קוביד 19.
מבין הפתרונות האפשריים נכלל גם איבופרופן. בתחילת חודש יוני, מדענים החלו בניסוי קליני כדי לבחון האם התרופה לשיכוך כאבים יכולה לסייע גם לחולי קורונה מאושפזים. הם משערים כי התכונות האנטי דלקתיות של איבופרופן יכולות לסייע בהקלה על קשיי נשימה הקשורים במחלה הנגיפית.
נוגדנים חד-שבטיים
תרופות אלה מגרות את המערכת החיסונית וגורמות לה לתקוף את הנגיף. בדומה לנוגדנים המיוצרים על ידי מערכת החיסון עצמה, המולקולות המעבדתיות מאתרות ותוקפות פולשים ספציפיים, כמו וירוס הקורונה.
- חברת ביו טכנולוגיה קטנה, Sorrento Therapeutics , הודיעה כי היא הצליחה למצא נוגדן חד שבטי שנמצא יעיל בבחינה ראשונית בחסימת הווירוס SARS-CoV-2.
על פיהם, תרופה זו עשויה לשמש כטיפול בחולי קוביד 19 ואף לעזור במניעת זיהום.
- חברת Ab Cellera בודדה 500 נוגדנים ייחודיים מגוף של מחלימים מקוביד 19 והחלה בבחינה שלהם.
- חברה נוספת בשם Regeneron Pharmaceuticals Inc בוחנת שילוב של שני נוגדנים בארבע קבוצות נבדקים: חולי קוביד 19 המאושפזים בבתי חולים, חולים סימפטומטיים שאינם באשפוז, אנשים בריאים בסיכון גבוה ללקות בקוביד 19, אנשים בריאים שהיו במגע קרוב עם חולה קורונה. החברה מקווה לפרסם את תוצאות המחקר בסתיו.
טיפול בפלזמה של מחלימים
ה-FDA אישר למרכזים רפואיים לבצע ניסויים בטיפולים המשתמשים בפלזמה ממחלימי קוביד 19. ההנחה היא שהפלזמה מכילה נוגדנים שייתקפו את הנגיף החדש. בסוף חודש מאי, חוקרים דיווחו (7) ש-19 מתוך 25 חולים בקוביד 19 שטופלו באמצעות עירויי פלזמה של מחלימים בבית החולים Houston Methodist Hospital בטקסס, נצפה שיפור משמעותי. 11 מהנבדקים אף שוחררו מבית החולים. בסוף מרץ, מרכז הדם בניו יורק החל לאסוף פלזמה מאלה שהחלימו מהמחלה הנגיפית. גם בבית החולים Mayo Clinic שבמישיגן הקימו תכנית לאיסוף פלזמה.
תרופות אימונומודולוטריות
בחלק מהחולים בקוביד 19, מערכת החיסון עובדת ביתר, ומשחררת כמויות גדולת מהתקין של חלבונים הנקראים ציטוקנים. מדענים שונים משערים כי מצב זה, המכונה גם סערת ציטוקנים, הוא הסיבה שאנשים הסובלים ממחלת קורונה חמורה מפתחים תסמונת מצוקה נשמתית חמורה וזקוקים למכונת הנשמה. לכן מספר טיפולים נבחנים כעת בניסויים קליניים כדי לבדוק האם באמצעותם ניתן למתן את סערת הציטוקנים וכתוצאה מכך גם את חומרת תסמונת המצוקה הנשמיתית.
באמצע יוני, חוקרים בבריטניה הודיעו כי דקסמתזון (Dexamethasone) תרופה ממשפחת הקורטיקוסטרואידים, הפחיתה את שיעור מקרי המוות בקרב אלה הסובלים מקוביד 19 ומטופלים באמצעות מכונת הנשמה בכ-33% . למרות זאת, חשוב לציין כי התוצאות לא פורסמו עוד ולא עברו ביקורת עמיתים. תרופות אחרות שנבדקות כוללות בריצטיניב, תרופה לדלקת מפרקים שגרונית; CM4620-IE, תרופה לסרטן הלבלב; ומעכבי IL-6. ה-FDA אישר גם את השימוש במכשיר אשר מסנן את הציטוקנים מהדם של חולי קוביד 19.
מקורות
1) Alexander, S. P. H., Armstrong, J., Davenport, A. P., Davies, J., Faccenda, E., Harding, S. D., ... & Spedding, M. J. (2020). A rational roadmap for SARS‐CoV‐2/COVID‐19 pharmacotherapeutic research and development. IUPHAR review “XXX”. British Journal of Pharmacology. https://doi.org/10.1111/bph.15094
2) Gordon, C. J., Tchesnokov, E. P., Feng, J. Y., Porter, D. P., & Götte, M. (2020). The antiviral compound remdesivir potently inhibits RNA-dependent RNA polymerase from Middle East respiratory syndrome coronavirus. Journal of Biological Chemistry, 295(15), 4773-4779.
jbc.org/content/295/15/4773
3) Wang, Y., Zhang, D., Du, G., Du, R., Zhao, J., Jin, Y., ... & Hu, Y. (2020). Remdesivir in adults with severe COVID-19: a randomised, double-blind, placebo-controlled, multicentre trial. The Lancet.
DOI:https://doi.org/10.1016/S0140-6736(20)31022-9
4) Sheahan, T. P., Sims, A. C., Zhou, S., Graham, R. L., Pruijssers, A. J., Agostini, M. L., ... & Chappell, J. D. (2020). An orally bioavailable broad-spectrum antiviral inhibits SARS-CoV-2 in human airway epithelial cell cultures and multiple coronaviruses in mice. Science translational medicine, 12(541).
DOI: 10.1126/scitranslmed.abb5883
5) Li, Y., Xie, Z., Lin, W., Cai, W., Wen, C., Guan, Y., ... & Chen, X. (2020). Efficacy and safety of lopinavir/ritonavir or arbidol in adult patients with mild/moderate COVID-19: an exploratory randomized controlled trial. Med.
DOI:https://doi.org/10.1016/j.medj.2020.04.001
6) Hung, I. F. N., Lung, K. C., Tso, E. Y. K., Liu, R., Chung, T. W. H., Chu, M. Y., ... & Shum, H. P. (2020). Triple combination of interferon beta-1b, lopinavir–ritonavir, and ribavirin in the treatment of patients admitted to hospital with COVID-19: an open-label, randomised, phase 2 trial. The Lancet, 395(10238), 1695-1704.
DOI:https://doi.org/10.1016/S0140-6736(20)31042-4
7) Salazar, E., Perez, K. K., Ashraf, M., Chen, J., Castillo, B., Christensen, P. A., ... & Subedi, S. Treatment of Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) Patients with Convalescent Plasma. The American Journal of Pathology.
DOI:https://doi.org/10.1016/j.ajpath.2020.05.014
האם המאמר עניין אותך?
נושאים מרכזיים
-
מחלות קשורות
-
וירוס הקורונה
-
טיפולים וניתוחים קשורים
-
טיפול תרופתי
שאלות מתוך פורום ייעוץ תרופתי
-
-
זריקת פרוליה
-
אוסטרופורוזיס ותרופות
-
פרוליה ואנמיה - אכן ירד לי המוגלובין ל 7.5 תחת פרוליה
-
K+ פרוליה : ויטמין שגורם לאנמיה
-
פרוליה וירידת המוגלובין
-
תשובת מומחה
פרוליה
-
-
-
קיבלתי zaldiar 37/5 mg 325mg להקלה בכאב שדיר בשוק בברך
-
תשובת מומחה
זאלדיאר
-
