גידולים בלחמית: איך מבדילים בין גידול שפיר לגידול ממאיר?

הלחמית היא השכבה אשר עוטפת את כל שטח העין החיצוני. שכבה זו מהווה מחסום בין החוץ לבין העין והיא נועדה למנוע חדירה של פולשים אליה. מתוקף תפקידה של הלחמית זיהומים בה שכיחים.

הלחמית בנויה מתאים האמונים על ייצור נוזל הדמעות (שתפקידו לסכך את שטח פני העין ולמנוע יובש) וכן תאים האחראיים על התחדשות אפיתל הקרנית והלחמית . לכן, שמירה על תקינותה חשובה במיוחד לשם תפקוד העין כולה. במצבים בהם הלחמית נפגעת יכולות להתפתח תלונות שונות , בהן יובש , תחושת צריבה בעין, דמעת, הפרשה מוגלתית ועוד. לאורך זמן פגיעה בלחמית העין משפיעה גם על יכולת ההתחדשות של הלחמית עצמה וכן התחדשותה  של הקרנית. כאמור, לרוב הפגיעה בלחמית מתרחשת בשל זיהום שיוביל להתפתחות התלונות שצוינו לעיל. 

בדומה לכל איבר בגופנו, גם בלחמית יכולים להתפתח גידולים. זהו מצב נדיר יחסית, אך כשהוא מופיע יש לטפל בו ביעילות ובמהירות כדי למנוע את התפשטות תאי הגידול על פני שטח העין , למנוע חדירה של תאי הגידול אל העין עצמה, כמו גם למנוע התפתחות של גרורות באיברים מרוחקים יותר. 

כיצד מחולקים נגעי הלחמית, אילו סוגים של נגעים שכיחים יותר ואיך נדע להבדיל בין נגע שפיר לממאיר (סרטני)? ד "ר ויקטוריה וישניבסקה-דאי, רופאת עיניים, מומחית בגידולי עיניים ומחלות עיניים דלקתיות (אוביאיטיס), עם המידע החיוני. 

"הסוגים השונים של נגעי הלחמית מחולקים על פי מספר פרמטרים: מידת הפיגמנטציה של הגידולים (האם נוצרו מתאי פיגמנט), מידת האגרסיביות שלהם (האם הם שפירים או ממאירים) מיקום בלחמית , מועד הופעת הגידול (מולד או נרכש) ועוד . 

מבין שיטות הסיווג הקיימות לרוב, נוהגים לסווג את הנגעים לפיגמנטריים ולא-פיגמטריים וכן נגעים שפירים או ממאירים: כ-30%  מכלל הגידולים שמתפתחים על שטח פני העין הם ממאירים, מהם כ-20% יהיו נגעים פיגמנטריים". 

מהם סוגי הנגעים השפירים השכיחים בשטח פני העין ?

פטרגיום ופינגווקולה

"מכיוון שאחד מהגורמים להתפתחות נגעים שפירים אלה הוא חשיפה לשמש הם שכיחים במיוחד בישראל. במקרים רבים הקרום שמופיע אינו גורם לתסמינים ולכן לא מחייב טיפול. עם זאת, אם הנגע מכסה את ציר הראייה, גדל במהירות, בעל צורה לא שגרתית או מהווה הפרעה אסתטית משמעותית, מומלץ להסירו בניתוח. הגידול שהוסר יישלח לבדיקה פתולוגית כדי לשלול את נוכחות תאים ממאירים בתוכו". 

 פטריגיום (Pterygium ). צילום: kooanan007 | Shutterstock

נבוסים או נקודות חן על הלחמית 

ד"ר וישניבסקה – דאי מדגישה כי הסרה של נבוס שפיר או נקודת חן שלא לצורך אינה גוררת רק פעולה כירורגית מיותרת, אלא היא עלולה לגרום לצמיחה חוזרת ולעיתים אף אגרסיבית יותר של הנגע: "לעיתים, אם הנבוס אינו מוסר על-פי הכללים או לא בשלמותו , הוא עלול להפוך לממאיר. חשוב לציין כי לרוב נבוסים אינם צומחים במהלך החיים. הם מופיעים כבר בלידה  או  בגילאי הילדות. לנבוס שפיר המתפתח בגיל הילדות יהיו רב בגבולות ברורים. עם הזמן יכולות להצטבר בתוכו ציסטות יכול לצמוח לתוכו כלי דם מזין" . 

גידולים ממאירים של הלחמית

מלנומה

מלנומה היא גידול אגרסיבי שיכול להתפשט ולגרום למוות. שכיחותו עולה עם השנים, ככל הנראה בשל אורח החיים המערבי , שינוי בקרינה בשל פגיעה באוזון ועוד. חשוב לציין כי אף שלרוב מלנומה היא גידול פיגמנטרי, היא יכולה להתפתח לעיתים גם כגידול  לא- פיגמנטרי. את המלנומה יש להסיר בשלמות עם שוליים רחבים על פי כללים אונקולוגים. בהמשך כדי לצמצם את הסיכון להישנות לאחר ההסרה, יש לבצע מעקב ארוך טווח אחר המטופל".

מלנומה של הלחמית  (Malignant Melanoma ). צילום : ד"ר ויקטוריה וישניבסקה - דאי 

קרצינומה קשקשית של הלחמית

גם את הקרצינומה הקשקשית יש להסיר בשלמות עם שוליים רחבים על פי כללים אונקולוגים, למשל עם הקפאה של השוליים כדי לצמצם את הסיכון להישנות לאחר ההסרה. בהמשך יש לבצע מעקב ארוך טווח אחר המטופל".

קרצינומה קשקשית של הלחמית (Squamous cell carcinoma ). צילום : ד"ר ויקטוריה וישניבסקה - דאי 

פפילומה של הלחמית 

לימפומה של הלחמית 

כיצד מתבצע האבחון ואיך מבדילים בין הנגעים השונים? 

“ראשית, מבחינת החולה כל נגע או קרום הצומחים על פני העין וכן שינויים בנגעים או קרומים קיימים, מחייבים בדיקת רופא עיניים. 

האבחון כולל בדיקה במנורת סדק. במידה וזוהה נגע חשוד, ייתבצע צילום מקטע קידמי, ועל פי הצורך גם בדיקת OCT קדמי , הבוחנת את מקטע העין הקדמי ומאפשרת לבדוק האם הגידול חדר אל שכבות העין הפנימיות. אם ישנה חדירה לשכבות עמוקות יותר, תתבצע בדיקת הדמיה באמצעות אולטרסאונד או MRI על פי הצורך". 

מהן דרכי הטיפול בגידולי לחמית?

ברוב המקרים הטיפול הניתוחי הוא טיפול הבחירה וטיפולים שאינם כירורגיים יבחרו רק במקרים שבהם הנגע אינו בר הסרה. אם מדובר בגידול ממאיר, על ההסרה להתבצע תוך עמידה בכללים אונקולוגיים, כלומר הוצאת הגידול בשלמותו כולל שוליים נקיים ועבודה בשטח יבש כדי למנוע פיזור של תאי הגידול. לאחר מכן מתבצעת הקפאה של השוליים כדי למנוע הישנות" מפרטת ד"ר וישניבסקה-דאי. 

"באשר לטיפולים לא כירורגים, כפי שצוין לעיל הם יבחרו רק במקרים בהם לא ניתן להסיר את הנגע בניתוח או כאשר יש צורך במניעת הישנות או חדירה של תאי הגידול לשכבות העין העמוקות יותר. יש לציין כי גידול מסוג לימפומה לרוב לא יטופל באופן כירורגי בלבד, אלא גם באמצעות טיפולים נוספים. ארסנל הטיפולים שברשותנו כולל מגוון אמצעים לא כירורגיים, בהם טיפות כימותרפיות או טיפות ביולוגיות. אם הגידול חדר אל קיר העין תתבצע גם הקרנה בצורות שונות, למשל תוך שימוש בפלאק רדיואקטיבי מיוחד".

מה לגבי סיכויי ההחלמה?

סיכויי ההישנות של מלנומה של הלחמית הם אמנם גבוהים יותר, אך פיתוחם של טיפולים מותאמים אישית בשנים האחרונות שיפר משמעותית את סיכויי ההחלמה מהמחלה ואת תוחלת החיים של החולים בה. 

לימפומה של הלחמית אינה מסכנת לרוב את חיי החולה והיא ניתנת לטיפול באמצעות מגוון חלופות. עם זאת, כדי למנוע הישנות יש צורך במעקב המטואונקולוגי גם לאחר הטיפול וההחלמה".