וירוס הפפילומה: האם ההדבקה משפיעה על מיניות האישה?

הדבקה הנגרמת מנגיף הפפילומה (HPV) היא מחלת המין השכיחה ביותר כיום, ועל פי ההערכות, כ-80% מהנשים הפעילות מינית  יידבקו בוירוס במהלך חייהן. בגברים קשה יותר לעקוב אחר ההדבקה מאחר ורובם אינם סימפטומטיים. 

ישנו מספר רב של זנים הנכללים תחת השם פפילומה: HPV-  חלקם עלולים לגרום להתפתחות של סוגים מסוימים של סרטן (בהם סרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת ואף סרטן בלוע), בעוד שאחרים גורמים להופעה  של יבלות. 

BlurryMe  |  Shutterstock

האם ניתן למנוע הדבקה בווירוס?

הדרך היעילה ביותר למניעת הידבקות בווירוס הפפילומה היא להתחסן כנגדו. נכון לכתיבת שורות אלה, חיסון נגד נגיף הפפילומה יעיל כנגד 9 זנים השכיחים  ביותר של הנגיף, שחלקם עלולים לגרום להתפתחות של סרטן בצוואר רחם בעוד שאחרים מובילים להופעה של יבלות. 

החל משנת 2019  חיסון זה ניתן במסגרת חיסוני השגרה לבנות בגילאי 12 בבתי הספר וישנה אפשרות לחסן גם את הבנים. מחקרים שונים מצאו כי מתן החיסון בגילאים אלה הובילה למיגור הופעתם של נגעים טרום סרטניים ויבלות ביותר מ-50% מהנשים. 

מה לגבי שימוש בקונדום, האם גם זה עשוי להגן מפני הידבקות בנגיף?

בנבדל ממחלות אחרות, זיהום הנגרם על-ידי נגיף הפפילומה ייחודי ובעייתי. בשל העובדה שהוא עובר באמצעות מגע של עור בעור, הוא יכול לחדור דרך אזורי עור שאינם מוגנים על ידי קונדום ולהיות מועבר גם במין אוראלי או ביחסים אינטימיים שאינם מערבים חדירה. 

זאת ועוד, פעמים רבות נשים וגברים הינם נשאים של הווירוס אך אינם מפתחים כל תסמינים או ממצאים חיצוניים שיעידו על הזיהום. בשל כך, לא ניתן לדעת מתי אירעה ההדבקה. הלכה למעשה, היא יכולה לקרות גם חודשים ושנים טרם להופעת התסמינים. גם לאחר האבחון ההערכה היא שרק בחלוף שנתיים מתרחש ריפוי טבעי והחולה אינו מדבק/ת עוד.

האם הדבקה בווירוס הפפילומה פוגמת גם במיניות האישה?

הדבקה במחלת מין ככלל, ובנגיף הפפילומה בפרט עלולה לגרום לפגיעה בכל מהלך התגובה המינית של האישה - החל מפגיעה בחשק המיני ועוררות מינית  וכלה ביכולת להגיע לאורגזמה ולהנות מהמגע. 

בנוסף, ההדבקה בנגיף זה, כמו בכל מחלת מין אחרת, עלולה לערער את המערכת הזוגית ,לעורר חשדנות כלפי בן הזוג, כמו גם כעסים, חששות מבגידה, חוסר אמון ואף רתיעה וחוסר רצון לקיים יחסים אינטימיים. 

אולם, חשוב לציין כי בדומה לכל משבר זוגי, צליחתו תלויה בחוזק הקשר והאמון בין בני הזוג. אם הקשר רעוע, תחלואה בפפילומה תוביל לסדק עמוק יותר במארג הזוגי. 

בחלק מהמחקרים נמצא שנשים שנדבקו בפפילומה  העידו כי הן חוו ירידה בדימוי העצמי בשל הסטיגמה של תחלואה במחלת מין שגרמה להן להרגיש נגועות, להימנע מיצירת קשרים זוגיים ואף הובילה לשינוי ההתנהגות המינית. 

חשוב לציין עם זאת כי במחקרים שונים שבחנו את ההשפעה של הנגיף על הקשר המיני, התוצאות לא היו חד משמעיות. אולם, נמצא כי התפקוד המיני נפגע יותר דווקא במקרים שבהם התפתחו יבלות בפתח הנרתיק, מאשר מקרים שבהם הנגיף הוביל להתפתחות של נגעים סרטניים או טרום סרטניים בצוואר הרחם. 

ישנם מספר הסברים משוערים לכך: היבלות לכשעצמן גורמות לתופעות כמו אי נוחות וגרד ולכן קושי או הימנעות מקיום יחסי מין גם האפשרויות השונות לטיפול בנגיף (משחות, לייזר, טיפול כירורגי ועוד) עלולים לעורר כאב באזור המטופל לתקופה ארוכה וכתוצאה מכך גם להוביל לכאבים בעת קיום יחסי מין. עם זאת מחקרים שונים לא מצאו קשר ישיר בין וסטיבוליטיס ( תסמונת של כאב בקיום יחסי מין באזור הוסטיבולום, סביב פתח הנרתיק) לפפילומה וירוס. 

לסיכום, נשים שנדבקו בפפילומה מתמודדות עם שאלות רבות, בהן מה מקור ההדבקה, האם הן מדבקות ולכמה זמן, האם לשתף את בן הזוג וכיצד להגן עליו מפני הדבקה. מעבר לטיפול הרפואי בהדבקה , שיח פתוח וישיר עם הרופא/ה המטפל/ת חיוני גם הוא ועשוי לתרום למזעור ההשפעות הפסיכו-סקסואליות של האבחון ולסייע לנשים לצלוח את התקופה המאתגרת.

.