בדיקות דם הם שם כללי למגוון רחב מאד של בדיקות אשר ניתן לבצע, ע"י לקיחת דוגמית דם מהגוף לתוך מבחנה, וסריקתה המדויקת במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
"הרופא קרא את התיק לפני שנכנסנו וראה מה הבעיות ואלו תרופות נוטל. קיבלנו הסבר רחב על הבעיה שיש לשמואל ואיך לתקן, ואכן החליף לנו תרופות והמליץ על טיפול מסייע. הפרופסור ענה בסבלנות על כל שאלה ובשיחה נינוחה. תודה רבה."
"הרופא קרא את התיק לפני שנכנסנו וראה מה הבעיות ואלו תרופות נוטל. קיבלנו הסבר רחב על הבעיה שיש לשמואל ואיך לתקן, ואכן החליף לנו תרופות והמליץ על טיפול מסייע. הפרופסור ענה בסבלנות על כל שאלה ובשיחה נינוחה. תודה רבה."
נשאות של פקטור 5 ליידן APC resistance הטרוזיגוטיות היא מצב של סיכון לקרישיות יתר. זה אומר כי יש לך סיכוי יותר גבוה להיווצרות קרישי דם ולהפלות חוזרות. פקטור 5 ליידן הוא מצב בו גורם הקרישה פקטור 5 עובר שינוי אשר מונע את קשירת פרוטאין C, שהוא בעצם ה"בלם" של פקטור זה. כתוצאה מכך, פרוטאין C אינו יכול לעצור את פעילות פקטור 5, ולכן ישנו מצב של קרישיות יתר - תרומבופיליה. הטרוזיגוטיות לפקטור 5 ליידן אינה נחשבת למחלה אלא לגורם סיכון לקרישיות יתר. גם ההיסטוריה המשפחתית שלך מהווה גורם סיכון. אמליץ לך לפנות להמטולוג על מנת להתייעץ איתו לגבי אם כדאי לך ליטול טיפול מניעתי או טיפול בזמן כניסה להריון וכדומה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
חשוב לי להבין: האם הרופא שרשם לך אלטרולט מודע לכך שאת נוטלת את שאר הכדורים שציינת? השילוב של התרופות שציינת עלול לגרום לעייפות וישנוניות, הפרעה בתפקודי הכבד, עלייה במשקל ועוד. יתכן כי יש מקום לשינוי של הטיפול. במקום להוסיף עוד ועוד תרופות, אפשר לעבור לתכשיר שיעיל גם נגד דיכאון וגם נגד פיברומיאלגיה, למשל אחד מנוגדי הדיכאון החדשים המשפיעים על מערכות הובלת הכאב בגוף, כגון התרופה סימבלטה. אני ממליצה לשוב לרופא שלך ולהציג את כל התמונה כפי שהצגת אותה לי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
אם אכן בדיקות IgG ו- IgM לפני ההריון היו שליליות ולאחר מכן התקבלה תשובת IgG חיובית ו- IgM שלילית, ייתכן שהיתה הדבקה בתחילת ההריון. כדי ללמוד אם אכן מדובר בזיהום ישן או חדש ניתן לבצע בדיקת זיקה (Avidity). לפרטים נוספים לגבי בדיקות אלו ראי: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=101
אין קשר ישיר בין ערכי ויטמין D והכולסטרול לבין מחלת העור שיש לך. רמת הוויטמין D נמוכה בחלק גדול מהאוכלוסיה. לגבי הכולסטרול, יכול להיות שיש נטייה משפחתית לכך, או שהדיאטה שלך מאוד לא מאוזנת. בכל מקרה, את מקבלת טיפול מתאים בסטאטינים. כדאי גם להקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית סדירה. את יכולה לקרוא על מיקוזיס פונגוידאס (Mycosis Fungoides) כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_012405_2.htm
בהחלט ייתכן כי נטילת התרופות שציינת משפיעה על רמת הטסטוסטרון. הגדלה שפירה או סרטנית של בלוטת הערמונית מושפעת, בין השאר, גם מרמת טסטוסטרון גבוהה, אולם הזרקתו לאו דווקא גורמת להתרחשות תהליך ממאיר. ירידה ברמת הטסטוסטרון יכולה לבוא לידי ביטוי בסימנים כגון עייפות, הפרעות שינה, ירידה בחשק המיני ובזקפה. היא יכולה לגרום גם לירידה במשקל, ירידה בצפיפות עצם, מיעוט שיער, ומחלות לב וכלי דם. הטיפול המתאים לחסר בטסטוסטרון הוא ג'ל טסטוסטרון למריחה, טבליות או זריקות לשריר. לא מומלץ להתחיל בטיפול לפני בירור מדויק של הסיבה החסר, בין אם היא אורגנית (יותרת המוח) או תרופתית. לא ניתן לקבל השלמה בדרך אחרת. נוכחות של אפינפרין בשתן מעידה על תפקוד בלוטת האדרנל (טוחה), אולם יש להתחשב במדדים נוספים כדי לקבל את התמונה המלאה. רק בריאות ד"ר עופר לימונד - אינפומד
האם הוא אוכל דברים נוספים? האם הוא עולה במשקל בהתאם לגילו? אכן לא כדאי לתת לילד מוצרי חלב עד גיל שנה, למרות שאפשר לתת לו גבינת קוטג' או יוגורט. אם הוא ממשיך לסרב לאכול מטרנה, נסי לתת אוכל מגוון – מאכלים עשירים בברזל, פירות וירקות, לחמים ועוד. אם הוא אינו משתף פעולה גם עם מאכלים אחרים, או שאינו עולה במשקל, אני מציעה לפנות לרופא הילדים, לבנות תפריט מתאים ולהמשיך לעקוב אחר אכילתו. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
כדאי להתחיל לקחת תוספי ברזל, ולחזור על הבדיקות (המוגלובין, ברזל, טרנספרין ופריטין) 3 חודשים לאחר שנטלת את התרופות. את הברזל כדאי לקחת יחד עם ויטמין C, כדי לשפר את הספיגה. כדאי להימנע מנטילתו יחד עם קפה, תה, חלב, ביצים וסיבים. אם בבדיקות החוזרות רמת הברזל והפריטין עדיין תהיה נמוכה - יש לבצע בירור בכיוון של איבוד דם או של הפרעה בספיגה.
מדובר, להערכתי, בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס. זהו מצב שבו יש ירידה בייצור הורמוני הבלוטה, T3 ו- T4, ולכן יש עלייה ברמת ה- TSH, ההורמון שמגרה את ייצור הורמוני הבלוטה. כתוצאה מכך, רמת ה- T3 ורמת ה- T4 תקינות. עם הזמן יתכן ומצב זה יתפתח לתת-פעילות קלינית, כלומר שיהיו גם סימפטומים כמו עייפות, חולשה, עלייה במשקל, ועוד. במקרה זה יש לעשות אחד מדברים הבאים: או להמשיך לעקוב אחר רמת הורמוני הבלוטה, או לטפל באלטרוקסין, תחליף סינתטי להורמוני הבלוטה. רצוי שתפנה לייעוץ הרופא המטפל. רצוי לוודא שיש מספיק יוד במזון שאתה צורך. כמו כן, יתכן שיהיו נחוצות בדיקות נוספות (נוגדנים נגד הבלוטה, למשל). התייעץ על כך עם הרופא המטפל. ראה גם את התשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_042809_6.asp
ההמוגלובין שלך מעט נמוך (צריך להיות בין 12 ל-16) ובהתאם לכך גם כמות תאי הדם האדומים (RBC) וההמטוקריט (צריך להיות בין בין 36 ל-46). הסיבה הסבירה ביותר היא חסר קל של ברזל, שנובע גם מהדימומים הבלתי פוסקים, כפי שאת מתארת, וגם מהעובדה שאת בהריון. עלייך ליטול כדורי ברזל, דבר שאת וודאי כבר עושה. ספירת תאי הדם הלבנים שלך קצת גבוהה. את תוצאות העמסת הסוכר לא כתבת. עלייך לברר אצל הרופא המטפל שלך מהי סיבת הדימום. הריון הוא מצב שבו הנטיה לקרישיות עולה, ולא הנטייה לדמם. עליך לעבור בדיקת תפקודי קרישה ובדיקות נוספות, עליהן עליך להתייעץ עם הרופא המטפל שלך. בנוסף עליך לקחת ברזל אם עדיין אינך עושה זאת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד