איך אנחנו זוכרים לאן לחזור?
נוסעים לעבודה, חוזרים הביתה, אוספים את הילד מהחוג, ממשיכים לסופר. איך המוח שלנו זוכר בכל פעם מחדש לחזור למקומות הללו וכיצד ממצאים של שני מחקרים חדשים עשויים לתרום לנו בעתיד? הפרטים בכתבה
השנים האחרונות היו פוריות למדי בעולם חקר המוח, ותגליות ממחקרים בבעלי חיים עוזרות לנו להבין טוב יותר כיצד המוח מייצר זיכרון של זמן ומקום. תגליות אלו מקרבות אותנו לקראת פיתוחים אחרים, שעשויים להועיל בפתרון בעיות זיכרון בבני אדם.
Diego Cervo | Shutterstock
תאי זמן
מחקרים רבים בתחום הזיכרון העלו את ההשערה לגבי הימצאותם של תאי עצב מיוחדים המכונים תאי זמן. תאים אלו, הממוקמים באזור במוח האחראי על הזיכרון (היפוקמפוס), פועלים באופן שמאפשר להם "להקליט" אירועים ו"לשחזר" אותם מאוחר יותר. אחד המחקרים (1) אף העלה את היכולת של תאים אלו לנגן את האירועים מהסוף להתחלה – ברוורס. היכולת הזו ככל הנראה נובעת משילוב של פעולות עצביות באזורים מיוחדים במוח שמובילות ליצירת תאים אלו.מחקר שנעשה לאחרונה (2) בחן את הימצאותם של תאים אלו בבני אדם. לצורך המחקר החוקרים עשו שימוש במשימות זיכרון שדרשו מהנבדקים לקשר אירועים לזמן – הקראת רשימת מילים במשך 30 שניות, לאחר מכן הסחת דעת, ולבסוף היזכרות בכמה שיותר מילים במשך 30 שניות נוספות, וחוזר חלילה. משימות אלו, שבמהלכן נמדדה הפעילות המוחית של המשתתפים באזור ההיפוקמפוס, של שיוך מילה לזמן מסוים, הובילה את החוקרים לזיהוי של אוכלוסיית דשנה של תאי זמן. יתרה מזאת, שחרור תאי הזמן אפשרו לנבא איזה מן המשתתפים יוכלו לקשר טוב יותר את המילה לזמן. במילים אחרות, התאוריה שתאי הזמן מאפשרים לנו ליצור זיכרונות מאירועים בחיים, אכן נכונה - הם למעשה כמו דבק שמחזיק ביחד זיכרונות מאירועים שונים בחיינו.
קראו עוד: להשתמש במוח, או לשכוח? 8 תרגילים שישמרו על מוח צלול
תאי מקום
בדומה לתאי הזמן, חוקרים מאמינים שהמוח של קופים ומכרסמים עושה שימוש גם בתאי מקום. הפעילות של תאי הזמן עשויה להיות משולבת בפעילותם של תאי מקום, ובכך היא לוקחת חלק ביצירת זיכרון מרחבי.היכולת של עכברים לשחזר את הדרך שהם עשו מהסוף להתחלה, ברגע שהם נעצרים, הייתה ידועה כבר זמן מה. העכברים סורקים את הסביבה שלהם, מייצרים במוחם רצפים קצרים של תאי מקום, 8-10 פעמים בשנייה, וכך הם מייצרים תמונה וירטואלית במוחם של הסביבה. יכולת זו מאפשרת להם לנבא את מה שצפוי להופיע בדרכם.
ממחקר (3) שנערך לאחרונה בתחום תאי המקום, נמצא כי במהלך השיטוט, תאים מאותתים ומריצים את הזיכרונות קדימה ואחורה לסירוגין במרווחים של מילי-שניות, וכך למעשה במהלך מוחן של החולדות כל הזמן חוזה מה הולך לקרות ומה כבר קרה.
עדיין לא ברור מהם התאים האחרים שפועלים יחד איתם ליצירת דפוסי איתות אלו. ברגע שהדבר יתבהר, בתאוריה, ניתן יהיה להשתמש במנגנונים אלו בכדי לעזור למוח לשחזר אירועים.
מחקרים אלו, שעוזרים לנו להבין יותר על מנגנוני הזיכרון של המוח, עשויים בעתיד לעזור לפתור הפרעות זיכרון מורכבות. הצפי הוא, לטענת החוקרים, שבעשורים הקרובים עולם המדע יגיע לממצאים מרחיקי לכת בתחום.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
מקורות
(1) Edmund T. Rolls, Patrick Mills, The Generation of Time in the Hippocampal Memory System, Cell Reports, Volume 28, Issue 7, 2019, Pages 1649-1658.e6, ISSN 2211-1247, https://doi.org/10.1016/j.celrep.2019.07.042.
(2) Gray Umbach, et al. Time cells in the human hippocampus and entorhinal cortex support episodic memory
Proceedings of the National Academy of Sciences Nov 2020, 117 (45) 28463-28474; DOI: 10.1073/pnas.2013250117
(3) Science. 09 Oct 2020: Vol. 370, Issue 6513, pp. 247-250. DOI: 10.1126/science.abb4151.
האם המאמר עניין אותך?









