איך להתמודד עם התנגדות לחיסונים?

החיסון הראשון שפותח בהיסטוריה האנושית היה ב-1796. היה זה חיסון נגד אבעבועות שחורות שפותח על-ידי אדוארד ג'נר, רופא בריטי שהמצאת החיסונים עד היום מיוחסת לו. היום, כ-220 שנה אחרי, אבעבועות שחורות שהייתה לאחת המחלות הקטלניות ביותר שידעה האנושות, הוכחדה מן העולם בזכות החיסון (1) .

מאז החיסון הראשון הומצאו עוד חיסונים רבים, הטכנולוגיות השתפרו, והם הפכו לסיפור הצלחה ולחלק בלתי נפרד מהרפואה המודרנית. אלא שעם התקדמות החיסונים, התרבו גם התאוריות בנוגע להשפעות השונות שעלולים החיסונים לעולל לגופינו.

אחת התיאוריות המפורסמת, שעוררה סערה ודאגה גדולה בקרב הורים רבים, היא התרומה של חיסונים להתפתחות של אוטיזם אצל ילדים (2) . כמובן שתיאוריה זו הופרכה, ואחד המחקרים (3) , שנוסף למחקר גדול ששלל קשר בין חיסונים ובין הסיכון לפתח אוטיזם, אף בחן את מספר האנטיגנים (חומרים המצויים בחיסון וגורמים להתפתחות נוגדנים בגוף), שנטען כי הם עלולים להוביל להתפתחות אוטיזם במהלך השנתיים הראשונות של תינוק. הממצאים הראו כי כמות האנטיגנים מהחיסונים בילדים אוטיסטים ובילדים לא אוטיסטים הייתה שווה.

 Garreth Brown | shutterstock

מידע שגוי ברשתות החברתיות מונע מאנשים להתחסן

אלא שלמרות הצלחות עבר אלו, אנשים עדיין חוששים מן החיסון החדש נגד וירוס הקורונה. הרבה מידע כוזב מופץ ברשתות החברתיות, הן אם זה נעשה בשוגג והן אם בכוונת מכוון. סופר על חיסוני הקורונה שהם לא יכולים להיות בטוחים כי הם פותחו מהר מדי; שהם יכולים לשנות את ה-DNA שלנו; שהם מכילים שבבים כדי שיוכלו לעקוב אחרינו.

סקר בריטי (4), שנערך בדצמבר 2020, בחן כ-1,500 איש מרחבי המדינה. אמון, כך עולה מהמחקר, הוא אלמנט משמעותי לניבוי עשיית חיסונים. ממשלה, מוסדות בריאותיים, מומחים בתחום וכו', יכולים להשפיע על רמת האמון שלנו. 

עוד נמצא כי אנשים שנחשפו למידע בריאותי ממדיה חברתית כגון YouTube, נוטים פחות להתחסן נגד קוביד-19. במילים אחרות - למרות שמדובר במידע כוזב ברובו ובמקור לא מהימן, אנשים בוחרים לא להתחסן.
 

האם צריך להפליל אנשים שמפיצים מידע כוזב ברשתות?

על השאלה המורכבת הזו ניסו לענות במחקר חדש (5)  שפורסם החודש. המידע הכוזב על החיסון מסכן את הציבור ועלול להוביל לנזק זדוני ולכן, יש מי שטוען במחקר כי על ממשלות להפליל אנשים שמפיצים בכוונת זדון מידע שגוי, כפי שכבר קיים היום בכמה מדינות בעולם. כך למשל, בגרמניה באחריותם של ארגוני המדיה החברתית להסיר מידע כוזב או מזויף, אחרת הם מסתכנים בקנסות של עשרות מיליוני דולרים.

מנגד, רבים אחרים מתנגדים להפללה, שכן לצד היתרונות שהוביל החוק בהפצת מידע כוזב בגרמניה, קיים גם סיכון שבהפחתת חופש הביטוי. כך למשל ברוסיה, שבה גם קיימת הפללה בדומה לגרמניה, אך החוק גלש גם להעברת ביקורת על הממשלה, אקט לא דמוקרטי שכרוך בביטול חופש הביטוי ורמיסה של זכויות אדם.

אז איך בכל זאת לשכנע אנשים להתחסן? הגישה במחקר זה היא שבמידה מסוימת יש למצוא את שביל הזהב: מצד אחד לא להפליל על הפצת מידע כוזב על חיסונים, שכן מעבר לפגיעה בחופש הביטוי הדבר אף עלול לערער יותר את אמונם של אנשים אלו בממסד; מצד שני, רשת חברתית יכולה לסמן מידע כלשהו אם הוא נמצא שגוי או מפוברק, אך לא למחוק אותו.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות 

(1) https://www.who.int/news-room/feature-stories/detail/smallpox-vaccines.

(2) Clin Infect Dis. 2009 Feb 15; 48(4): 456–461. doi: 10.1086/596476.
(3) THE JOURNAL OF PEDIATRICS. Vol. 163, No. 2. .https://dx.doi.org/10.1016/j.jpeds.2013.02.001.
(4) medRxiv. January 27, 2021. doi: https://doi.org/10.1101/2021.01.26.21250246.
(5) BMJ. Published 17 February 2021. doi: https://doi.org/10.1136/bmj.n272.