כך תעזרו לילדים להתמודד לפני, במהלך ואחרי האזעקות

יממה קשה ודרמטית עברה על מדינת ישראל והותירה אינספור משפחות ללא שינה וגם עם דאגה רבה. עבור ההורים שבנינו, החשש גדול אף יותר ואליו נלוות גם תהיות בנוגע לדרך הנכונה ביותר לתווך לחברי המשפחה הצעירים את המצב. 

ללא קשר לגיל, ילדים וילדות יכולים לחוות רגשות עזים בזמן מצב חירום. חלקם מאותתים על המצוקה הנפשית מיד, בעוד שאחרים מציגים סימני מצוקה זמן רב אחרי. סימני המצוקה, כמו גם האופן שבו הילד/ה מגיב/ה למצב המורכב מגוונים ויכולים להשתנות בהתאם לגיל, לחוויות הילד/ה, וכן גם לאופן ההתמודדות עם אירועים מאיימים או מלחיצים בעבר (1).

ילדים יכולים לחוש מפוחדים מאוד בזמן סבבי ההסלמה, חלקם אף יראו שינוי זמני בהתנהגות. חשוב לדעת כי לרוב מדובר בשינוי קל, שלא יימשך זמן רב ויידעך עם הזמן. עם זאת, אירועים חוזרים, צפייה בחדשות ואפילו טריגרים חיצוניים שלרוב לא יעוררו כל תגובה (לדוגמה רעשים מהרחוב), עלולים לגרום להתפרצות של התחושות הקשות והשינויים ההתנהגותיים. אם הילד ממשיך לסבול מתגובה רגשית מורכבת לאורך זמן מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי (2). 

Suzanne Tucke | Shutterstock

שיח פתוח עשוי לעזור 

מהן התגובות השכיחות בכל גיל?

תינוקות ופעוטות
תינוקות ופעוטות עלולים לחוש חוסר נוחות ולהיות עצבניים יותר. לעיתים הם יבכו יותר מאשר בשגרה ויזדקקו למגע חם. בגילאים אלה, הדבר החשוב ביותר הוא להרגיע, לחבק ולשדר רוגע ככל הניתן. למרות שפעוטות רכים אינם מסוגלים להבין את המצב או להביע את רגשותיהם הם מסוגלים לקלוט את התגובות מהסביבה ולהגיב אליהן (1). 

ילדים קטנים
ילדים צעירים עלולים לחוות רגרסיה להתנהגויות שהתגברו עליהן בעבר. למשל, הרטבת לילה, פחד מהחושך ורצון מוגבר להיות לצד הוריהם. כמו כן, הם עלולים להביע את הקושי הנפשי באמצעות התפרצויות זעם ולחוות קשיים בהרדמות ובשינה. כדי לסייע להם לתווך את התחושות הקשות, נסו להסביר להם על המצב באופן מותאם לגילם באמצעות יצירה או משחק. שמירה על סדר יום קבוע ככל הניתן תוכל גם היא לתרום בהפחתת החרדה.(1)

ילדים בגילאי בית ספר יסודי 
ילדים בוגרים יותר יכולים להפגין רגשות שליליים, כמו כעס, עצבות או פחד מפני אירוע נוסף. חשוב להיות ערים לחשיפה למידע שלא מותאם לגילם ולפייק ניוז ולתווך להם את העובדות באופן שמותאם לגילם. כמו כן, ייתכן שהילדים יזדקקו לדבר על המצב באופן שוטף או לחלופין יעדיפו שלא להתייחס אליו כלל. אם הם מעוניינים לדבר, נסו להסביר להם על המצב. ספרו על האמצעים ששומרים עלינו, על האופן שבו ההנחיות ישמרו על שלומנו ועוד. (1)

מתבגרים  ומתבגרות
התגובה של מתבגרים ומתבגרות לאירועים טראומטיים ומאיימים יכולה להתבטא בהתפרצויות. מהצד השני של המתרס, חלק מהם עלולים לחשוש מכל יציאה מהבית ולהתבודד. גם מתבגרים ומתבגרות חווים רגשות עזים במצבים מורכבים אלה, רגשות שעלולים להוביל להתנהגות שלילית ומסוכנת. חשוב לנהל גם איתם שיח פתוח ומכיל. כמו כן, השפעת הסביבה החברתית בגיל ההתבגרות היא גדולה ולכן חשוב להסביר לילדים כי גם חבריהם מרגישים תחושות דומות. ניתן גם לעודד את הילד/ה לשמור על קשרים חברתיים גם בימים מורכבים אלה ולנהל שיח פתוח עם המעגל החברתי. ייתכן וזה יסייע לתחושת הפורקן. (1)

איך להתכונן ללילה הבא של האזעקות?

לפני 
• דברו עם הילדים וודאו כי הם מוכנים ויודעים מה צריך לעשות כאשר נשמעת אזעקה. תרגלו את הדרך למרחב המוגן בשעות השקטות וכך תגבירו את תחושת הביטחון של הילדים 

בזמן האזעקה
• זו אמנם משימה קשה מנשוא, אבל חשוב להשתדל ולהישאר רגועים ככל הניתן. תחושת רוגע ושליטה ככל הנראה תקרין גם באופן חיובי על חברי המשפחה הצעירים. 

• דברו עם ילדכם על המצב (באופן המותאם לגילם כפי שהוזכר מעלה). 

אחרי
• דאגו ליצור הזדמנויות לשיח על המצב, כדי שהילדים יוכלו לדבר ולפרוק את התחושות שהם חווים. עודדו אותם לשתף אתכם בכל חשש או שאלה. 

• תוכלו לעודד את הילדים לחוש שליטה ולנהל את רגשותיהם על ידי נקיטה בפעולה ישירה הקשורה למצב. למשל, תוכלו לעודד אותם ליזום מפגש בזום עם יתר חברי הכיתה או לקחת חלק בפעילויות לטובת משפחות באזור הדרום.

• אם אתם לא מצליחים לחזות מה תהיה תגובת הילד/ה לאירוע המאיים או שמרגישים כי אתם זקוקים להכוונה, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע. (1)

עמותות רבות מציעות עזרה ותמיכה טלפונית ואפילו אונליין באמצעות צ'ט. אם אתם/ן או ילדכם/ן זקוקים לעזרה תוכלו לפנות לעמותת נט"ל. 

(2) https://www.redcross.org/content/dam/redcross/atg/PDF_s/Preparedness___Disaster_Recovery/General_Preparedness___Recovery/Emotional/Helping_children_cope_with_disaster_-_English.pdf
(3) https://www.oref.org.il/12550-16653-he/Pakar.aspx

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.